שקלים דף כא. א

מה דין הרוקין הנמצאים בירושלים?

בשאר ימות השנה בזמן הרגל
לר' מאיר בכל מקום: טהור; בשוק העליון: טמא
לר'
יוסי
באמצע טמאים טהורים
בצדדים טהורים [1] טמאים

מה דין הכלים הנמצאים בירושלים?

בדרך ירידה לבית הטבילה בדרך עלייה מבית הטבילה
לר' מאיר טמאים טהורים
לר' יוסי בכל מקום: טהור; כלי קבורה: טמאים

סכין או קופיץ (-סכין גדול), שנמצאו בירושלים האם יכול להשתמש בהם לקדשים בלי טבילה?

סכין (וכן קופיץ וסכין קשורים) קופיץ
כשנמצאו בי"ג צריך להטביל - דיתכן שלא הוטבלו עדיין [2]
כשנמצאו
בי"ד
חל י"ד בחול
אין צריך להטביל [3]
צריך להטביל
חל י"ד בשבת אין צריך להטביל [4]
כשנמצאו בט"ו אין צריך להטביל [5]

שקלים דף כא: א

האם דם נבילה מטמא ובכמה?

בפחות מרביעית ברביעית וביותר
לר' יהושע בן לוי ולר' יהודה [6] אינו מטמא מטמא
לר' יהושע בן פתורה אינו מטמא

שקלים דף כא: א

פרוכת שנטמאה באופנים דלהלן מה דינה?

היכן מטבילין אותה? מתי מכניסים אותה למקומה?
נטמאה בולד הטומאה [7] אפי' תוך העזרה מיד [8]
נטמאה באב הטומאה מחוץ לעזרה [9] אחרי הערב שמש - ושוטחה בחיל [10]

כיצד יש לפרש את הלשונות דלהלן לפי שיטות אלו?

חוט כפול קליעה שזור משזר
למשנתנו כ"ד חוטין [11] אחד שנים ---- שלשה ששה [12]
לברייתא ל"ב חוטין אחד שנים ---- ארבעה שמונה
לברייתא מ"ח חוטין אחד שנים שלשה ששה שנים עשר

מה הוא הביאור מעשה רוקם ומעשה חושב?

מעשה רוקם - פרצוף אחד מעשה חושב - ב' פרצופות
לר' יהודה
ור' נחמיה
חד אמר ארי מכאן וחלק [13] מכאן ארי מכאן וארי מכאן
וחרנה אמר ארי מכאן וארי מכאן ארי מכאן ונשר מכאן

-------------------------------------------------

[1] לכאורה לא קאי על שוק העליון, כפי שמבואר בגמ' שהיה מקום ששם היו מכבסים לגוים בגדיהם ומצוי שם רוק של גוי - שגזרו עליהם כזבים לכל דבריהם. אולם הר"ש סיריליאו ס"ל שבאופנים שר' יוסי מטהר מיירי אפי' בשוק העליון.

[2] דהיות שיש עוד שהות ביום להטבילן - ושיעריב שמשן קודם י"ד, יתכן שלא הטבילן עדיין.

[3] דכיון שמשתמשים בה לשחיטה היום, ודאי כבר הטבילוה אתמול, דלא היה בעליה משהה מלהטבילה אחר יום י"ג, כיון שאם היה משהה לא היה מספיק להיות לה ערב שמש, והוא צריך אותה ליום י"ד עצמו. ואין לחשוש שמא אבודה היא כבר מקודם יום י"ד - ולא הספיקו להטבילה, דאם נאבדה קודם כבר היתה נמצאת - דהעם רב בזמן הזה בירושלים.

[4] דכיון שאסור להטביל כלים בשבת, והוא צריך את הקופיץ בשביל יו"ט שחל ביום ראשון, ולא יוכל להטבילו ביום ראשון דצריך ערב שמש, הרי ודאי שהטבילו כבר בי"ג - ביום ששי.

[5] דודאי כבר הטבילו מאתמול בשביל שבירת העצם בבשר קדשים שאוכל בט"ו.

[6] ר' יהודה הוא היה המורה הוראה של בית הנשיא, ומצינו שכשמתה הפרידה בבית רבי טהרו את דמה, ופירש ריב"ל משום שלא היה שם רביעית. ומבואר שאם היה שם רביעית היה טמא.

[7] הדין מה"ת, דולד הטומאה (ראשון לטומאה) אינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלים ומשקים, אכן במשקים שהיו טמאים בולד הטומאה - גזרו חכמים שיכול לטמא מדרבנן אדם וכלים, ובכה"ג מיירי כאן.

[8] כלומר, אפי' אם הטבילו אותה מחוץ לעזרה יכולים להכניסה מיד כיון שאינה צריכה הערב שמש.

[9] דצריך להוציא מהמקדש בין אדם ובין כלים טמאים, ופרוכת שנטמאה באב הטומאה צריכים להוציאה, וכן צריכה הערב שמש.

[10] ואם היתה פרוכת חדשה שמלאכתה נאה, היו שוטחים אותה בגג האיצטבא כדי שיראו העם את מלאכתה שהיא נאה, ומתוך כך יבואו לתרום למלאכת הפרוכת, דהרי מבואר בסוף המשנה שהיו עושים שתי פרוכות בשנה.

[11] כלומר, שכל נימא שהיתה מרכיבה את השבעים ושנים נירים שהיו בה, היתה עשויה מכ"ד חוטין.

[12] והיינו כפול מהשזור. וכיון שהיו בפרוכת ארבעה מיני חוטים שהם תכלת וארגמן ותועלת שני ופשתן, וכל מין היה כפול ששה, הרי כ"ד חוטים.

[13] כן הגיה הגר"א וע' גליון הש"ס. (וכן הם שאר השינוים הוא לפי נוסחת הגר"א).

עוד חומר לימוד על הדף