יומא דף ג. א

מה הביאור בסימן פז"ר קש"ב לרש"י ולתוס'? [תוד"ה פז"ר קש"ב].

לשיטת רש"י לשיטת ר"ת בתוס'
פ פיס לעצמו - ולא כבסוכות שאין פיס לפרי החג [1]
ז זמן לעצמו - לברך שהחיינו
ר רגל לעצמו - אין שם חג הסוכות עליו שטעון לינה, ולא סגי מה שלן בחג סוכות
ק קרבן לעצמו - אין קרבנו שוה לקרבנות החג [2]
ש שיר לעצמו - שאין שירו שוה לשאר ימי החג [3]
ב ברכה לעצמו -
שהיו מברכים ומתפללים לחיי המלך
ברכת המזון ותפלה
שמזכיר בהם שמיני עצרת

יומא דף ג: א

כשנאמר בתורה בלשונות דלהלן, האם הכוונה שיקח משה או אהרן משל עצמו,
או הכוונה שיקח מהציבור?

קח לך ועשה לך ויקחו לך
לר' יאשיה משל עצמך משל ציבור
לר' יונתן בכל התורה: משל ציבור [4]
במילואים ויוה"כ: משל עצמו
משל ציבור

האם פרישת שבעה לכה"ג ביום הכפורים ולכהן העושה את הפרה, הוא מה"ת או רק מעלה?

ביוה"כ בפרה
לר' יהושע בן לוי, ולר' ישמעאל מה"ת - דכתיב "לכפר" מה"ת - דכתיב "לעשות" [5]
לר' יוחנן מה"ת - דכתיב "לעשות" "לכפר" מעלה בעלמא [6]

-------------------------------------------------

[1] בסוכות מקריבים שבעים פרים, וכל משמרת מקריבה פר אחד, ויש כ"ד משמרות, ונמצא שכל המשמרות מקריבות שלש פעמים חוץ משתי משמרות אחרונות, והיה בדין לכאורה שאחת משתי המשמרות האלו יקריבו את הפר של שמיני עצרת. ואין הדין כן, אלא כולם חוזרים לפייס, והמשמרת שזוכה היא המקריבה.

[2] פי', בכל החג יש קרבנות מרובים, שמקריבים בכל יום ויום כמה פרים ושני אלים וי"ד כבשים. ואילו בשמיני עצרת מקריב רק פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים.

[3] פי', דבכל ימי החג מדבר מענין גזל מתנות עניים, ואילו בשמיני עצרת אינו מענין אסיף. ולא נתפרש מה הוא שירו. ובתוס' (ד"ה שיר) כתבו, שבמס' סופרים איתא: שבבית הכנסת אומרים "למנצח על השמינית" ויתכן שאותו שיר היו אומרים גם במקדש.

[4] ומה שנאמר בלשון זו, לומר למשה ש"כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם".

[5] פי', בפרשת מילואים כתיב (ויקרא ח:לד) "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם", דהיינו כמו שצוה ה' לעשות במילואים - כן צוה לעשות לדורות במעשה פרה ולכפר ביוה"כ.

[6] מפני שהקילו בה לעשותה בטבול יום החמירו בה להפריש את הכהן שבעה ימים, ואינו מה"ת.

עוד חומר לימוד על הדף