1)

TOSFOS DH REGEL BI'FENEI ATZMO

תוס' ד"ה רגל בפני עצמו

(Summary: Tosfos discusses the various explanations of 'Pezer Keshev'.)

דאין יושבין בסוכה...

(a)

Regel #1: That one does not sit in the Sukah ...

קרבן לעצמו -שאינו בסדר פרי החג, דא"כ, היו בו ששה פרים...

1.

Korban: That it does not follow the same pattern as the bulls of Sukos, which ought to have numbered six ...

ברכה לעצמו ' -את יום שמיני חג העצרת הזה' .

2.

B'rachah #1: That one says 'Es Yom Shemini Chag ha'Atzeres ha'Zeh'.

ובתוספתא משמע שמברכין את המלך ,דה"ג בה: 'ברכה לעצמו, שנאמר "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך" . 'כך פי' בקונט' ...

3.

B'rachah #2: The Tosefta however, implies that one blesses the king (in the eighth year after Hakheil), when, commenting on 'B'rachah le'Atzmo', it quotes the Pasuk (in Melachim 1, Chapter 8) "ba'Yom ha'Shemini Shalach es ha'Am va'Yevorchu es ha'Melech" (Rashi).

והשתא לא הוי כי ההוא דתניא לעיל ,דאמרינן' - כשם שחג טעון שיר קרבן ברכה ולינה, כך שמיני טעון קרבן שיר וברכה ולינה. '

(b)

Refutation: In that case, it does not conform to the Beraisa earlier (Daf 46a), which says that 'Just as Sukos requires Shir, Korban, B'rachah and Linah, so too, does Shemini Atzeres'.

ורבינו תם מפרש ברכה דהכא -ברכת המזון ותפלה, כי ההיא דלעיל...

(c)

B'rachah #3: Rabeinu Tam explains 'B'rachah' here with reference to Birchas ha'Mazon and Tefilah, like it does earlier ...

ורגל בפני עצמו -לענין שטעון לינה.

1.

Regel #2: And 'Regel bi'Fenei Atzmo' with reference to Linah.

ורבינו חננאל מפרש לענין [שידחה] אבילות...

(d)

Regel #3: Whereas Rabeinu Chananel explains it with reference to its pushing off Aveilus ...

משום דאמרי' פרק בתרא דמועד קטן (דף יט.) ד'הקובר את מתו שבעה ימים קודם הרגל, בטלה ממנו גזרת שלשים' ...

1.

Source: Based on the Gemara in the last Perek of Moed Katan (Daf 19a) - 'If someone who buries his dead seven days before Yom-Tov, the Din of Sheloshim is negated' ...

וזימנין דליכא שבעה קודם לרגל, ואפ"ה בטלה הימנו גזרת ל' משום שמיני עצרת.

2.

Source (cont.): And there are times that, despite the fact that there are not seven days before Yom-Tov, of Sheloshim is negated - on account of Shemini Atzeres.

ורבינו תם עצמו יסד במעריב של שמיני עצרת 'קודש ללינה ושלשים ידחם, כאשר אבלים ינחם' .

3.

Question: In fact, Rabeinu Tam himself inserted in the Ma'ariv of Shemini Atzeres 'Sacrosanct regarding Linah and it pushes away the Sheloshim, when one comforts the mourners'.

ומיהו אי אפשר לומר שידחה לגמרי...

(e)

Clarification: One cannot however, explain that it is totally negated ...

דהא פרק בתרא דמו"ק (דף כד: ושם) אמרי' 'יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו הרי כאן עשרים ואחד יום' .

1.

Source: Since in the last Perek of Mo'ed Katan (Daf 24b & 25a) the Gemara rules that 'One day before Sukos plus Sukos and Shemini Atzeres adds up to twenty-one days ... '.

וברכת המלך לא בעי למיתני משום דצריך למיתני דומיא דברכה של ז' ימי החג.

(f)

Refutation of B'rachah #2: And he did not wish to learn that it refers to Birchas ha'Melech so that it should conform to the Berachah of the seven days of Sukos.

שיר -שהיו אומרים מזמור שלם, משא"כ בשאר ימי החג, שלא היו אומרים מזמור שלם אלא חציו היום וחציו למחר. כך מפרש ר"ת...

(g)

Shir: With regard to the fact that they sang a complete chapter (of Tehilim), which they did not do on the other days of Sukos, when they sang, not a complete chapter, but half on one day, and half, on the next (Rabeinu Tam) ...

כדאיתא בשילהי החליל (לקמן דף נה.) דמותיב בה סימנא 'הומבה"י' ...

1.

Proof: As the Gemara explains in Perek ha'Chalil (later on Daf 58a), where it gives the sign of 'Humbehi' ...

ולעיל פירשתי שהיו אומרים "למנצח על השמינית ."

2.

Conclusion: And Tosfos already explained earlier (on Daf 47a, DH 'Shir') that they sang "Lemnatze'ach al ha'Sheminis".

2)

TOSFOS DH POCHEIS BAH ARBA'AH

תוס' ד"ה פוחת בה ארבעה

(Summary: Tosfos clarifies the Shi'ur and queries it.)

טפחים ופוסלה . כך פי' בקונט' .

(a)

Clarification: Tefachim, rendering it Pasul (Rashi).

תימה, מה שיעור הוא זה בארבעה, והלא אויר פוסל בשלשה בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה בין באמצע בין מן הצד ... ?

(b)

Question: What sort of Shi'ur is four Tefachim, seeing as air of three Tefachim invalidates the Sukah, irrespective of whether it is a large Sukah or a small one, whether it is in the middle of the Sukah or at the side? ...

כדמוכח שילהי פ' קמא (דף יז.).

1.

Source: As is evident in the first Perek (Daf 17a).

3)

TOSFOS DH MADLIK BAH ES HA'NER

תוס' ד"ה מדליק בה את הנר

(Summary: Tosfos refers to his explanation in Perek ha'Yashein.)

פירשנו לעיל פרק הישן (דף כט. ושם בד"ה ואמרי לה).

(a)

Reference: Tosfos already explained this earlier, in Perek ha'Yashein (Daf 29a, See Tosfos DH 've'Amri lah').

4)

TOSFOS DH SHA'AR HA'MAYIM

תוס' ד"ה שער המים

(Summary: Citing the source in Midos, Tosfos explains the location of the gate and why it is called by that name.)

מן השערים הדרומיים שבעזרה הוא...

(a)

Clarification: It is one of the southern gates of the Azarah.)

דתנן במס' מדות (פ"ב מ"ו) 'שערים הדרומיים סמוכים למערב' - וקחשיב שער המים ...

(b)

Source: As we learned in Maseches Midos (Perek 2, Mishnah 6) 'The southern gates starting from the west' - and it reckons the 'Water-Gate' ...

וקתני למה נקרא 'שער המים?' שבו מכניסין צלוחית המים של ניסוך המים בחג.

1.

Source (cont.): And the Mishnah explains that it is called 'the Water-Gate', because they brought the jar of water through it for the Nisuch ha'Mayim on Sukos.

5)

TOSFOS DH V'CHOZRIN AL HA'EIKEV (Both this Dibur and the next one belong on Amud Beis).

תוס' ד"ה וחוזרין על העקב

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's reason.)

לא כמו שפי' בקונט' ' - משום שלא ירבה בהילוך בחנם' ...

(a)

Refuted Reason: Not like Rashi exlained - 'In order not to walk further than necessary' ...

דא"כ, כשהיא בקרן דרומית מזרחית נמי...

1.

Refutation: Because if that were so, then the same would apply even if it took place on the south-eastern corner ...

אלא היינו טעמא דהכא דחזרתן על העקב הוי דרך ימין.

(b)

Authentic Reason: But the reason here is because backtracking is on the right-hand side.

6)

TOSFOS DH V'OLAS HA'OF K'SHE'RAVSAH B'MIZRACH

תוס' ד"ה ועולת העוף כשרבתה במזרח

(Summary: Tosfos points out that this Beraisa is actually a Mishnah in Zevachim, and queries the Gemara there.)

ברייתא זו כולה משנה שלימה היא במסכת זבחים פרק קדשי קדשים (דף סג.) .

(a)

Observation, Mishnah in Zevachim: This Beraisa is actually a Mishnah in Zevachim (Perek Kodshei Kodshim, Daf 63a).

והתם דייק מדקא אמר 'כשרבתה במזרח' ,מכלל דמקומה במזרח.

1.

Inference: The Gemara there extrapolates from the words 'When it east side is crowded' its correct location is on the east side.

ועל חנם נקט טעמא מן הדיוק ...

(b)

Question: To extrapolate it from a Diyuk however, is futile ...

דבהדיא תנן התם (דף סד:) 'עולת העוף כיצד היתה נעשית? עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית'.

1.

Question (cont.): Since the Mishnah there (on Daf 64b) states 'How was the Olas ha'Of brought? He ascended the ramp and turned on to the Sovev until he arrived at the south-eastern corner'.

7)

TOSFOS DH SH'NEI SEFALIM SHEL KESEF

תוס' ד"ה שני ספלים של כסף

(Summary: Tosfos reconciles this with the Mishnah in Menachos.)

תימה, דתנן במנחות פרק שתי הלחם (דף צט:) 'שתי שולחנות היו באולם, אחד של כסף ואחד של זהב ...

(a)

Introduction to Question: We learned in the Mishnah in Perek Sh'tei ha'Lechem (Menachos, Daf 91b) 'There were two Tables in the Ulam, one of silver, the other of gold ...

על של כסף נותנין לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו, שמעלין בקודש ולא מורידין...

1.

Introduction to Question (cont.): Upon entering, they placed the Lechem ha'Panim on the silver one, and upon leaving, due to the principle 'Ma'alin ba'Kodesh ve'Lo Moridin', on the golden one ...

פי' משסילקוהו מעל שלחן הזהב בהיכל, לא היו יכולים להורידו ולהניחו בשל כסף ...

2.

Introduction to Question (concl.): Meaning that once they removed it from the golden Table in the Heichal, they were not permitted to take it down and place it on the silver one ...

וא"כ, הכא שהיו ממלאים בצלוחית של זהב, היאך היו מנסכין בספלין של כסף?

(b)

Question: In that case, here, having drawn the water in a golden jar, how can they pour it into silver basins?

וכי תימא בצלוחית שאינה מקודשת היו ממלאין...

(c)

Refuted Answer: And if you suggest that they drew it with a jar that was not sanctified ...

לא היא, דגבי חבית כשנתמלא מע"ש קתני מתני' 'שאינה מקודשת' כדמפרש טעמא בגמרא...

(d)

Refutation: That is not correct, because in connection with the barrel that they filled on Erev Shabbos, the Mishnah stated 'she'Einah Mekudeshes', for the reason given in the Gemara (on Daf 49b) ...

אבל צלוחית שהיו ממלאין בחול, היתה מקודשת.

1.

Refutation (cont.): Implying that the jar with which they drew on a weekday was sanctified.

וי"ל, דספלים היו קבועים בסיד, ולא כלים נינהו, דנחשבין כגופו של מזבח...

(e)

Answer: The basins were fixed with lime, in which case they were not Keilim, but part of the body of the Mizbe'ach ...

והרי הם כלבונה שהיתה בבזיכין של זהב, שהיו מקטירין על המזבח.

(f)

Precedent: And this is similar to the Levonah, which was placed in a golden dish, and which they then burned on the Mizbe'ach.

48b----------------------------------------48b

8)

TOSFOS DH K'MIN CHOTMIN DAKIN

תוס' ד"ה כמין חוטמין דקין

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פירש בקונט' 'חוטם אחד בספל ונקב אחד בחוטמו. והכהן מערה בפי הספלים, והנסכים מקלחין דרך החוטמין ע"ג המזבח...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that it is a 'nostril' inside the basin which was hole. The Kohen would pour into the mouth of the basins, and the Nesachim would flow via the nostrils on to the Mizbe'ach ...

ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח, שהיו חלולין מאד ועמוקין.

1.

Explanation #1 (cont.): On the Mizb'ach was a hole into which the water and the wine flowed - down to the Shitin (foundations) of the Mizbe'ach, which were completely hollow and deep.

וזו תימה גדולה -מנין לו כל אותו הענין -שמחוטם של הספלים מקלח על גג המזבח ומשם לנקב המזבח ומשם לשיתין?

(b)

Question: This explanation however, is extremely difficult - From where does he take this - that via the nostrils in the basins, it flowed on to the roof of the Mizbe'ach and from there down to the Shitin? ...

דלמא הוא דמנקב הספלים יורדין לשיתין כמין שני נקבי החוטם, ולא שהיה בולט כמין חוטם? ...

(c)

Explanation #2: Perhaps it flowed directly from the hole of the basins down to Shitin, like the two nostrils of the nose, and not that they protruded like a kind of nostril? ...

כי ההיא דתנן במסכת מדות (פ"ג מ"ב) 'גבי דמים' ' ,ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין, שהדמים הניתנין על יסוד מערבית ועל יסוד דרומית יורדין בהן ומתערבין באמה' .

(d)

Precedent: Like the Mishnah in Maseches Midos (3:2) in connection with 'blood' - 'And on the south-western corner there were two holes like two nostrils, through which the blood that was sprinkled on the western and southern Y'sodos (bases) descended, to mix in the Amah (the stream that flowed through the Azarah).

ושמא כמין בליטת חוטם היה עשוי על הנקב...

(e)

Compromise: Maybe there was a sort of protruding nostril formed above the hole ...

שלא יפול עליו דבר לסותמו.

1.

Reason: To prevent something from falling on the hole and blocking it.

9)

TOSFOS DH ECHAD ME'UVEH V'ECHAD DAK

תוס' ד"ה אחד מעובה ואחד דק

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פירש בקונטרס 'אחד מן הנקבים מעובה' ...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that one of the holes was thick ...

משמע שרוצה לומר שהיה הנקב רחב וגדול זה מזה.

1.

Explanation #1 (cont.): Implying that one of the holes was wider than the other.

ולשון 'מעובה' משמע ששולי הספל היו עבים, ומתוך כך אין המשקה ממהר לצאת.

(b)

Explanation #2: However the Lashon 'Me'uveh' implies that it was the base of the bowl that was wider, as a result of which the liquid would not flow out so quickly.

10)

TOSFOS DH SHE'HA'YAYIN V'HA'MAYIM MEGULIN PESULIN L'GABEI HA'MIZBE'ACH

תוס' ד"ה שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח

(Summary: Tosfos cites two explanations as to why that is.)

שמא שתה מהן נחש, והארס מעורב במים, ונמצא שאינו מנסך מים כשיעור...

(a)

Explanation #1: Maybe a snake drank from it, the poison mixed with the water and it transpires that he did not pour the full Shi'ur of water ...

שהרי הארס משלים לשיעורן. כך פירש בקונטרס.

1.

Reason: Seeing as the poison complements the Shi'ur (Rashi).

ויתכן פירוש זה למאי דסלקא דעתיה מעיקרא בגמרא דפריך (לקמן נ.) 'ונעברינהו במסננת' ...

2.

Explanation #1 (cont.): This explanation is correct according to what the Gemara initially thinks, when it asks (later on Daf 50a) 'Why not pass it through a strainer?' ...

אבל לפי המסקנא מפרשינן משום "הקריבהו נא לפחתך ."

(b)

Explanation #2: But according to the Maskana, the reason is because of "Hakriveihu Na le'Pechasecha" (bring it to your princes!)

11)

TOSFOS DH MINAH HANI MILI

תוס' ד"ה מנא הנ"מ

(Summary: Tosfos presents two ways of explaining the question.)

דתוקעין ומריעין בשאיבת מים של ניסוך? כך פי' הקונט'.

(a)

Explanation #1: That one blows Teki'ah and Teru'ah when drawing the water for Nisuch ha'Mayim.

ועוד יש לפרש דמנלן דמי השילוח בעי? ומפרש מדכתיב "ממעייני הישועה ".

(b)

Explanation #2: It is also possible to explain - from where we know that one must draw from the water of the Shilo'ach, to which it replies 'From the Pasuk (in Yeshayah) "u'She'avtem Mayim be'Sason" (See also Mesores ha'Shas).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF