שבועות דף מ"ח ע"א

במת לווה בחיי מלוה, ואח"כ מת מלוה, האם וכיצד נפרעים היתומים?

בהעמיד מלוה ליתומי לווה בדין בלא העמידם המלוה בדין
לרבי אלעזר נפרעים בשבועת יורשים נפרעים בשבועת יורשים
לרבי אמי לא נפרעים נפרעים בשבועת יורשים
לר"נ אליבא דרב ושמואל לא נפרעים לא נפרעים

שבועות דף מ"ח ע"ב

יתומים מן היתומים, באופנים דלהלן, האם צריכים להשבע?

כשיש עדים שאמר אביהם שהשטר אינו פרוע כשאין עדים שאמר כן
לתנא קמא צריכים [1] צריכים
לרשב"ג אינם צריכים [2] צריכים

שבועות דף מ"ט ע"א

הנשבע שבועות דלהלן, האם מגלגלין עליו עוד שבועה, והאם ב"ד מעצמם פותחין לגלגל?

בשבועת שכיר [3] בשאר שבועות
לרב הונא אין מגלגלין מגלגלין ופותחין
לרב חסדא אין מגלגלין מגלגלין אבל לא פותחין

שבועות דף מ"ט ע"ב

שומר שנשבע לשקר ואינו פוטר עצמו בשבועתו, מה דינו?

מצד דין שבועת שומרים מד דין שבועת ביטוי
לרב ור' אלעזר פטור חייב
לשמואל (ורבי אמי) פטור פטור

-------------------------------------------------

[1] וביארו בתד"ה שאמר, דאפי' שאמר האב כן בפני עדים, צריכים להשבע שלא פקדם אבא ששטר זה פרוע, דמה שאמן בפני עדים ששטר זה אינו פרוע - יתכן שלהשביע את בניו אמר כן - כדי להחשיבם.

[2] ובזה יפה כח הבן מכח האב, דהאב היה צריך להשבע כשנפרע מיתומי הלווה, ואילו יתומים מיתומים גובים בלא שבועה.

[3] ובתד"ה לכל, הביאו שפירש ריצב"א שלאו דוקא שכיר בלבד אין מגלגלין - אלא כל דתני בהדי, וחלקו תוס' עליו וכן משמע מפירש"י.

עוד חומר לימוד על הדף