1)

TOSFOS DH SHE'KOL MIZBE'ACH SHE'EIN LO KEREN

תוס' ד"ה שכל מזבח שאין לו קרן

(Summary: Tosfos discusses a notch on the Keren in detail and elaborates.)

וזה שקרנו נפגמה, הוה ליה קרן כמאן דליתיה, ולכך נפסל לעבודה, דאין לו קרן ...

(a)

Clarification: And the current one, with the notched Keren, is as if it the Keren was non-existent, which is why it is disqualified from the Avodah, since it is missing a Keren ...

דפגימה פוסלת באבני מזבח כדי שתחגור בה צפורן, כדאמר פ"ק דחולין (דף יח. ושם) .

1.

Clarification (cont.): Since a notch renders the stones of the MIzbe'ach Pasul if the finger will get caught in it, as we larned in Chulin (Daf 18a & 18b).

וטעמא פירש שם בקונט' משום דכתיב "אבנים שלמות תבנה."

(b)

Reason: Because the Torah writes (in Devarim, 27) "You shall build it with complete stones", as Rashi explains there.

[ובסידא] פליגי בה תנאי התם- ר"ש בן יוחי אומר 'טפח' ;ר' אליעזר בן יעקב אומר 'כזית' ...

(c)

Lime: And regarding the lime, Tana'im argue there - Rebbi Shimon bar Yochai says 'A Tefach'; Rebbi Eliezer ben Ya'akov, 'A k'Zayis'.

וי"ל דהטעם משום דלא חשיב ריבוע, למר בהאי שיעורא ולמר בהאי שיעורא, וריבוע מעכב כדקתני הכא.

1.

Reason: And the reason ie presumably because it is not considered a cube, each one according to his respective opinion, and the shape of a cube is crucial, as we learn there.

ומיהו במזבח ניחא דכתיב "רבוע יהיה המזבח," אבל קרן מנלן דסיד היה בקרן?

(d)

Question: Now regarding the Mizbe'ach it is in order, as the Torah writes (in Sh'mos 27) "The Mizbe'ach shall be a cube"; but from where do we know that the Keren contained lime?

דאע"פ שפירש כאן בקונט' 'קרן אבן מרובע אמה על אמה ברום אמה' ...

1.

Refuted Answer: Since even though Rashi explains here that 'Each Keren was a cubic stone measuring one Amah by one Amah and one Amah tall' ...

לא יתכן ,דע"י מלבן נעשה, כדאי' בפ' איזהו מקומן (זבחים נד.).

2.

Refutation: That is not correct, since it was made by means of a frame, as the Gemara explains in 'Eizehu Mekoman' (Zevachim, Daf 54a).

ושמא רבוע דקרן ילפינן ממזבח.

(e)

Answer: Perhaps we learn the cubic shape of the Keren from the cubic shape of the Mizbe'ach.

וא"ת, ואבני מזבח מאי איריא משום דנפגמה? תיפוק ליה משום דחסרה האבן, ואפילו לא נפגמה, לא קרינן בהו "שלמות" ...

(f)

Question: Why does the Gemara need to define the P'sul of the stones of the Mizbe'ach as notched? Why is not Pasul because the stone is Chaser (incomplete), since even if it would not be notched, it would not be considered "complete" ...

כדמוכח פ' איזהו מקומן (שם) גבי 'מזרחית דרומית' שלא היה לו יסוד -דפריך 'היכי עבדי לה? אי דגייז לה, "אבנים שלמות" אמר רחמנא' ?

1.

Source: As is evident in Perek Eizehu Mekoman (Ibid.) where - in connection with what the question 'What they did if the south-eastern corner did not have a Y'sod' the Gemara asks 'If they cut it, the Torah requires the use of "complete stones"?

וי"ל, דהכי קאמר ליה התם ' -אי גייז לשבר האבן, אי אפשר [לשבר] בלא פגימה, ואין כאן "שלמות... ' "

(g)

Answer: What the Gemara there means to ask there is 'If they cut by breaking the stones, it is impossible to do so without making a notch, in which case they would not be "Sh'leimos" ...

ואם בא לפחות ולהחליק בסכין בלא פגימה, איכא איסורא ד"לא תניף עליהן ברזל" .

1.

Answer (cont.): Whereas if one came to file them down by smoothening them with a knife, there is a prohibition against "not using a metal implement on it".

וכן משמע במסכת ע"ז פ' ר' ישמעאל (דף נב:) גבי 'אבני מזבח ששקצו אנשי יון וגנזום בית חשמונאי' ...

(h)

Support: And this is also implied in Maseches Avodah-Zarah (Perek Rebbi Yishmael, Daf 52b), in connection with 'the stones of the Mizbe'ach which the Greeks abominated and the Chashmona'im hid',

דקאמר 'היכי נעביד? ניתברינהו- "אבנים שלמות" אמר רחמנא; נסרינהו, פי' לעשות בלא פגימות " -לא תניף עליהם ברזל" כתיב' .

1.

Support (cont.): Where the Gemara asks 'What should one do? Break them up - the Torah writes "Avanim Sh'leimos"; 'Saw them, i.e. without making notches - it says "You shall not use metal implements on them'.

וא"ת, וליעבדו על ידי שמיר , ?דבבית שני הוה שמיר -כדמוכח במסכת סוטה בפ' עגלה ערופה (דף מח.) ...

(i)

Question: Why could thy not do it using the Shamir (worm)? , seeing as they did have the Shamir in the second Beis-ha'Mikdash, as is evident in Maseches Sotah (Perek Eglah Arufah, Daf 48a) ...

דקאמר 'משמתו נביאים הראשונים, בטלו אורים ותומים; משחרב בית המקדש, בטל שמיר' ...

1.

Source: Where it states 'From the time that the early Nevi'im died, the Urim ve'Tumim was Bateil; from the time that the Beis-ha'Mikdash was destroyed, the Shamir was Bateil ...

והיינו בית שני , דאי בית ראשון, ליערבינהו 'משחרב בית המקדש, בטלו אורים ותומים ושמיר' ...

2.

Proof: And this refers to the second Beis-ha'Mikdash, because if it referred to the first one, it ought to have combined them and said 'When the Beis-ha'Mikdash was destroyed, the Urim ve'Tumin and the Shamir became Bateil' ...

'דמשמתו נביאים הראשונים' היה חורבן הבית...

3.

Proof (cont.): Since 'from the time the early Nevi'im died' is synonymous with the destruction of the Beis-ha'Mikdash ...

כדתניא בגמ' 'משחרב בהמ"ק, בטלו אורים ותומים' -והיינו בית ראשון, דחמשה דברים חסר בית שני מבית ראשון, כדאיתא ביומא (דף כא:)...

4.

Source: As the Beraisa states there 'When the Beis-ha'Mikdash was destroyed, the Urim ve'Tumim was Bateil - and that refers to the first Beis-ha'Mikdash, since (it is one of) five things (that) were missing during the second Beis-ha'Mikdash that were there during the first one, as the Gemara explains in Yoma (Daf 21b) ...

אלא 'בטל השמיר' היינו לאחר בית שני.

5.

Conclusion: 'The Shamir was Bateil must therefore refer to after the second Bei-ha'Mikdash.

וכן הא דקאמר רשב"ג התם 'משחרב בהמ"ק ניטל טעם הפירות' , מסתמא לאחר חורבן בית שני קאמר ,שחרב בימיו.

(j)

Precedent: Similarly, when Raban Shimon ben Gamliel says there that 'When the Beis-ha'Mikdash was destroyed the taste of fruit was taken away', he is presumably referring to after the destruction of the second Bei-ha'Mikdash, which was destroyed during his lifetime.

תדע, דאשכחן בבית שני שהיו פירות מתברכין בימי שמעון בן שטח, שנעשין חטין ככליות של שור הגדול.

1.

Proof: Since in the era of the second Beis-ha'Mikdash the fruit was blessed - during the days of Shimon ben Shetach, when the kernels of wheat grew to the size of the kidney of a large ox.

ועוד יש להביא ראיה דהוה שמיר בבית שני -מעובדא דדמא בן נתינה ,דפ"ק דקידושין (דף לא.) ודפ"ב דע"ז (דף כג: ושם) שבקשו ממנו חכמי ישראל אבנים לאפוד -ואבני אפוד בעו שמיר...

(k)

Proof #2 (for Shamir): Further proof that the Shamir existed in the time of the second Beis-ha'Mikdash is to be found in the story of Dama ben Nesinah, when the Gemara (in the first Perek of Kidushin, Daf 31a & in the second Perek of Avodah Zarah, Daf 23b & 24a) relates how the Chachmei Yisrael asked him for the stones of the Eifod - and the stones of the Eifod require the Shamir ...

כדקאמר ר' נחמיה פ' עגלה ערופה (סוטה מח:) כדכתיב "במלואותם" ...

1.

Source: As Rebbi Nechemyah says in Perek Eglah Arufah (Sotah, Daf 48b), based on the Pasuk "be'Milu'osam" ...

ואפי' ר' יהודה דפליג עליה ואמר 'שמיר שבו בנה שלמה את בהמ"ק' ,מודה נמי דאבני אפוד בעו שמיר, כדמוכח פ' מי שאחזו (גיטין סח. ושם) גבי 'בנין בהמ"ק שעשה שלמה' ...

2.

Source (cont.): And even Rebbi Yehudah, who argues with him and says that the Shamir was used to build the Beis-ha'Mikdah, concedes that they also used it for the stones of the Eifod, as is evident in Perek Mi she'Achzo (Gitin, Daf 68a & 68b) in connection with 'the Beis-ha'Mikdash that Sh'lomoh built' ...

דקאמרינן 'היכי נעביד? איכא שמיר דאייתי משה לאבני אפוד - ' וההיא על כרחך רבי יהודה היא...

3.

Proof : Where, in reply to the question how to build it, the Gemara replies 'There is the Shamir that Moshe brought for the stones of the Eifod' ... and that can only go like Rebbi Yehudah ...

דלר' נחמיה לא הוה שמיר לבית המקדש.

4.

Proof (cont.): Because, according to Rebbi Nehemyah, the Shamir was not used for the Beis-ha'Mikdash.

ועובדא דדמא בן נתינה בבית שני הוה, דקאמרינן התם 'לשנה נולדה לו פרה אדומה בעדרו' ...

(l)

Proof #2 (concl.): And the story with Dama ben Nesinah took place in the second Beis-ha'Mikdash, as the Gemara says there 'In the following year, a Parah Adumah was born in his herd ...

ושבע פרות היו :הראשונה שעשה משה, שניה שעשה עזרא, כדתנן במסכת פרה (פ"ג מ"ה) ...

1.

Proof: And there were only seven 'Cows' altogether: the first, the one that Moshe made, the second, that Ezra made (after the second Beis-ha'Mikdash was built), as the Mishnah states in Maseches Parah (3:5) ...

וכיון שהיה שמיר בבית שני כדפרישית, אמאי גנזום בית חשמונאי?

(m)

Question (concl.): (The question therefore remains) - Since they had the Shamir in the time of the second Beis-ha'Mikdash, why did the Chashmona'im hide the stones.

וי"ל, שמיר אין עושה אותן שלמות, שלא תחגור בה צפורן.

(n)

Answer: The Shamir does not make them Sh'leimos (i.e. make a clean cut), in a way that the finger-nail does not get caught in it.

וא"ת, א"כ היאך בנו את המזבח? ...

(o)

Question: In that case, how did they build the Mizbe'ach?

דלא אפשר לומר שהיה מתקן מבחוץ ומכניסו מבפנים...

(p)

Refuted Answer: One cannot answer that they prepared it outside and brought it inside afterwards ...

דאפילו כי האי גוונא במזבח אסור ...

(q)

Refutation: Since even in that way it is forbidden by the Mizbe'ach ...

כדתניא במכילתא בסוף פרשת וישמע יתרו " -לא תבנה אתהן גזית" ' ,בו אין אתה בונה גזית, אבל אתה בונה גזית בהיכל ובקודש הקדשים ...

1.

Source: As we learned in a Beraisa at the end of Parshas Vayishma Yisro - "Lo Sivneh es'hen Gazis", 'It (the Mizbe'ach) you may not build with hewn stones, but you may use hewn stones to build the Heichal and the Kodesh Kodshim' ...

ומה אני מקיים ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו? בבית אינו נשמע' ...

2.

Source (cont.): Then how do we establish the Pasuk "Hammers and axes were not heard in the House whilst it was being built"? In the House it was not heard' ...

אלמא במזבח, אפילו בחוץ אינו נשמע.

(r)

Refutation (cont.): So we see that regarding the Mizbe'ach, even outside it was not heard.

וכן יסד רבינו אליהו הזקן באזהרת אמת יהגה חיכי- 'אבני מזבח תוך ובר, כן נגוזו ועבר - ששקצום אנשי יון ,וגנזום ...

(s)

Support: And so Rabeinu Eliyahu ha'Zakein in his Azharah (Piyut) of 'Emes Yehegeh Chiki' - 'The stones of the Mizbe'ach both inside and outside, so they hid them and put them away' - i.e. the Greeks abominated them and they (the Chashmona'im) hid them.

והיינו יכולין לחלק בין קודם שהוקדשו אבנים למזבח דעודן חולין, לאחר שהוקדשו ...

(t)

Answer #1: On could differentiate between before the stones were sanctified (when it was permitted) and after they were sanctified (when it was prohibited) ...

אבל אין צריך- דמשמע בפ' איזהו מקומן (זבחים נד. ושם) שבנו אותו באבנים החלוקות כגון חלוקי אבנים מן הנחל שבחול הים, ובחול הים נבראו חלקות מששת ימי בראשית.

(u)

Answer #2: But it is not necessary to say this - since it implies in Perek Eizehu Makoman (Zevachim, Daf 54a & 54b) that they built it with smooth stones, such as those that one finds (in 'the brook?) by the sand of the seashore.

ומיהו קשה, דגבי בית המקדש כתיב "אבן שלמה מסע נבנה" ואמר ר' יהודה דהוה שמיר לבהמ"ק?

(v)

Question: The Kashya remains however, that in connection with the Beis-ha'Mikdash, the Pasuk in Melachim 1 (6:7) writes " ... complete quarried stones yet according to Rebbi Yehudah, they used the Shamir for the Beis-ha'Mikdash? (See Mesores ha'Shas)

2)

TOSFOS DH AL TIKRI BEREISHIS ELA BARA SHIS

תוס' ד"ה אל תיקרי בראשית אלא ברא שית

(Summary: Tosfos discusses the various opinions in the Sugya and discusses a contradiction between Rebbi Yochanan here and in Perek ha'Chalil.)

האי תנא ור' יוחנן סברי מששת ימי בראשית נבראו...

(a)

Clarification: This Tana and Rebbi Yochanan hold that they were created during the six days of the Creation ...

אבל אידך תנא דדריש "וגם יקב חצב" לית ליה, דמההוא קרא דריש מזבח ושיתין ומזבח בידי אדם הוה ...

1.

Clarification: (cont.): The other Tana however, who Darshens "ve'Gam Yekev Chatzav" does not conform to that, since he learns from the Pasuk that the Mizbe'ach and the Shitin were man-made.

ובמילתיה גרסינן 'ועליו כרה דוד' .

2.

Clarification: (concl.): And the text in his statement reads 'and on it David dug'.

ומיהו קשה דר' יוחנן אדר' יוחנן -דהכא סבר מששת ימי בראשית נבראו, דדריש "מעשה ידי אמן" ' ,מעשה אומנותו של מקום' ,

(b)

Question: Rebbi Yochanan however, contradicts himself in that here he maintains that, based on his interpretation of "Ma'aseh Y'dei Aman" - 'The work of the craftsmanship of Hash-m, he holds they were created during the six days of the Creation ...

ולקמן בפרק החליל (נג.) א"ר יוחנן 'בשעה שכרה דוד שיתין, קפא תהומא?'

1.

Question (cont.): Whereas later in Perek ha'Chalil (Daf 53a) he relates how, 'On the day that David dug the Shitin, the depth floated to the top'.

ושמא אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן.

(c)

Answer: Presumably, it is a Machlokes Amora'im as to what Rebbi Yochanan holds.

3)

TOSFOS DH VAYIT'EIHU SOREK, ZEH BEIS-HA'MIKDASH; VA'YIVEN MIGDAL, B'SOCHO ZEH MIZBE'ACH; V'GAM YEKEV CHATZAV BO, EILU HA'SHITIN

תוס' ד"ה ויטעהו שורק זה בית המקדש ויבן מגדל בתוכו זה מזבח וגם יקב חצב בו אלו השיתין

(Summary: Tosfos citesand explains an alternative text.)

כך כתוב בכל הספרים; וזה גרסת הקונט' .

(a)

Text #1: This is the text cited in all the versions, and it is the text of Rashi.

אבל בתוספתא גריס' " ויבן מגדל בתוכו" -זה היכל; "וגם יקב חצב בו" -זה מזבח... '

(b)

Text #2: The text in the Tosefta however, reads "Vayiven Migdal be'Socho" - 'refers to the Heichal'; "ve'Gam Yekev Chatzav bo" - 'to the Mizbe'ach' ...

וקרי למזבח 'יקב' -לפי שמנסכין עליו את היין שמוציאין מן היקבים...

1.

Clarification: Which it calls 'Yekev', because wine which is produced in the wine-press, is poured on it ...

ומריבויא ד"גם" דרשינן שיתין.

(c)

Text #2 (cont.): And it includes the Shitin from the superfluous word "Gam".

49b----------------------------------------49b

4)

TOSFOS DH NESACHIM BA'TECHILAH MO'ALIN BAHEM

תוס' ד"ה נסכים בתחילה מועלין בהם

(Summary: Tosfos equates with the Mishnah in Me'ilah, and comments.)

משנה היא במעילה פרק ולד חטאת (דף יא.) ...

(a)

Source: It is a Mishnah in Perek V'lad Chatas (Me'ilah, Daf 11a) ...

ומסיק עלה בגמ' בלשונות אחרים שאין כתובים כאן.

1.

Source (cont.): The Gemara there cites various texts that are not cited here.

וגירסא דהכא עיקר.

(b)

Authentic Text: The text here however, is the authentic one.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF