1)

TOSFOS DH MAI KUSHYA DILMA HA D'ORAYSA V'HA D'RABANAN

תוס' ד"ה מאי קושיא דלמא הא דאורייתא והא דרבנן

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in B'rachos, which maintains that Kidush ha'Yom is d'Oraysa.)

תימה, והרי קידוש היום דאורייתא ...

(a)

Main Question: But Kidush ha'Yom is d'Oraysa? ...

כדאמרי' פ' מי שמתו (ברכות דף כ: ושם) 'נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה?'

1.

Source: As the Gemara says in Perek Mi she'Meyso (Kesuos, Daf 20b & 21a) 'Women are Chayav to recite Kidush min ha'Torah?'

והא דמשמע בריש נזיר (דף ג:) שהוא מדרבנן ...

(b)

Question: And when the Gemara at the beginning of Nazir (Daf 3b) implies that it is de'Rabanan ...

א'יין הוא מדרבנן ...

(c)

Answer: It refers to wine, which is mi'de'Rabanan ...

דדריש 'לאסור יין מצוה כיין הרשות' -וקאמר מאי היא, קידושא ואבדלתא -מושבע ועומד מהר סיני הוא? בתמיה ...

(d)

Source: Since on the D'rashah 'To forbid the wine of a Mitzvah like wine that is voluntary; what is that, wine of Kidush and Havdalah! the Gemara asks 'Was he foresworn from Har Sinai (to drink it?

יין ודאי מדרבנן ,אבל קידוש עצמו דאורייתא...

1.

Source (cont.): Wine is mi'de'Rabanan, but Kidush itself is d'Oraysa ...

ואפ"ה א"ר יוסי בריש ערבי פסחים (דף ק. ושם) דאין מפסיקין, ופסקינן התם הלכה כר' יוסי בע"ש וכר' יהודה בערב פסח?

(e)

Main Question (cont): Yet at the beginning of 'Arvei Pesachim' (Daf 100a & 100b) Rebbi Yossi rules that one does not need to interrupt (one's meal), and the Gemara Paskens there like Rebbi Yossi regarding Erev Shabbos, and like Rebi Yehudah, regarding Erev Pesach?

וי"ל, דשאני קידוש היום -שיכול לקדש ביום כבלילה, וליכא למיחש לפשיעות' כולי האי .

(f)

Answer #1: Kidush ha'Yom is different - inasmuch as one can recite it in the day just as in the night, in which case the concern of negligence is less applicable.

ועוד, לפי שעוסק בסעודת שבת, לא חיישינן כולי האי שמא יתעצל בקידוש היום.

(g)

Answwer #2: Moreover, since one is busy with Se'udas Shabbos, one is less likely to be lax in reciting Kidush.

2)

TOSFOS DH YOM-TOV SHEINI D'RABANAN

תוס' ד"ה יום טוב שני דרבנן

(Summary: Tosfos suggests another answer, and explains why the Gemara declines to give it.)

ואכתי הוה מצי לשנויי ד'אידי ואידי איכא שהות, אלא משום דכולי יומא זימניה הוא, חיישינן טפי דלמא אתי למיפשע' ...

(a)

Question: The Gemara could just as well have have answered that both speak where there is still time, only because the time extends the whole day, there is more reason to suspect that he might come to be negligent ...

כדאמרינן פ"ק דשבת (דף י.) במנחה ' -כיון דקביעא ליה זימנא, מירתת ולא אתי למיפשע; ערבית -כיון דכולי ליליא זמניה, לא מרתת ואתי למיפשע' ....

(b)

Precedent: As the Gemara says in the first Perek of Shabbos (Daf 10a) regarding Minchah - 'Since it has a fixed time, he is nervous and will not come to be negligent; whereas regarding Ma'ariv - where the time extends the whole night, he will not be nervous and will come to be negligent.

ואין לומר משום דהתם ליליא זמן שינה, וחיישינן טפי ...

(c)

Refuted Answer: Nor can we say that the reason there is because night-time is the time that one sleeps, and we are therefore more afraid ...

דא"כ, ההוא טעמא ה"ל למימר התם.

(d)

Refutaion: Because then the Gemara there ought to have said so.

וי"ל, דתפלה צריכה שהות ומתעצל בה טפי מנטילת לולב, דמכי אגבהיה נפק ביה.

(e)

Answer: Bccause Tefilah requires time and one therefore tends to be more lax than by the Mitzvah of Lulav, which one fulfils by merely picking it up.

3)

TOSFOS DH MI'DE'KATANI MI SHE'BA BA'DERECH

תוס' ד"ה מדקתני מי שבא בדרך

(Summary: Tosfos rerconciles this Sugya with the Sugya in B'rachos.)

תימה, בסוף פ' תפלת השחר (ברכות דף ל. ושם) אמרי' 'השכים לצאת לדרך, מביאין לו שופר ותוקע [לולב ומנענע] -והיינו ביום טוב?

(a)

Question: The Gemara at the end of Perek Tefilas ha'Shachar (B'rachos, Daf 30 & 30b) says that 'If someone rises early to go on a journey, on brings him a Shofar to blow or a Lulav to shake - and that is speaking on Yom-Tov?

וי"ל, דהיכא דליכא למיטעי לא חייש- ומיירי בהולך בתוך התחום למקום שבא חכם.

(b)

Answer #1: There where there is no room for error, there is nothing to worry about - and the case there is where he is traveling within the T'chum to a place where the Chacham has arrived.

ועוד, דהתם קתני 'השכים לצאת לדרך' -שמביתו הולך לקראת חכם, ונוטל לולב קודם שיצא ...

1.

Answer #2: Moreover, the Tana there says that 'He rose to go on a journey' - which means that he is traveling from his house to greet the Chacham and he shakes Lulav before setting out ...

אבל הכא קתני 'מי שבא בדרך' ,וכשיכנס בביתו, נוטל לולב -משמע שממקום רחוק בא לביתו.

2.

Answer #2 (cont.): Whereas here it says 'Someone who arrives from a journey' , and when he enters his house he shakes the Lulav' - implying tat he came home from a long distance.

4)

TOSFOS DH MI SHE'HAYAH EVED V'ISHAH

תוס' ד"ה מי שהיה עבד ואשה

(Summary: Tosfos explains the difference between Hallel on Yom-Tov and Hallel on Seider night, with regard to the obligation of women.)

משמע כאן דאשה פטורה מהלל דסוכות, וכן דעצרת...

(a)

Inference: It implies here that a woman is Patur from Hallel on Sukos and also on Shavu'os ...

וטעמא משום דמצוה שהזמן גרמא היא ...

(b)

Reason: This is because it is a Mitzvah that is time-bound ...

אע"ג דבהלל דלילי פסחים משמע בפרק ערבי פסחים (דף קח.) ...

(c)

Implied Question: Even though in Perek Arvei Pesachim (Daf 108a) it implies that they are Chayav Hallel on Pesach night

דמחייבי בד' כוסות, ומסתמא לא תיקנו ד' כוסות אלא כדי לומר עליהם הלל ואגדה ?

1.

Source: Since they are Chayav to drink the four cups, which the Chachamim presumably only instituted in order to recite over them Hallel and Hagadah?

שאני הלל דפסח דעל הנס בא -ואף הן היו באותו הנס ...

(d)

Answer: Hallel on Pesach (night) is different in that it said to commemorate the miracle, of which they (the women) were part ...

אבל כאן לא על הנס אמור.

1.

Answer (cont.): Whereas (Hallel) here was not instituted on account of the miracle.

5)

TOSFOS DH U'TEHI LO ME'EIRAH

תוס' ד"ה ותהי לו מאירה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation and elaborates.)

שלא למד, ואם למד, תבא לו מאירה שמבזה את קונו לעשות שלוחין כאלה. כן פי' בקונט' .

(a)

Explanation #1: Since he didn't learn; and even if he did, 'a curse will fall upon him' because he despised his Creator - by appointing Sheluchim such as these (Rashi).

ו'על אשתו ובניו מברכין לו' בגמרא היה לו לפרש כן...

(b)

Refutation: However, he ought to have said this on 'Ishto u'Vanav Mevorchin lo' cited in thr Gemara ...

דמתני' מיירי בלא למד, שמקרין אותו ועונה אחריהן מה שהן אומרים ...

1.

Reason: Since the Mishnah is speaking where he did not learn, where they are reading to him and he repeats what they say ...

ומשום דמבזה במה שאלו מברכין לו, דלאו בני חיובא נינהו המקרין אותו, קלייט ליה ...

(c)

Explanation #2: And he despises his Creator in that they, who are not B'nei Chiyuva, are the ones to read out to him, that is why the Tana curses him.

דהא בגדול מקרא, אף על פי שאין עונין אחריו אלא 'הללויה' ...

1.

Explanation #2 (cont.): Since if a Gadol would read out to him, even if he would not repeat after him, but merely say 'Halelukah' ...

דנפיק בשמיעה לחודיה- לא קתני' ותבא לו מאירה' ...

2.

Explanation #2 (concl.): Since he would be Yotzei with hearing alone - the Tana would not have said 'And a curse will fall upon him'.

דעבד ואשה נמי לא מיחייבי בהלל דמצות עשה שהזמן גרמא הוא.

(d)

Conclusion: Since an Eved and a woman are not Chayv to recite Hallel, seeing as it is a Mitzvas Asei that is time-bound (It seems that this sentence belongs at the end of (c) - See Tosfos ha'Rosh).

6)

TOSFOS DH B'EMES AMRU BEN MEVARECH L'AVIV

תוס' ד"ה באמת אמרו בן מברך לאביו

(Summary: Tosfos explains why the Tana inserts this Din here and elaborates.

אין זה מענין משנתינו ...

(a)

Implied Question: This is not directly connected to our Mishnah ...

ולא מייתי ליה אלא אגב גררא -ד'תבא לו מאירה'

(b)

Answer: And the Gemara cites it here by the way, due to 'Tavo lo Me'eirah' ...

דהכא לא איירי במקרא אותו ...

1.

Implied Question (cont.): Because it is not speaking here about where he is reading it with him ...

דבפ' מי שמתו (ברכות דף כ: ושם) רוצה לדקדק מכאן ד'נשים חייבות בברכת המזון דאורייתא' ...

(c)

Proof: Since the Gemara in Perek Mi she'Meiso (B'rachos, Daf 20b & 21a) tries to extrapolate from here that 'Women are Chayav to Bensch mi'd'Oraysa ...

מדמוציאה אחרים ידי חובתן.

1.

Proof (cont.): Seeing as they can render others Yotzei their obligation.

ופריך 'קטן איכא למימר דאורייתא? אלא הב"ע, דאכל שיעורא דרבנן ומפיק דרבנן' .

2.

Conclusion: And in answer to the question 'Do you also want to say that a Katan in Chayav mi'd'Oraysa?', the Gemara answers that it speaks where the man ate a Shi'ur de;Rabanan and she is Motzi him de'Rabanan.

ובתוספתא קתני גבי ברכת המזון -ד'אין אשה ועבד וקטן מוציאין את הרבים ידי חובתן' .

(d)

Implied Question: The Tosefta (B'rachos 5:18) states, in connection with Birchas ha'Mazon that 'A woman, an Eved and a Katan cannot render Yotzei a group with their obligation .

ואיכא לאוקומי כשאכל שיעורא דאורייתא.

(e)

Answer: We can establish that where they ate a Shi'ur d'Oraysa.

ואין יכול לדקדק מכאן דברכת המזון אין חייבות דאורייתא, דדלמא חייבות דאורייתא...

(f)

Refuted Inference: One cannot however, infer from here that women are not Chayav d'Oraysa; perhaps they are ...

אלא כיון דאין מצטרפות לזימון, כדתנן פרק שלשה שאכלו (שם דף מה.), אין מוציאות ...

(g)

Refutation: And the reason that they cannot render them Yotzei is because they cannot combine for Mezuman, as the Mishnah, in Perek Sheloshah she'Achlu, Daf 45a) rules - 'Ein Motzi'os ...

אע"פ שהאיש מוציאן ...

(h)

Implied Answer: Even though a man can be Motzi them ...

שאני איש דחשיב טפי.

(i)

Answer #1: A man is different, since he is more Chashuv.

אי נמי, משום דרבים, זילא בהו מלתא ...

(j)

Answer #2: Alternatively, since it is a group of people, it is degrading for them ...

דהרי מגילה -דנשים חייבות בה, ופירש בה"ג דאין נשים מוציאות את הרבים ידי חובתן במגילה.

1.

Precedent: Just as we find by Megilah - where women are Chayav, yet the B'hag explains that they cannot be Motzi a congregation their Chiyuv regarding Megilah.

38b----------------------------------------38b

7)

TOSFOS DH HILCH'SA GIVRASA IKA L'MASHMA MI'MINHAGA D'HALEILA

תוס' ד"ה הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא

(Summary: Tosfos clarifies the statement and explains why we do not conform to it.)

במקום של רבא היו כולם בקיאים בהלל, והיו כולם קוראים את ההלל עם שליח צבור, כמו שאנו קוראים עכשיו, ולא היו סומכים עליו כלל, כדפירש בקונטרס ...

(a)

Clarification: In Rava's town, since they were all expert in Hallel, they would recite it together with the Shatz, just as we do nowadays, and did not rely on him at all, as Rashi explains.

אלא שנהגו לשנות בהנך דוכתי דמפרש והולך -כדי ללמוד מהן הלכה למעשה לבקי ולמי שאינו בקי, וגדול מקרא אותו או קטן.

1.

Clarification (cont.): Only they had the Minhag to change in the places that the Gemara is about to list - for the experts and the non-experts to learn from it the practical Halachos, and what the Din is if a Gadol or a Katan reads for him.

ומה שאין אנו נוהגין עכשיו לעשות כן, משום דמנהגא קרי ליה (והיכא דנהוג נהוג) והיכא דלא נהוג, לא נהוג.

2.

Clarification (conclusion): And the reason that we do not do so nowadays is - the Gemara refers to it as a Minhag, and it is not customary, it is not the Minhag.

8)

TOSFOS DH HU OMER HALELUKAH

תוס' ד"ה הוא אומר הללויה

(Summary: Tosfos clarifies the statement and discusses the B'rachah, which the Gemara does not refer to.)

שליח צבור, והצבור עונין אחריו 'הללויה' ,והוא שותק עד שיענו.

(a)

Clarification: The Shatz; the congregation answer after him 'Halelukah', and he remains silent until they have finished answering.

והשתא אינו מפרש היאך מברכין, שגם הצבור חייבין לברך קודם שיתחילו.

(b)

Problem: The Gemara however, does not explain how they recite the B'rachah, which also the congregation is obligated to recite before they begin.

ושמא כולם מברכין יחד ...

(c)

Resolution: Perhaps they all recite it together ...

ואף על פי שהצבור שותקין עד שיפתח שליח צבור 'הללויה' ,אין לחוש בכך.

1.

Resolution: And although the congregation remains silent until the Shatz has said 'Halelukah', it doesn't matter.

9)

TOSFOS DH MI'KA'AN SHE'IM HAYAH GADOL MAKRE OSO ININ ACHARAV HALELUKAH

תוס' ד"ה מכאן שאם היה גדול מקרא אותו עונין אחריו הללויה

(Summary: Tosfos points out that we already know this from the Mishnah.)

ממתני' שמעינן לה ...

(a)

Implied Question: We already know this from the Mishnah ...

אלא מפרש והולך כל הלכתא דאיכא למשמע ממנהגא.

(b)

Answer: Nevertheless, the Gemara enumerates all the Halachos that one can glean from the Minhag.

10)

TOSFOS DH MI'KA'AN SHE'MITZVAH L'ANOS B'ROSHEI HA'PERAKIM

תוס' ד"ה מכאן שמצוה לענות בראשי הפרקים

(Summary: Tosfos reconciles Rashi with the Gemara in Sotah.)

פירש בקונטרס, מכאן שבראשי הפרקים צריכין לענות ראשי הפרקים, ולא סגי להו ב"הללויה" ...

(a)

Clarification: Rashi extrapolates from here that at the beginning of each chapter one needs to answer with the beginning of that chapter, and it will not suffice to answer 'Halelukah'.

משמע מתוך פירוש הקונטרס שבראשי פרקים עונין ראשי פרקים ולא יותר, ועל כל דבר חוץ מראשי פרקים עונין "הללויה" עד שיגמור את ההלל- וכן פירש במתניתין ...

1.

Inference: Rashi implies that at the beginning of the chapter one needs to answer with the opening phrase of that chapter and no more, and that, everywhere else, one answers 'Halelukah', until the conclusion of Hallel - and so he wrote specifically in the Mishnah.

ובסוף פרק כשם (סוטה דף ל: ושם) לא משמע הכי...

(b)

Question #1: It is not what the Gemara implies however, at the end of Perek K'shem (Sotah, Daf 30b & 31a) ...

דתניא בגמרא 'כיצד אמרו ישראל שירה? כגדול המקרא את ההלל, והן עונין אחריו ראשי פרקים' ...

(c)

Source: Where it cites a Beraisa - 'How did Yisrael say the Shirah? Like a grown-up who reads out Hallel, and they answered after him (Moshe) the opening phrases of the respective chapters' ...

משמע שמתחילת הפרק עד סופו עונה ראש (ראש) פרק ראשון על כל דבר ודבר עד סופו ...

1.

Source (cont.): Implying that from the beginning of the chapter up to the end they answered the opening phrase of the first chapter after each section until the end ...

וכן פרק שני עונה ראש פרק שני, ועל כל דבר ודבר עד סופו, וכן כולם ...

(d)

Question #2: And likewise the second chapter, one answers with the opening phrase of the second chapter, and so after each section until the end, and so it is with every chapter, i.e. ...

כגון 'הללויה' ,'בצאת ישראל ממצרים' ' ,לא לנו ה' לא לנו' ' ,אהבתי כי ישמע ה' ' , 'הללו את ה' כל גוים' ' ,הודו לה' כי טוב' ?

(e)

Explanation #1: "Halelukah", "be'Tzeis Yisrael mi'Mitzrayim", "Lo lanu Hash-m Lo lanu", "Ahavti ki Yishma Hash-m", "Halelu s Hash-m Kol Goyim" & "Hodu la'Hashem ki Tov".

ושמא מתחלת הלל עד 'הודו' פרק אחד ...

(f)

Explanation #2: Perhaps from the beginning of Hallel up to "Hodu" is one chapter.

מדלא עשה במנהגא דהלילא סימן לדבר עד "הודו" , דבפרק ראשון הבא אחריו היה להם לעשות סימן זה.

1.

Proof: Seeing as the Gemara does not give a sign in 'the Minhag of Hallel' until "Hodu", and it ought to have done so by the first Perek that follows the beginning of Hallel.

ומה שנוהגין עכשיו ששליח צבור אומר שלשה "יאמרו נא" והצבור עונין על כל אחד ואחד "הודו ולא מצינו מנהג זה בש"ס ...

(g)

Implied Question: And the Minhag nowadays that the Shatz says three "Yomru Na's" and the congregation answer on each one "Hodu", a Minhag that the Gemara does not mention ...

מ"מ נפקי מהנך קראי, ד'שומע כעונה .'

(h)

Conclusion: One is nevertheless Yotzei these Pesukim, due to 'Shome'a ke'Oneh'.

11)

TOSFOS DH HU OMER ANA HASH-M HOSHI'A NA V'HEIM OMRIM ANA HASH-M HOSHI'A NA HU OMER ANA HASH-M HATZLICHA NA ETC.

תוס' ד"ה הוא אומר אנא ה' הושיעה נא והם אומרים אנא ה' הושיעה נא הוא אומר אנא ה' הצליחה נא וכו'

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Megilah, which generally prohibits dividing a Pasuk into two.)

ואע"ג דאמרינן במגילה (דף כב.) 'אין מפסיקין בפסוק אלא לתינוקות' ...

(a)

Implied Question: Even though the Gemara says in Megilah (Daf 22a) that 'One is only permitted to split a Pasuk into two for children ...

הכא שאני שאמרוהו שני בני אדם ...

(b)

Answer: It is different here, since they were said by two different people ...

כדאיתא בערבי פסחים (דף קיט.).

1.

Source: As the Gemara explains in 'Arvei Pesachim' (Daf 119a).

12)

TOSFOS DH SHAMA V'LO ANAH YATZA

תוס' ד"ה שמע ולא ענה יצא

(Summary: Tosfos first clarifies the ruling and elaborates, then reconciles it with the Gemara in B'rachos.)

מי שאינו יודע לקרות ולא לענות, אם שמע וכיון את לבו לשמוע אף על פי שלא ענה, יצא.

(a)

Clarification: Someone who does not know how to read or how to answer, is Yotzei if he hears and listens carefully, even though he does not answer (Amen).

וכן למתפללין בצבור ושליח צבור אומר 'קדושה' או 'יהא שמיה רבא מברך' ישתקו מתפלתן וישמעו, והרי הן כעונין, ולכשיגמור קדושה, יחזרו לתפלתן.

1.

Clarification (cont.): And likewise, people who are Davenning with a Minyan, and the Shatz reaches 'Kedushah' or 'Yehei Sh'mei Rabah Mevarach', should stop Davenning and listen - and it is considered as if they would have answered. And when the Shatz concludes Kedushah, they resume their Tefilos.

וכן יסד רב יהודאי גאון בה"ג, כדפירש בקונטרס.

2.

Support: And so Rebbi Yehuda'i Ga'on writes in his Halachos Gedolos, as Rashi explained.

וקשה מהא דאמרינן פרק מי שמתו (ברכות דף כא:) 'אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור לקדושה, יתפלל ,ואם לאו, לא יתפלל...

(b)

Introduction to Question: But the Gemara in Perek Mi she'Meiso (B'rachos, Daf 21b) states that 'If one is able to begin the Amidah an to finish it before the Shatz reaches Kedushah, then he should Daven, otherwise, not.

וי"א שם כן במודים ...

1.

Introduction to Question (cont.): And some say the same there, with regard to 'Modim'.

ולמה לן כולי האי? יתפלל כדרכו, ולכשיגיע שם, ישתוק?

(c)

Question: Why is this necessary? Let him Daven S'tam, and when the Shatz reaches that point, let him be silent (and just listen)?

אלא ודאי אם היה שותק, היתה שמיעתו הפסקת תפלתו?

1.

Question (concl.): It seems that if he would, listening would be considered a Hefsek in his Tefilah?

ומיהו שמא אע"ג ד'שומע כעונה' ,מ"מ עונה עדיף ומצוה מן המובחר.

(d)

Answer: It may well be however that, even though 'Shome'a ke'Oneh' applies here, actually answering is preferable and is considered a greater Mitzvah.

13)

TOSFOS DH AMAR RAVA LO LEIMA INISH BARUCH HA'BA V'HADAR B'SHEM HASH-M

תוס' ד"ה אמר רבא לא לימא איניש ברוך הבא והדר בשם ה'

(Summary: Tosfos reconciles Rava here with Rava in Yevamos.)

תימה, דבסוף 'מצות חליצה' (יבמות דף קו: ושם) אמר אביי 'האי מאן דמקרי חליצה, לא ליקרי לדידה "לא" לחודי' ו"אבה [יבמי]" לחודיה -דמשמע "אבה יבמי" ,אלא "לא אבה יבמי "בבת אחת ...

(a)

Question: At the end of 'Mitzvas Chalitzah' (Yevamos, Daf 106b & 107a) Abaye says that 'The person who reads out the wording in the Chalitzah, should not read to the woman "Lo" by itself and "Avah Yabmi" by itself - since this implies 'He wants to perform Yibum with me', but rather "Lo Avah Yabmi" in one go ...

ולא ליקרי לדידיה "לא" לחודיה "וחפצתי [לקחתה]" לחודיה -דמשמע "חפצתי לקחתה" ,אלא "לא חפצתי לקחתה בפעם אחת" ...

1.

Question (cont.): Nor should he read out to the man "Lo" by itself and "Chafatzti Lekachtah" by itself, since that implies 'I want to take her', but "Lo Chafatzti Lekachtah" in one go.

אמר רבא 'אפסוקי מלתא לית לן בה' ?

2.

Question (concl.): Whereas Rava maintains 'A small break doesn't matter'?

ויש לומר, דלבתר דשמע הכי מרב ספרא, סברה.

(b)

Answer: After hearing it here from Rav Safra, he accepted it.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF