שבועות דף מ' ע"א

לרב נחמן אמר שמואל, טענו כדלהלן והודה לו בשעורים, האם הוי מודה במקצת?

טענו חיטים לבד טענו חיטים ושעורים
לרבנן אינו מודה במקצת לר' יוחנן: הוי מודה במקצת
לריש לקיש: אינו מודה במקצת
לרבן גמליאל הוי מודה במקצת הוי מודה במקצת

טענו חיטים והודה לו בשעורים, האם צריך לשלם לו עכ"פ דמי שעורים? [תד"ה והודה].

אליבא דרבנן אליבא דרבן גמליאל
לתי' א' בתוס' פטור [1] חייב
לתי' ב' בתוס' פטור פטור [2]

שבועות דף מ' ע"ב

טען מחבירו עשרה כדי שמן, והודה לו בקנקנים ריקים? [תד"ה לימוד].

כשהודה בעשרה קנקנים ריקים כשהודה בחמשה קנקנים ריקים
לרבנן פטור [3] פטור [4]
לאדמון חייב חייב

שבועות דף מ' סע"ב

היכן אמרינן לרב נחמן שאפי' שכופר הכל משביעין אותו היסת?

רישא - מנה לי בידך, וטוען אין לך בידי סיפא - מנה לי בידך וכו', וטוען נתתיו לך
לסתמא דגמ' אמרינן אמרינן
לרב חביבא [5] לא אמרינן אמרינן

-------------------------------------------------

[1] דאף שכל מה שנחלקו רבנן על רבן גמליאל הוא לפוטרו משבועה על החיטים, מ"מ ס"ל לרבה בר נתן שמלשון המשנה שאמרה שפטור משמע שפטור לגמרי אפי' מדמי שעורים שהודה בהם, דכיון שטענו רק חיטים, הרי התובע מודה שלא חייב לו שעורים.

[2] ובכו"א לתי' זה חשובה הודאתו הודאה לענין להשבע על החיטים, דאף שפטור מלשלם אפי' דמי שעורים - דהרי לא תבעו ממנו אותם, מ"מ זה אינו משנה לענין הודאה במקצת - ונשבע.

[3] והטעם, דס"ל לרבנן שטענו חיטים ושעורים והודה לו בשעורים פטור, והיינו אפי' אם יש בלשון הזו לשון קנקנים ג"כ פטור, ועל זה אדמון חולק וסובר שבאופן הזה חייב.

[4] ואף שהודה במקצת קנקנים ואפשר לעשות לכאורה גלגול שבועה, מ"מ ס"ל לרבנן שאין בלשון כדי שמן גם קנקנים ומה שטענו לא הודה לו ולכך פטור. ואדמון ס"ל דיש בלשון טענתו לשון קנקנים, ולכן הוי על הקנקנים מודה במקצת ואפשר לגלגל עליו שבועה. ומבואר בזה שרבנן ואדמון פליגי בתרתי.

[5] ס"ל שדוקא בסיפא דאיכא דררא דממונא שהרי הודה שהיה חייב, אולם ברישא שאין דררא דממונא דלא הודה לו כלל - גם לרב נחמן לא משביעין ליה.

עוד חומר לימוד על הדף