SUKAH 24 (22 Av 5781) - Dedicated in memory of Frumet bas Meier (born Ehrmann) of Kiel, Germany and New York, by her nephew, Ze'ev Rosenbaum.

1)

TOSFOS DH DIVREI REBBI MEIR

תוס' ד"ה דברי ר"מ

(Summary: Tosfos continues to discuss the difference between a regular T'nai and B'reirah.)

אי נמי, התם חשיב טפי משום דמתנה בין ירדו ללא ירדו.

(a)

Answer #2: Alternatively, it (the condition) is more Chashuv since he stipulated whether it rains or not.

ומיהו טעם זה לא יתכן, גבי 'אם בא חכם' נמי מתני התם בכל ענין, וחשיב ליה ברירה.

1.

Refutation: This answer however is not correct, since in the case 'If the Chacham arrives ... ' too, his stipulation covers all contingencies, yet it is considered B'reirah.

והא דפריך במרובה (ב"ק דף סט:) דר' יוחנן אדר' יוחנן בההיא ד'כל המתלקט' מההיו ד'אחין שחלקו לקוחות הן , 'ולא מחלק בין זו לזו ...

(b)

Implied Question: And when the Gemara asks in 'Merubeh' (Bava Kama, Daf 69b) from Rebbi Yochanan on Rebbi Yochanan - on the case of 'Kol ha'Mislaket' from that of 'Achin she'Chalku Lekuchos hein', and does differentiate in that manner ...

משום ד'כל המתלקט' מברר דבריו בפירוש [וסומך להתברר ע"י תנאו]...

1.

Implied Question (cont.): Inasmuch as 'Kol ha'Mislaket specifically clarifies his words and and relies on clarifying his intentions by means of his stipulation ...

דניחא ליה למימר לעולם ד'כל הנלקט' כדקתני.

(c)

Answer #1: Because the Gemara prefers to establish the case by 'Kol ha'Nilkat' to conform with the wording in the Beraisa.

ועוד ניחא ליה למימר 'לעולם לא תיפוך' .

(d)

Answer #2: Furthermore, it prefers to conclude that really we do not reverse the wording.

ועוד דאפי' הוה מחלק, אכתי קשה ליה מההיא דאמר ר' יוחנן בריש כל הגט (גיטין דף כה.) בכותב' לאיזו שארצה אגרש' ד'אף אחרון אינו פוסל' ,משום ד'אין ברירה' ...

1.

Answer 3. Moreover, even if it were to make the above-mentioned distinction, there would still be a Kashya from Rebbi Yochanan's statement at the beginning of 'Kol ha'Get' (Gitin, Daf 25a) that where he writes 'whichever one I want I will divorce' 'Also the last one does not render Pasul', because of 'Ein B'reirah'

ע"פ שמברר בדבריו כשאומר 'איזו שארצה אגרש בו' ?

2.

Answer 3 (cont.): In spite of the fact that he clarifies his words when he says that he will divorce her with whichever one he pleases?

ומיהו כי מצריך בריש כל הגט תרי מילי דר' יוחנן, הוה ליה למימר צריכותא ,דמההיא ד'לקוחות הן' לא הוה שמעינן ד'אף אחרון אינו פוסל, ' מטעם דפרישית.

(e)

Question: When however, the Gemara at the beginning of 'Kol ha'Get (Ibid.) requires Rebbi Yochanan's two statements, it ought to have made a Tz'richusa (to explain why both are needed), seeing as from the ruling of 'Lekuchos hein; we would not have known that 'also the last one does not render Pasul', for the reason that Tosfos just gave.

ועוד יש לומר דהא דדייק ליה לרבי יהודה 'ברירה' מהא ד'לכי מיית הוי גיטא ' ...

(f)

Answer #4: One can also answer that, when the Gemara extrapolates that Rebbi Yehudah hols 'B'reirah' from his ruling 'When he dies the Get will be valid' ...

היינו משום דמוקי פרק מי שאחזו (שם דף עג:) באומר 'מעת שאני בעולם' ,דהיינו שעה אחת קודם מיתתו...

1.

Answer #4 (cont.): It is because the Gemara in Perek Mi sh'Achzo (Ibid, Daf 73b) establishes it where he stipulates 'Whilst I am still alive'.

שלא היתה השעה מבוררת, ולבסוף כשמת, אמרי' 'הוברר הדבר שאותה שעה אחת היתה . '

2.

Answer #4 (concl.): In which case the time was not clarified, and when he eventually dies, we establish that moment as the time.

ולפי טעם זה אין לדקדק מדשמואל.

(g)

Conclusion: According to this answer, there is no Kashya on Shmuel.

ומכל מקום פי' הקונט' אמת...

(h)

Conclusion (cont.): Nevertheless, Rashi's explanation is the correct one ...

דהא בריש כל הגט (שם דף כה:) בההיא ד'הריני בועלך ע"מ שירצה אבא' ובההיא דבכל מערבין (עירובין דף לו:) בההוא ד'אם בא חכם למזרח' ,אע"ג דהוי תנאי ,משמע דלא מהני למאן דלית ליה 'ברירה' .

1.

Reason: Since at the beginning of 'Kol ha'Get' (Ibid. Daf 25a) in the case of 'I will marry you on condition my father agrees' and in the case in 'ba'Kol Me'arvin' (Eruvin, Daf 36b) 'If the Chacham arrived in the east', even though it is a stipulation, it is implied that it is not effective according to the opinion that holds 'Yesh B'reirah'.

ואם תאמר, דהכא לא חייש ר"מ למיתה, ובפרק ארבעה אחין (יבמות דף כו.) תנן 'ד' אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות ומתו הנשואים אחיות, הרי אלו חולצות ולא מתייבמות' ...

(i)

Question: Here Rebbi Meir is not concerned about Misah, whereas in Perek Arba'ah Achin (Yevamos, Daf 26a) in a case where there are four brothers, and where the two who are married to two sisters died, the Mishnah rules that the remaining brothers must make Chalitzah and not Yibum ...

ומפרש התם בגמרא משום דקסבר 'אסור לבטל מצות יבמין' ,דדילמא א'דמייבם חד, מיית אידך, וקבטלת מצות יבמין' ...

1.

Question (cont.): And the Gemara there explains that this is because the Tana prohibits the negation of the Mitzvah of Yibum, and 'Perhaps before the one brother performs Yibum, the other one will die, and the Mitzvah of Yibum will be negated ...

וההיא משנה רבי מאיר, כדמוכח בפ"ב דיבמות (דף יח.) משום ד'סתם מתני' ר"מ' ?

2.

Question (concl.): And that Mishnah goes like Rebbi Meir, as is evident in the second Perek of Yevamos - since 'The author of a S'tam Mishnah is Rebbi Meir'.

ויש לומר, דלכולי עלמא חיישי' התם למיתה, דלאחר שייבם לאחת, פעמים שממתין השני זמן גדול מלחלוץ ומלייבם, ובזמן מרובה חיישינן שמא ימות בינתיים ...

(j)

Answer: Everyone agrees there that we are concerned about Misah, since as it sometimes happens that, after one of the brothers performs Yibum, the second one waits a long time before making Chalitzah or Yibum, and when a long period of time elapses, we are afraid that the first one will die in the interim ...

אבל שמא ימות בזמן מועט לא חיישינן, כ'בקיעת הנוד' דהכא.

1.

Answer (cont.): But we are not afraid that he might die if only a short period of time is involved - such as the breaking of the flask in the current case.

וא"ת, והא לא חייש ר"מ לשמא מת דזמן מרובה בפרק כל הגט (גיטין דף כח.) -דקתני 'בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים, אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים' ...

(k)

Question: However, in Perek Kol ha'Get (Gitin, Daf 28a) Rebbi Meir is not worried that he might have died, even after a long period of time, since the Mishnah there rules that 'A Bas Yisrael, whose Kohen husband went overseas may eat T'rumah on the assumption that her husband is still alive' ...

ואביי לא מפליג התם בין 'שמא מת' ל'שמא ימות- ' וסוגיא דשמעתין דפרק שני דיבמות כאביי...

1.

Question (cont.): And Abaye does not draw a distinction between 'Maybe he died' and 'Maybe he will die' - And the Sugya in the second Perek of Yevamos goes according to Abaye ...

דמשמע דקיבלה אביי מרבה.

2.

Proof: Since it implies that Abaye accepted Rabah's explanation this ought to be Rava - See Gitin, Daf 28a & 28b).

וי"ל, דאביי מדמה פרק כל הגט חששא ד'שמא מת' דזמן מרובה ל'שמא ימות' לאלתר, דמאן דחייש להאי חייש להאי ...

(l)

Answer: Abaye, in Perek Kol ha'Get compares the concern that 'He might have died' after a long time to 'he might die' immediately, inasmuch as whoever holds of the one holds of the other ...

אבל פשיטא דלא לגמרי מדמי שמא מת לשמא ימות...

1.

Answer (cont.): But it is obvious that he does not compare them uncondionally ...

דהא רבי יהודה דחייש לשמא ימות לאלתר -גבי 'בקיעת הנוד' ,ואם תימצי לומר דחייש נמי לשמא מת לאלתר...

(m)

Proof: Since we find that Rebbi Yehudah, who is concerned that 'He may die immediately - in connection with 'The breaking of the flask', and if he were to hold that he may have died 'immediately' ...

א"כ, אשת כהן שיצא בעלה מפתח ביתה, לא תאכל בתרומה, מכיון שנתעלם בעלה מעיניה ...

1.

Proof (cont.): Then the moment a Kohen would exit the door of his house, wife (who is a Bas Yisrael would be forbidden to eat T'rumah, seeing as he is out of her eyesight ...

וצריך שיהא בעלה תמיד לפניה בשעה שהיא אוכלת.

2.

Proof (concl.): And he would always need to be in front of her whenever she eats T'rumah.

2)

TOSFOS DH REBBI YEHUDAH V'REBBI YOSSI V'REBBI SHIMON OSRIN

תוס' ד"ה רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אוסרין

(Summary: Tosfos discusses various apparent contradictions in the opinions of Rebbi Yehudah and Rebbi Yossi.)

הא דבעי למימר בשמעתין ובעירובין (דף לו:) ובגיטין (דף כה.) ובמרובה (ב"ק דף סט.) -טעמא דר' יהודה משום דלית ליה 'ברירה' ,אע"ג דקתני בהדיא משום 'בקיעת הנוד' ...

(a)

Implied Question: The fact that the Gemara here, in Eruvin (36b), in Gitin (25a) and in 'Merubeh' (Bava Kama, 69a) gives Rebbi Yehuah's reason as 'because he does not hold of 'B'reirah', even though the Tana specifically states that it is because 'the jar may break' ...

דכוותי' אשכחן טובא, שאין הגמרא חושב עיקר טעם אותו טעם המפורש במשנה ...

1.

Answer: It is common for the Gemara to not consider the reason that the Mishnah gives as the main reason ...

פרק התערובות (זבחים דף עז:) גבי 'אברי תמימה שנתערבו באברי בעל מום' ,ובפרק שלישי דשבועות (דף כא:) גבי 'שבועה שלא אוכל, ואכל כל שהוא, חייב ,דברי ר"ע' ...

2.

Example #1 & #2: Such as in Perek ha'Ta'aruvos (Zevachim, Daf 77b) in connection with 'The limbs of blemishless animals that became mixed up with animals that are blemished and in the third Perek of Shevu'os (Daf 21b) where Rebbi Akiva declares Chayav someone who makes a Shevu'ah that he will not eat, who then eats a minimal amount ...

ובפרק שני דמכות (דף יז.) גבי 'כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב? ר' שמעון אומר "כל שהוא" .

3.

Example #3: And in the second Perek of Makos (Daf 17a) where Rebbi Shimon declares Chayav someone who eats a minimal amout of Tevel.

וא"ת, אי רבי יהודה לית ליה 'ברירה, ' אלמא סבירא ליה כר' יוחנן דבריש כל הגט (גיטין דף כה.) ובפרק מעשר בהמה (בכורות דף נז.) דאמרינן 'האחין שחלקו, לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל' .

(b)

Question: If Rebbi Yehudah does not hold of 'B'reirah', it means that he concurs with Rebbi Yochanan, who says at the beginning of Kol ha'Get' (Gitin, Daf 25a) and in Perek Ma'aser Beheimah (Bechoros, Daf 57a) that 'Brothers who divide their father's property are purchasers, who must return their portion to the kitty in the Yovel' ...

אם כן, היאך מצא ידיו ורגליו בבית המדרש, דלא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון? ...

1.

Question (cont.): In that case, how can he justify his opinion, in that due to it, it is only a single son of a single son ... going back to Yehoshua bin Nun who brings Bikurim? ...

דבפרק החובל (ב"ק דף צ.) אית ליה לר' יהודה 'קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי' גבי 'דין יום או יומים' ?

2.

Question (cont.): Due to the fact that, Perek ha'Chovel (Bava Kama, Daf 90a) he says that 'A Kinyan on the Peiros is not like a Kinyan on the Guf'.

וכן נמי לר' יוסי דמספקא ליה התם אי כקנין הגוף דמי או לאו ,והכא לית ליה ברירה?

3.

Question (Extention): And the same Kashya will pertain to Rebbi Yossi, who has a Safek there as to whether it is like a Kinyan on the Guf or not, whilst here he too does not hold of 'B'reirah'?

וכי האי גוונא דייק בסוף השולח בגיטין (דף מח.) .

(c)

Precedent: And the Gemara asks the same Kashya at the end of 'ha'Shole'ach (Gitin, Daf 48a)

וי"ל, דמדין 'יום או יומים' אין ללמוד בעלמא אלא גבי מילי דעבד לחוד, דהתם כתיבי קראי ד"כספו" ו"תחת ידו" .

(d)

Answer #1: One can only learn from the Din of 'Yom O Yomayim' on to cases that concern the Din of an Eved , since that is where the Torah writes :Kaspo" and "Tachas Yado".

ומהאי טעמא לא מייתי לה בהשולח ,כי מייתי ההיא ד'שדה אחוזה. '

1.

Support: And that explains why the Gemara does not cite it in 'h'Shole'ach', when it cites the case of 'Sadeh Achuzah'.

ועוד יש לומר, דדוקא ר' יוחנן הוא דאית ליה הך סברא דמשום דלקוחות הן, מחזירין זה לזה ,אבל אינך אמוראי הוו אמרי דאע"ג ד'אין ברירה' ,אין מחזירין ...

(e)

Answer #2: Furthermore, it is only Rebbi Yochanan who holds the S'vara that, because they are purchasers, they must return it to the kitty, but other Amora'im maintain that even they need not return it even if we say 'Ein B'reirah'.

כדקאמרי' בריש 'כל הגט' (שם דף כה.) ובפרק מעשר בהמה (בכורות דף נז.) ד'מכר הוא דאמר רחמנא דליהדרי' ביובל ,ירושה ומתנה לא' .

1.

Proof: As the Gemara says at the beginning of 'Kol ha'Get' (Ibid., Daf 25a) and in Perek Ma'aser Beheimah (Bechoros, Daf 57a) that it is specifically a sale that the Torah requires to be returned in the Yovel, but not an inheritance or a gift.

ולר' יוחנן לא קשיא מרבי יהודה...

(f)

Refuted Question: On the other hand, one cannot query Rebbi Yochanan from Rebbi Yehudah ...

דהוה מפרש טעמא 'משום בקיעת הנוד' .

(g)

Refutation: Since according to him, the reason (of Rebbi Yehudah) is because the jar might break.

מיהו לא יתכן טעם זה לר' יוסי, דע"כ לית ליה' ברירה' כמו שאפרש.

(h)

Reservation: This reason is not however applicable according to Rebbi Yossi, who cannot hold of 'B'reirah', as Tosfos will now explain.

וא"ת, דהכא לית ליה לר' יוסי 'ברירה , 'ובפרק מי שאחזו (גיטין דף נג:) אית ליה 'ברירה' ...

1.

Question: Here Rebbi Yossi does not hold of 'B'reirah', whereas in Perek Mi she'Achzo (Gitin, Daf 53b) he does ...

דתנן 'ר' יוסי אומר "מגורשת ואינה מגורשת" ,ולכי מיית הוי גיטא?

2.

Question (cont.): As the Mishnah, citing Rebbi Yossi, states 'She is Safek Megureshes, and when her husband dies, the Get is valid'.

ולמאן דמחלק בריש 'כל הגט' (שם דף כה.) בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים, ניחא.

(i)

Answer: According to the opinion at the beginning of 'Kol ha'Get' (Ibid., Daf 25a) that draws a distinction between someone who depends on himself and someone who depends on others, the question is answered.

ורבא דלא מפליג התם, מפרש טעמא [משום 'בקיעת הנוד... '

(j)

Alternative Explanation #1: And Rava who does not differentiate there, gives the reason because 'the flask might split'.

ורבה מפרש טעמא] פרק בכל מערבין (עירובין דף לז:) משום דבעינן "ראשית- " 'ששיריה ניכרין' .

(k)

Alternative Explanation #2: And Rabah, in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 37b) ascribes it to the fact that 'We need "Reishis" (i.e. 'What is left must be recognizable').

ומיהו אכתי קשה, דבפרק בכל מערבין (שם) משמע דלית ליה ברירה לר' יוסי -גבי 'מעשר שיש לי בבית, מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיס' ,ר' יוסי אומר 'לא חילל' ?

(l)

Question: The question remains however, that in Perek be'Kol Me'arvin (Ibid.) it implies that Rebbi Yossi does not hold of 'B'reirah' - in connection with 'The Ma'aser that I have at home should be transferred on to the Sela that I take out of the purse', where he says that it (the Ma'aser) is not redeemed.

ויש לחלק משום דבההיא ד'מי שאחזו' ,הדבר עומד להתברר בודאי, שהרי או יחיה או ימות, ויש ליה 'ברירה' טפי מההיא ד'סלע שתעלה בידי מן הכיס' ,שמא לא יתברר הדבר לעולם ...

(m)

Answer: One can however, differentiate, inasmuch as in the case in 'Mi she'Achzo', the matter stands to definitely become clarified, seeing as the person will either live or die, and he holds of 'B'reirah' there more than the case of the coin, which may well never become clarified.

וכי האי גוונא נוכל לתרץ דשמואל א'דשמואל.

(n)

Conclusion: And one can answer the Kashya on Shmuel (See beginning of previous Dibur) in the same way.

24b----------------------------------------24b

3)

TOSFOS DH TALMUD LOMAR V'KASAV LAH MI'KOL MAKOM

תוס' ד"ה תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום

(Summary: Tosfos discusses as to why this is not a 'K'lal u'Perat'.)

וא"ת, אימא "וכתב" כלל, "ספר" פרט ' -כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט' .

(a)

Question #1: Why do we not say that "ve'Kasav" is a 'K'lal', "Seifer" is a 'P'rat' - and 'The K'lal is confined to what is in the P'rat'?

ועוד, האמר בסוטה בפרק היה מביא (ד' יז.) 'אין כותבין לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדיפתרא אלא על המגילה, שנאמר "בספר" ;והכי נמי כתיב "ספר" , והכא נמי הוה ליה למיפסל כל דבר חוץ ממגילה?

(b)

Question #2: Moreover, the Gemara says in Perek Hayah Meivi (Sotah, Daf 17a) that 'One writes (the Parshah of Sotah), not on a board, not on paper and not on unfinished parchment, only on a Megilah (a scroll of parchment), since the Torah writes "ba'Seifer"; here too, the Torah writes "Seifer", in which case we ought to also disqualify anything other than a Megilah?

ואין לחלק בין "ספר" ל"בספר" .

(c)

Refuted Answer: Nor can one differentiate between "Seifer" and "ba'Seifer".

ועוד, דהכא נמי אמרינן 'ורבנן נמי אי כתב 'בספר' כדקאמרת' -משמע שאז היה לו לרבות כל דבר שאין בו רוח חיים?

1.

Refutation (cont.): Furthermore, here too, the Gemara, explaining the Rabanan, says 'Had it written 'ba'Seifer', it would be as you said' - implying that then we would incorporate anything that is not alive?

וי"ל, דגבי סוטה דכתיב (במדבר ה) "וכתב את האלות בספר" הוה 'כלל ופרט' ,אבל הכא "ונתן בידה" חזר וכלל - אע"ג דבברייתא לא מייתי כללא בתרא

(d)

Answer: It is specifically by Sotah, where the Pasuk (in Bamidbar 5) writes (only) "ve'Kasav es ha'Alos ba'Seifer" that it is a 'K'lal u'Perat'; but here, "ve'Nasan be'Yadah", it is adding a K'lal - even though the Beraisa does not mention the latter K'lal.

דכוותה אשכחן בפ"ק דקדושין (ד' כא:) דקתני בברייתא 'אין לי אלא "מרצע;" מניין לרבות הסול והסירה והמקדח והמכתב? ת"ל "ולקחת" -לרבות כל דבר הניקח ביד' .

1.

Precedent: And similarly we find in the first Perek of Kidushin (Daf 21b) where the Beraisa states 'I only know "an awl";From where do we know a peg, a thorn and a Sul (a kind of borer) and a stylus? Therefore the Torah writes "And you shall take" - to include anything that one takes in one's hand'.

ומוכחא הסוגיא ד'מכלל ופרט וכלל' דריש, ד"ונתת באזנו ובדלת" חזר וכלל.

2.

Precedent (cont.): And it is clear in the Sugya that it learns it from a 'K'lal u'Perat u'K'lal, since "ve'Nasata be'Ozno u'va'Deles" adds a K'lal.

4)

TOSFOS DH MAH SEIFER SH'EIN BO RU'ACH CHAYIM

תוס' ד"ה מה ספר שאין בו רוח חיים

(Summary: Tosfos explains the different Leshonos used in various places in Shas for what is basically an identical Limud .)

בפ' בכל מערבין (עירובין דף כז:) גבי מעשר שני דכתיב "בבקר ובצאן" ,נקט צד של 'פרי מפרי וגדולי קרקע' ...

(a)

Explanation: In Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 27b) in connection with Ma'aser Sheini, where the Torah writes "ba'Bakar u'va'Tatzon", the Tana uses the Lashon 'P'ri mi'Peri ve'Gidulei Karka' ...

ולעיל בפ"ק (ד' יא:) נקט 'מה חגיגה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ' ...

1.

Explanation (cont.): Whereas earlier, in the first Perek (Daf 11a) he says 'Mah Chagigah Davar she'Ein Mekabel Tum'ah ve'Gidulo min ha'Aretz' ...

בכל אחד כפי מה שדומה לחכמים ענין הראוי לו.

2.

Explanation (concl.): In each case the Chachamim use the Lashon which they consider the most appropriate to it.

5)

TOSFOS DH V'RABANAN HAI V'KASAV MAI AVID LEIH

תוס' ד"ה ורבנן האי וכתב מאי עביד ליה

(Summary: Tosfos queries the D'rashah.)

אף ע"ג דאיצטריך 'לשמה ... '

(a)

Implied Question: Even though it is needed to teach us 'li'Shemah' (that it must be written for the sake of the woman) ...

תרי קראי כתיבי.

(b)

Answer: The word is written twice.

וא"ת, ולרבי יוסי הגלילי אמאי צריכי תרוייהו, דמההיא ד'לשמה' דרשינן שפיר 'כלל ופרט' ?

(c)

Question: According to Rebbi Yossi ha'Gelili why do we need both of them, seeing as from the one of 'li'Shemah', we can learn the 'K'lal u'Perat'.

ויש לומר, דבפ' המגרש (גיטין ד' פז.) דרשי' ו"כתב לה," 'ולא לה ולחברתה ' .

(d)

Answer: In Perek ha'Megaresh (Gitin, 87a) the Gemara Darshens "ve'Kasav lah", 'for her, but not for her and for her friend'.

6)

TOSFOS DH BI'KESIVAH MISGARESHES V'EIINAH MISGARESHES B'KESEF

תוס' ד"ה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף

(Summary: Tosfos discusses Abaye's opinion throughout the Sugya.)

הך דרשה לרבא ,אבל לאביי נפקא ליה מסברא בריש קדושין (ד' ה.) ' -יאמרו כסף מכניס כסף מוציא, יאמרו סניגור יעשה קטיגור? '

(a)

Clarification: This D'rashah goes according to Rava, whereas Abaye learns it from a S'vara at the beginning of Kidushin (Daf 5a) - 'People will say "money brings in and money takes out! How can the defence also be a prosecutor?'

ומ"מ לאביי נמי איצטריך "וכתב לה" ש'בכתיבה מתגרשת ולא בחליצה' דבריש מסכת קדושין (ד' ג:) דריש לה מ"ספר כריתות' , " ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה' ...

(b)

Abaye: Abaye nevertheless needs "ve'Kasav lah", to teach us that 'A woman can be divorced via a written document, but not via Chalitzah', which the Gemara at the beginning of Maseches Kidushin learns from "Seifer Kerisus", a document cuts her off and nothing else'.

וההיא דרשה כרבי יוסי הגלילי היא, כדמשמע הכא.

1.

Abaye (cont.): And that D'rashah goes according to Rebbi Yossi ha'Gelili, as is implied here.

וקצת תימה, דלא נקיט התם לענין חליצה הך דרשא ד"כתב" דהויא כרבנן?

(c)

Question: Why does the Gemara there not cite the Limud regarding Chalitzah of "ve'Kasav", according to the Rabanan?

וי"ל, דאורחא דהש"ס הכי בכל דוכתא להביא דרשה הפשוטה לכאורה ...

(d)

Answer: It is the way of the Gemara throughout Shas to cite the most obvious D'rashah (exclusively) ...

כדאשכחן פרק החובל (ב"ק דף פז.) דמייתי " בנעוריה בית אביה ' , "כל שבח נעורים לאביה' גבי חבלה...

(e)

Example #1: As we find in Perek ha'Chovel (Bava Kama, Daf 87a), where it cites "bi'Ne'urehah Beis Avihah", 'Kol Sh'vach Ne'urim le'Avihah' with regard to a wound ...

ובריש קדושין (דף ג:) משמע ד"בנעוריה בית אביה" בהפרת נדרים כתיב.

1.

Example #1 (cont.): Whereas in Kidushin (Daf 3b) it implies that "bi'Ne'urehah Beis Avivah refers specifically to Hafaras Nedarim.

וכן בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד:) ובפרק בא סימן (נדה דף נ. ושם) דדריש 'נגעים אין רואין אותן אלא ביום' -מ"ביום הראות בו בשר חי יטמא" ...

(f)

Example #2: Likewise in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 34b) and in Perek Ba Si'man (Nidah, Daf 50a & 50b) it Darshens that 'A Kohen may only examine Nega'im by day' - from "be'Yom Hera'os bo Basar Chai, Yitma" ...

כדאביי דפרק קמא דמועד קטן (דף ח. ושם) ושביק דרשה דרבא דדריש דכתיב "לי" 'ולא לאורי'.

1.

Example #2 (cont.): Like Abaye in the first Perek of Mo'ed Katan (Daf 8a and 8b), whilst ignoring the D'rashah of Rava, who learns it from "Li", 've'Lo le'Ori'.

וכן פרק הקורא את המגילה למפרע (מגילה דף כ.) דדריש 'ולא מוהלין אלא ביום' ,מדכתיב "וביום השמיני ימול" ...

(g)

Example #3: And similarly in Perek ha'Korei es ha'Megilah Lemafre'a (Megilah, Daf 20a), where it Darshens that 'One may only perform the Milah by day' from "u'va'Yom h'Shemini Yimol" ...

ובפרק ר"א אם לא הביא (שבת דף קלב. ושם) מפיק ליה מ"בן שמונת ימים" 'ולא לילות' " ;וביום" מוקי לה "ביום" ,'אפילו בשבת' .

1.

Example #3 (cont.): Whereas in Perek Rebbi Eliezer de'Milah (Shabbos, Daf 132a & 132b) it learns it from "ben Shemonas Yamiam", 've'Lo Leilos', whilst from "ba'Yom" it learns "Ba'yom", 'even on Shabbos'.

7)

TOSFOS DH AL M'NAS SHE'LO TEILCHI L'BEIS AVICH L'OLAM EIN ZEH K'RISUS

תוס' ד"ה על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות

(Summary: Tosfos reconciles this statement with the Sugya in Nedarim.)

תימה, והא אם מת אביה, לא חשיבה תו 'בית אביה... ? '

(a)

Question: If her father dies, it is no longer considered 'her father's house'? ...

כדתנן בנדרים פרק השותפין (ד' מו.) 'קונם לביתך שאיני נכנס, שדך שאיני לוקח, מת או שמכרו לאחר, מותר' .

1.

Source: As we learned in the Mishnah in Nedarim (Daf 46a) 'Konem le'Beischa she;Eini Nichnas, Sadcha she'Eini Loke'ach, Meis O she'Mochro le'Acher, Mutar'.

וי"ל, דבית אביו קרויין כל יוצאי חלציו של אביו, ואע"פ שמת...

(b)

Answer: ;His father's house incorporates all his father's descendants, even after his death ...

כדאשכחן גבי תמר שהיתה בתו של שם, וכתיב (בראשית לח) "שבי אלמנה בית אביך" ,וכבר מת אביה ,כדמוכחי קראי.

1.

Proof: As we fnd by Tamar who was the daughter of Shem, about whom the Torah writes (in Bereishis, 38) "Remain a widow in your father's house", even though her father had already died, as is evident from the Pesukim (See Mesores ha'Shas).

8)

TOSFOS DH V'IDACH MI'KAREIS K'RISUS NAFKA

תוס' ד"ה ואידך מכרת כריתות נפקא

(Summary: Tosfos reconciles the opinion of Rebbi Yossi ha'Gelili with the Sugya in Gitin.)

קשיא לרבינו תם, דבפ' המגרש (גיטין דף פג:) קאמר על רבנן דרבי אליעזר "כרת כריתות" לא דרשי, ור' יוסי הגלילי בכלל דרבנן?

(a)

Question: Rabeinu Tam asked that, in Perek ha'Megaresh (Gitin, Daf 83b) the Gemara says that the Rabanan of Rebbi Eliezer do not Darshen "Kareis" "K'risus", and Rebbi Yossi ha'Gelili is one of those Rabanan?

ויש לומר, דלא קאמר לא משמע ליה, אלא לא דריש לההיא דרשה.

(b)

Answer: It does not say that they do not Darshen the word at all, but that they do not learn that particular D'rashah.

9)

TOSFOS DH V'HA IKA NOFO D'AVID LAH B'HUTZA V'DAFNA

תוס' ד"ה והא איכא נופו דעביד לה בהוצא ודפנא

(Summary: Tosfos reconciles this with Rava in Eruvin and elaborates.)

תימה, דבפרק קמא דעירובין (דף טו.) דאמר רבא 'מחיצה העומדת מאליה לא שמה מחיצה' ;ופריך מהכא, ומשני 'בשנטעו מתחלה לכך' ...

(a)

Question: In the first Perek of Eruvin (Daf 15a) Rava says that 'A Mechitzah that stands automatically is not considered a Mechitzah'. And in answer to the Kashya from our Sugya, it answers that it speaks (here) that 'He planted it initially for that purpose'.

הא על כרחך מוקמי לה הכא 'דעביד ליה בהוצא ודפנא, ' ותו לא צריכין לנוטעו מתחלה לכך?

1.

Question (cont.): But since it was forced to establish the case where he filled it in with foliage, it is no longer necessary to have planted it for that purpose?

וי"ל, דבין הכא בין התם דייק משום דמשמע ליה דאיירי בכל ענין...

(b)

Answer: Both here and there the Gemara asks because it assumes that it is speaking under all circumstances ...

בין היכא דהוי רוב הדופן מעץ האילן הקשה שאין הולך ובא ברוח, בין הוי רוב הדופן מן הנוף...

1.

Answer (cont.): Whether the majority of the wall is made of the wood of the tree, which is hard and which does not move around in the wind or whether it is made of branches ...

ופריך התם מן הקשה, והכא פריך מן הנוף.

2.

Answer (concl.): It therefore asks there from the bark and here from the branches.

והא דפריך הכא 'אי הכי, מאי למימרא? , ' ולא משני דאשמעינן מחיצה העומדת מאליה ולא נטעו מתחלה לכך שמה מחיצה...

(c)

Question: And the reason that, in answer to the Gemara's Kashya here 'If so, what is the Chidush?' , it does not answer that it comes to teach us that a Mechitzah that stands automatically and which he did not plant initially for that pupose is nevertheless considered a Mechitzah ...

דכך הוא מסקנא דהתם דכולהו מודו במחיצה ...

1.

Question (cont.): Since that is the Maskana there, in that they all agree by a Mechitzah ...

לא חשיב זה חידוש, משום דקיימא לן כאביי ב'לחי העומד מאיליו דשמיה לחי' ,וכל שכן מחיצה.

(d)

Answer: That would not be a Chidush, because, since we Pasken like Abaye that 'A post that stands automatically is considered a post'; how much more so a Mechitzah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF