SHEVUOS 25 (5 Teves) - Dedicated by Elliot and Lori Linzer in honor of the Yahrzeit of Meir Menachem ben Shlomo ha'Levi (Turkel).

שבועות דף כ"ה ע"א

הנשבע באופנים דלהלן ועבר על שבועתו, האם חייב?

שאתן ולא אתן - עתיד שנתתי ולא נתתי - עבר
לר' ישמעאל חייב פטור
לר' עקיבא חייב חייב

האם נדרים או שבועות חלים באופנים דלהלן?

דבר מצוה דבר הרשות דבר שאין בו ממש דבר שיש בו ממש
נדרים חל חל לא חל חל
שבועות לא חל חל חל חל

הנשבע שזרק או שלא זרק פלוני חפץ, האם חייב?

לרב לשמואל
אליבא דר' ישמעאל פטור פטור
אליבא דר' עקיבא חייב פטור [1]
אליבא דרבנן (בעמ' ב') חייב [2] פטור
אליבא דר' יהודה ב"ב (בעמ' ב') חייב חייב [3]

שבועות דף כ"ה ע"ב

הנשבע לבטל או לקיים מצוה מה דינו?

נשבע לבטל את המצוה נשבע לקיים את המצוה
לרבנן פטור פטור
לר' יהודה בן בתירא פטור חייב

שבועות דף כ"ה ע"ב.

הנשבע שלא אכל היום ולא הניח תפילין היום, מה דינו?

לא אכלתי לא הנחתי תפילין
לענין קרבן חייב לרב: חייב [4]
לשמואל: פטור [5]
לענין מלקות חייב חייב

הנשבע לחבירו כדלהלן האם חייב?

שבועה שאיני יודע לך עדות ידעתי ולא ידעתי [6], העדתי ולא העדתי [7]
אליבא דרב פטור חייב
אליבא דשמואל פטור פטור

הנשבע לחבירו שלא יודע לו עדות באופנים דלהלן, האם חייב?

עד כשר שנשבע כן עד פסול שנשבע כן
לאביי / לרב פפא חייב - משום שבועת העדות חייב - משום שבועת ביטוי [8]
לרבא חייב - משום שבועת העדות פטור [9]

-------------------------------------------------

[1] דכל מה שחייב ר' עקיבא בלשעבר הוא במילתא שעכ"פ שייך בעיקר שבועה שהוא לעתיד, אבל מילתא שלא שייך בלעתיד - דלא יכול להשבע מה יעשה חבירו, גם ר"ע - לסברת שמואל - מודה שאינו בשבועת ביטוי ופטור.

[2] ואף שס"ל לרבנן שכל שאינו בלאו והן פטור [כגון נשבע לקיים את המצוה] שלא חלה השבועה כיון שלא יכול להשבע לבטל, זה דוקא בלאו והן שכתוב להדיא להרע ולהטיב, אבל להבא ולשעבר שהוא רק רבויא, בזה גם מה שלא שייך בו לעתיד חייב על לשעבר.

[3] כאן גם שמואל מודה, דלר' יהודה בן בתירא אפי' במה שכתוב להדיא בדבר שאינו בלאו והן חייב, כ"ש בדבר שאינו בלהבא ולשעבר.

[4] רב ס"ל דאפי' שאינו בלהבא [דלא יכול להשבע שלא יניח תפילין] כיון שישנו בלשעבר שפיר מקרי שבועת ביטוי, ולומד את הברייתא כפשוטה שלא אכלתי ולא הנחתי תפילין שניהם חייבים קרבן.

[5] ולכך הקשה עליו רב המנונא מהברייתא דאיך חייב, הא לשיטתו אינו בשבועת ביטוי דאינו שייך בלהבא. ותירץ שמואל שלענין מלקות חייב ולענין קרבן פטור.

[6] לא ידעתי שבכאן לא חשוב שבועת העדות [דלכאורה זהו שבועת העדות שהרי נשבע שאינו יודע לו עדות], דמיירי שאינו צריך עכשיו ממנו לעדות זו ולכך הוי רק שבועת ביטוי - תד"ה ידעתי.

[7] זהו שבועת ביטוי רגילה שינה בלאו והן, וליתיה בלהבא דהרי לא יכול להשבע לבטל את המצוה של עדות, ולכך לרב דסגי מה שישנו בלשעבר חייב ולשמואל פטור.

[8] דס"ל לאביי דבכל שבועת העדות יש גם שבועת ביטוי, אלא שיש מיעוט ד-לאחת לומר שאינו חייב שתים, וא"כ כשאין לנו שבועה בעדות כגון שהוא עד פסול, חייב משום שבועת ביטוי.

[9] ס"ל דבשבועת העדות הוא דבר שיצא מן הכלל ואין לך בו אלא חידושו, ואינו נדון יותר בשבועת ביטוי כלל אפי' בעד פסול.

עוד חומר לימוד על הדף