יומא דף י. א

האם עתידה רומי שתיפול ביד פרס או להיפך, ומנין?

מי תפול ביד מי ומנין
לרבי רומי תפול ביד פרס דכן כתיב בירמיה מט:כ [1]
לר' יהודה בר' אלעאי רומי תפול ביד פרס מחריבים ביד בונים [2]
לרב פרס תפול ביד רומי גזירת מלך היא
לברייתא פרס תפול ביד רומי גזירת מלך היא,
ועוד שהם מחריבים בתי כנסיות

האם היו מזוזות בלשכות שהיו במקדש, ומדוע?

בכל הלשכות - לא היה מזוזה בלשכת פרהדרין - היה מזוזה
לרבנן לא היו בהם מזוזה -
כיון שלא גרים שם
מה"ת - משום דירת כה"ג [3]
לר' יהודה מדרבנן - שלא יאמרו כה"ג בבית הסוהר [4]

יומא דף י: א

האם חייבים במזוזה בלשכת פרהדרין בזמנים דלהלן?

בשבעת ימי הפרישה כל השנה
לאביי לכו"ע חייבת מה"ת לרבנן: חייבת מדרבנן גזירה אטו שבעה
לר' יהודה: פטורה דלא גזרינן
לרבא [5] לרבנן: חייבת דדירה בע"כ שמה דירה
לר' יהודה: פטורה דדירה בע"כ לא שמה דירה
לכו"ע פטורה

-------------------------------------------------

[1] וזה לשון הפסוק: "לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדֹום וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יֹשְׁבֵי תֵימָן אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם", ובני אדום אלו רומאים, וצעירי הצאן אלו הפרסיים, דהא אמר רב יוסף "תירס - זו פרס", ותירס הוא צעיר הבנים של יפת.

[2] בני רומי שהחריבו את המקדש, יפלו ביד בני פרס שהם בנו את המקדש.

[3] והגם שמצאנו שרבנן ס"ל שסוכת החג אפי' בחג פטורה, ביארו התוס' (בד"ה וכי) דלא קשיא דרבנן אדרבנן, דשאני סוכה דהיא דירת עראי ובקל יוצא ממנה אם הוא מצטער - ולכן פטור ממזוזה בסוכה, משא"כ לשכת פרהדרין שהיה בתוכה בקביעות מחייב רבנן במזוזה.

[4] ונחלקו בגמ' מה טעמו של ר' יהודה, רבה (כצ"ל) אמר משום שאין זו דירה שעשויה לימות החמה ולימות הגשמים - ולכן אינה בכלל בית. (ודברי רבה נדחו, מפני קושית אביי שמצינו שר' יהודה מחייב על סוכת החג אפי' שהיא עשויה לדור בה רק שבוע בשנה). ורבא אמר, משום שאינו הולך לדור שם מרצונו, אלא בעל כרחו מן הדין שצריך לפרוש לשם.

[5] רבא הקשה על אביי, דאם לכו"ע חייבת במזוזה בשבעת ימי הפרישה, א"כ מה הטעם שרבנן פוטרים את סוכת החג בחג.

עוד חומר לימוד על הדף