שבועות דף מ"א ע"א

לענין הלכה, האם משביעין את הכופר כל הממון? [תד"ה ומאן].

באיכא דררא דממונא בליכא דררא דממונא
לרבינו תם משביעין אין משביעין
לריב"א משביעין משביעין
לרב היא גאון משביעין משמתין

לרב יהודה, במה נחלקו רב אסי ושמואל במלוה את חבירו בעדים וטען שפרע לו?

מלוה את חבירו בעדים סתם התובע חבירו והודה לו בעדים
לרב אסי חייב פטור [1]
לשמואל פטור [2] פטור

שבועות דף מ"א ע"ב

לרב יוסף, במה נחלקו רב אסי ושמואל במלוה את חבירו בעדים וטען שפרע לו?

מלוה את חבירו בעדים סתם כשהתנה שלא יחזיר לו אלא בעדים
לרב אסי פטור חייב
לשמואל פטור פטור

התובע את חבירו, ואמר לא היו דברים מעולם [3] - ויש עדים שלוה באופנים דלהלן,
מה דינו? [תד"ה כל].

כשמעידים העדים שגם פרע כשלא מעידים כן
לאביי פטור [4] חייב
לרבא חייב חייב

-------------------------------------------------

[1] דכיון שהאמינו בתחילה להלוותו בלא עדים, אפי' שתבעו אח"כ בעדים והודה לו - דכמאן דאוזפיה בעדים דמי, מ"מ אין צריך לפורעו דוקא בפני עדים - דהרי האמינו בתחילה.

[2] ס"ל שנאמן, דהיה יכול לומר לו פרעתיך בפני עדים והלכו למדינת הים. ועי' בתוס' בעמ' ב' ד"ה תיובתא שפירשו ב' פירושים בזה, ולפי' הראשון ס"ל שנאמן אפי' כשטוען שפרעו בינו לבינו מכח מגו שיכול לומר לו שפרעו בעדים. ולפי' השני דוקא כשטוען כן.

[3] וכתבו תוס' שאם היה אומר בלשון לא לויתי היינו מתרצים דיבורו שהכוונה שלא עמדתי בהלואתי והיינו שפרעתי, אבל כשאמר להד"מ הוחזק כפרן. ועוד תי' תוס' שכיון שטוען לו בב"ד לא מתרצים את דבריו וצריך לומר טענותיו בטוב.

[4] ס"ל שלא אמרינן כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי היכא שיש עדים שפרע, אולם אם אין עדים שפרע מודה אביי שאמרינן כן לחייבו.

עוד חומר לימוד על הדף