שבועות דף ל"ח ע"א

הנשבע לכמה אנשים בלשונות דלהלן, האם חשוב פרט או כלל?

לא לך לא לך לא לך (בלא ו') לא לך ולא לך ולא לך (בו')
לר' מאיר פרט לשמואל: כלל
לר' יוחנן: פרט [1]
לר' יהודה כלל פרט

שבועות דף ל"ח ע"ב

אמר לו מנה לי בידך, והודה לו וכו', מה דינו?

כשלא אמר לו ליתנו בפני עדים כשאמר לו ליתו דוקא בפני עדים
למחר אמר לו נתתיו לך פטור חייב
למחר מאר לו אין לך בידי חייב חייב

שבועה צריכה להיות בתפיסת חפץ [2], איזה חפץ?

לכתחילה בדיעבד
לרבא לתלמיד חכם: בתפילין
לעם הארץ: בספר תורה
בתפילין
לרב פפא בספר תורה בספר תורה

-------------------------------------------------

[1] ולשיטת ר' יוחנן כללו של ר"מ הוא רק באומר שבועה שאין לכם בידי.

[2] עי' ברא"ש כאן בסי' א' שכתב שני פרושים האם אנקוטי חפצא הוי מדאורייתא, או רק מדרבנן - וקרא אסמכתא בעלמא. וכתב הרא"ש שלפי' שני שהוא רק מדרבנן - ומתקנת חכמים להטיל אימה על הנשבע, מובן למה לא בעי לנקוט חפץ בשבועת עדות ביטוי ופקדון כשהוא מושבע מפי אחרים, דדוקא גבי דיינים תקנו כן, [ובזה מיושב קושית תד"ה לאתפושי].

עוד חומר לימוד על הדף