שקלים דף יז. א

היכן היו השערים ולמה נקראו כן?

שם השער? למה נקרא כן?

בדרום

א. שער העליון דהוא במקום הגבוה והעליון במקדש [1]
ב. שער הדלק שבו היו מכניסים את העצים למערכה
ג. שער הבכורות שבו היו נכנסים בכורות בהמה טהורה להשחט בדרום [2]
ד. שער המים שבו מכניסים צלוחית של ניסוך המים בחג [3]

בצפון

ה. שער יכניה שבו יצא יכניה המלך בגלותו
ו. שער הקרבן שבו היו נכסים קדשי קדשים שמקום שחיטתם בצפון
ז. שער הנשים שבו היו נכנסות הנשים כדי לסמוך על קרבנותיהן
ח. שער השיר שבו היו מכניסים את כלי השיר [4]

במזרח

ט. שער ניקנור ניקנור הוא שתרם את דלתות השער הזה ונעשה לו נס
י. פשפש אחד שהיה בשער ניקנור מימינו
יא. פשפש שני שהיה בשער ניקנור משמאלו [5]
במערב יב. לא היה לו שם
יג. לא היה לו שם

האם הנחל היוצא מבית קדש הקדשים יהיה כשר למי חטאת ולטהרת נדה?

במשך הנחל שמבית מלכי בית דוד
עד מקום יושבי ירושלים
משם והלאה
לנדה כשרים לרשב"ן: כשרים, דהם מי תערובות [6]
לר' אלעזר: פסולים, דהם מי קטפריסות [7]
לחטאת כשרים פסולים

לאיזה כיוון היו מונחים השולחנות שעשה שלמה, והאם ראוים לשירות?

לאיזה כיוון היו מונחים? האם היו כולם ראוים לשירות?
לרבי מזרח למערב - לאורך הבית היו ראוים (וכדעת ר' יוסי ב"י שסידרו עליהם)
לר' אליעזר בר"ש מצפון לדרום - לרוחב הבית לא היו ראוים (וכת"ק שסידרו רק על של משה)

-------------------------------------------------

[1] שער זה היה סמוך לקיר המערבי, והר הבית בשיפוע היה ממזרח למערב, וככל שהיה מעריב יותר לכיוון קודש הקדשים היה גבוה יותר.

[2] ובאמת שהיו מכניסים דרך שם גם שאר קדשים קלים.

[3] זו היא דעת ת"ק. ור' אליעזר בן יעקב אומר שהטעם שנקרא שער המים משום שבו המים מפכים (נובעים וזורמים) לעתיד לבוא ומשם יצאו מתחת מפת הבית, וכמבואר דרכם בגמ'.

[4] שער זה היה סמוך למקום השחיטה ששם היו הכהנים תוקעים בחצוצרות בעת ניסוך היין.

[5] יש מחלוקת האם היו הפשפשים האלה תוך השער הגדול עצמו, או שהיו משני צדדיו.

[6] דהיינו שמתערבים שם מים אחרים שאינם מי מעיין, ופסולים לחטאת - אבל כשרים לנדה.

[7] דהיינו מים שיורדים ממדרון משופע, ויוצאים מדין מעיין כיון שהם מתערבים עם מי גשמים ומצד שני הם זוחלים ובאשבורן אין מטהרים אם הם זוחלים.

עוד חומר לימוד על הדף