יומא דף ד. א

במה נחלקו ר' יוחנן ור"ל בסוגיין בענין פרישת כה"ג ביוה"כ?

לר' יוחנן לריש לקיש
מהיכן הלימוד שפורש ממילואים [1] מסיני
כמה ימים הוא פורש שבעה ימים ששה ימים
לשם מה הוא פורש משום ספק טומאת נדה - כריב"ב משום שנכנס למחנה שכינה - לקה"ק
מדוע צריך להזות עליו כמו שהיה במילואים [2] משום מעלה בעלמא [3]

כיצד מתפרש הפסוק (שמות כד:טז) "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים,
וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן", לתנאים דלהלן?

לר' יוסי הגלילי לר' עקיבא
וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר
סִינַי - מתי היה זה?
אחר שניתנו עשרת הדברות היינו מראש חודש
וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן
- למי כיסה הענן?
למשה - כדי לעשות פרישה לקבלת הלוחות [4] להר דוקא [5]
וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה
- למה קרא לו?
לר' נתן: כדי למרק אכילה ושתיה שבמעיו [6]
לר' מתיא: לאיים עליו שיקבל תורה באימה
כדי לחלוק כבוד למשה
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
- מתי זה?
אחר ששת ימים לפרישה שהתחילו בז' סיון היינו ביום השביעי
שבו ניתנו עשרת הדברות

-------------------------------------------------

[1] אכן מדברי התוס' (בד"ה נכנסו) מבואר, שאינו דרשא גמורה אלא רק אסמכתא.

[2] ויש חילוק אחד, ששם הזו דם ואילו כאן מזה מים - ד"נכנסו מים תחת דם".

[3] ביארו התוס' (ד"ה הזאה), דמה שמצאנו בסיני שהזו דם כדכתיב (שמות כד:ח) "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם", אותה זריקה לא היתה לטהרה, והראיה שלא רק על משה נזרק אלא על כל העם לברית, כדכתיב בהמשך הפסוק "וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". ועוד שהזאה זו לא היתה כל שבעה.

[4] דכיון שנכנס למחנה שכינה הוא צריך פרישה, והיתה פרישה זו ששה ימים (עד יום י"ג סיון), והיא מכלל הארבעים יום שהחלו ביום ז' סיון (ונמשכו עד י"ז בתמוז).

[5] אבל לא למשה, דמשה היה עולה ויורד להזהיר את ישראל במצות פרישה והגבלה.

[6] פירש"י שהם ס"ל כר' יוסי, רק שחולקים עמו במה שאמר שהפרישה היתה בשביל הכניסה למחנה שכינה, והם מפרשים שהיא לסיבות אחרות, ולכן ס"ל שאי אפשר ללמוד מכאן לכל הנכנסים למחנה שכינה שבעינן פרישת ששה.

עוד חומר לימוד על הדף