סוכה דף יט. א

האם אמרינן פי תקרה יורד וסותם באכסדרה שבחצר - כשסיכך על גבה ואין לה פצימין?

אליבא דרב -
אכסדרה בבקעה מטלטל בכולה
אליבא דשמואל -
אכסדרה בבקעה מטלטל ד' אמות
לאביי כשרה פסולה
לרבא פסולה [1] פסולה

האם אמרינן פי תקרה יורד וסותם באכסדרה שבחצר - כשסיכך על גבה?

ביש לה פצימין בפחות מג' טפחים באין לה פצימין בפחות מג' טפחים
למתנו
בסורא
כשרה לאביי: כשרה - פי תקרה יורד וסותם
לרבא: פסולה - לא אמרינן פי תקרה וכו'
למתנו
בפומבדיתא
לאביי: כשרה - אמרינן לבוד
לרבא: פסולה - לא אמרינן לבוד [2]
פסולה

מהו "פסל היוצא מן הסוכה" - ומה החידוש שנידון כסוכה?

מהו "פסל היוצא מן הסוכה"? ומה החידוש שנידון כסוכה?
לעולא סכך היוצא אחורי דופן האמצעית
של הסוכה [3]
דאף שעשוי לבפנים ולא לבחוץ - כשרה [4]
לרבה
ורב יוסף
סכך היוצא במקום דופן הרביעית -
ואחת הדפנות נמשכת עמו
דאף שאין שם שיעור סוכה - כשרה [5]
לר'
יוחנן
סוכה שרובה צילתה מרובה מחמתה, ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה דאף שיש מקום שאינו מסוכך כראוי - כשרה
לר' אושעיא סוכה קטנה שנתן באמצעה פחות מג' טפחים
סכך פסול
דאף שאין בסכך הכשר
שיעור ז' על ז' - כשרה [6]

סוכה דף יט. א

מה דין אויר וסכך פסול פחות מג' טפחים? [תוד"ה לא].

אויר פחות משלשה סכך פסול פחות משלשה
לרש"י והירושלמי כשרה ואין ישנים תחתיו [7] כשרה וישנים תחתיו
לתוס' כשרה וישנים תחתיו כשרה ואין ישנים תחתיו

סוכה דף יט: א

העושה סכך סוכתו בשיפוע, או שישן במטה שיש עליה כילה משופעת בסוכה, מה הדין?

העושה סכך סוכתו בשיפוע ישן במטה שיש עליה כילה
לר' אליעזר [8] - שיפועי
אהלים לאו כאהלים דמו [9]
לא הגביה והפליג טפח: פסולה
הגביה והפליג טפח [10]: כשרה
יצא
לחכמים - שיפועי
אהלים כאהלים דמו
כשרה [11] לא יצא
-------------------------------------------------

[1] דדוקא גבי אכסדרה בבקעה י"ל פי תקרה יורד וסותם - דמחיצה זו לתוך האכסדרה עשויה, אולם בסוכה גם אם אמרינן פי תקרה יורד וסותם הוא רק לענין תוך האכסדרה ולא לחוץ לה, ולכן אם סיכך על גבה פסולה.

[2] היכא שהחלל לא נעשה בשבילו. פי', דמה שנתקבלה הלכה למשה מסיני דאמרינן לבוד הוא דוקא כשהפצימין עשוים בשביל החלל הזה, אבל כאן הפצימין עשויים בשביל חלל האכסדרה ולא לחלל החצר, ולכן בזה לא מהני לבוד.

[3] ומיירי שיש שם שטח של ז' על ז' להכשר סוכה, וכן אותו מקום הסכך שלו צילתו מרובה מחמתו.

[4] לרש"י הכוונה על הדופן האמצעית, וה"ק דאף שהיא עשויה להכשר פנים חלל הסוכה, ולא להכשר חוץ, בכל אופן חידשה הברייתא שגם החלל החיצוני כשר. אכן התוס' (בד"ה לבראי) הקשו, שאת החידוש הזה כבר שמענו מדין אכסדרה דמתניתין, ולכן פירשו שהחידוש הוא שאף שהקנים של הסכך עשוים בשביל פנים הסוכה ולא לבחוץ, בכל אופן כשרה.

[5] דנראה אותו המקום של המשך הדופן כסוכה אחרת - כיון שאינו מוקף בשלש דפנות, וס"ד דבעינן התם שיעור הכשר סוכה, קמ"ל.

[6] וביאר ר' אבא, דאף שבאויר פחות מג' טפחים ג"כ כשרה, וא"כ מה החידוש בזה. מ"מ נתחדש כאן שאם נתן סכך פסול פחות משלשה כשרה וישנים תחתיו, ולא כדין אויר שרק מצטרף אבל אין ישנים תחתיו. אכן תוס' הביאו פירוש אחר בזה, וע' טבלא הבאה.

[7] הקשו תוס', דא"כ איך אפשר להזהר בסוכה שמלאה בה נקבים קטנים של אויר. והשאירו בקושיא. ויש מתרצים דדוקא כשהאויר הולך מצד לצד על כל אורך או רוחב הסוכה.

[8] היינו ר' אליעזר אליבא דמתניתין דהיא כר' נתן יחידאה, אכן רב יוסף הוכיח משתי ברייתות שאדרבה זו היא שיטת חכמים - והלכה כמותם, (ושיטת חכמים דמתניתין היא ר' אליעזר).

[9] ולכן בין לקולא ובין לחומרא אהל משופע לא נחשב אהל.

[10] דייקו התוס' (ד"ה שאם) מדברי רש"י, שאפי' אם אותו הטפח הוא חלל אויר ג"כ מועיל - ומדין לבוד.

[11] וביארו התוס' (ד"ה העושה), שמיירי בכה"ג שאפשר לתת בתוך השיפוע הזה מרובע ז' על ז' בגובה י' טפחים - דהיינו שאחר שהגביה השיפוע מהקרקע י' טפחים יש עדיין הכשר סוכה ז' על ז'. והוסיפו, שבאופן זה אפשר שאף מה שתחת השיפוע שאין גבוה י' כשרה, כדין פסל היוצא מהסוכה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף