שבת דף קנו. א

האם מותר לגבל דברים דלהלן?

לת"ק (רבי) ליש אומרים - ר' יוסי בר' יהודה
לגבל את הקלי, שתית עבה אסור מותר בשינוי - שיעשה מעט מעט
לגבל שתית רכה מותר בשינוי - שיתן את השתית ואח"כ את החומץ [1]
לגבל מורסן - שהוא בלילה עבה אסור [2] מותר בשינוי - שיעשה שתי וערב וינער הכלי

האם מותר להניח כמויות של אוכל דלהלן לפני הבהמות, או יש כאן טירחא יתירה?

מנה אחת לפני בהמה אחת, שתי מנות לפני שתי בהמות שלש מנות בפני שתי בהמות
לרב מנשיא מותר אסור
לרב יוסף מותר, ואפי' להניח קב וקביים
לעולא מותר, ואפי' להניח כור או כוריים

איזה דברים מוזכרים בסוגיא על הנולדים בזמן מסוים?

לר' יהושע בן לוי - מזל יום גורם לר' חנינא - מזל שעה גורם
א. באחד בשבת,
או כולו טוב או כולו רע
בחמה, יהיה בעל הדרת פנים, אוכל ושותה משלו, וסודותיו גלוים, ואם יגנוב לא יצליח
ב. בשני בשבת, יהיה אדם רגזן בנוגה, יהיה אדם עשיר ונואף
ג. בשלשי בשבת,
יהיה אדם עשיר ונואף
בכוכב,
יהיה אדם חכם ובעל הדרת פנים
ד. ברביעי בשבת, יהיה אדם חכם ובעל הדרת פנים בלבנה, יסבול חולאים, יבנה ויהרוס, יהרוס ויבנה, יאכל וישתה לא משלו, סודותיו מכוסים, ואם יגנוב יצליח
ה. בחמישי בשבת,
יהיה גומל חסדים
בשבתאי, י"א שמחשבותיו בטלות,
וי"א שמחשבות אחרים עליו בטלות
ו. בערב שבת,
יהיה אדם שמחזר אחר מצות
בצדק,
יהיה בעל צדקה
ז. בשבת, ימות בשבת,
ויקרא אדם קדוש מאד
במאדים, יהיה שופך דם,
דאו שיקיז דם, או רוצח, או שוחט, או מוהל

שבת דף קנו: א

האם מותר לחתוך את הדלועין (התלושין) לפני בהמה, ונבלה לפני הכלבים?

בסתם דלועים ובנבלה שנתנבלה בשבת בנבלה שנתנבלה מערב שבת
לתנא קמא - ר' שמעון מותר דלית ליה מוקצה
לר' יהודה אסור דאית ליה מוקצה [3] מותר - דכבר הוכנה לכלבים

בהמה שמתה האם מותר להזיזה?

בהמת חולין - שמותרת בהנאה בהמת קדשים - שאסורה בהנאה
אליבא דר' יהודה אסור להזיזה
אליבא דר' שמעון מותר להזיזה אסור להזיזה [4]
-------------------------------------------------

[1] וזה ההיפך מהמנהג בחול, שבחול היו נותנים קודם את החומץ ואח"כ את השתית, ולכך הוי שינוי.

[2] כן מבואר בסוף העמוד הקודם, שאליבא דרבי אסור לתת מים למורסן.

[3] ודברים אלו היו מיועדים בע"ש לאדם ולא היו מוכנים לבהמה. ו"מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים", אכן הקשו התוס' (בד"ה רבי), דהא בבין השמשות היתה כבהמה מוקצית מחמת איסור - דמחוסרת שחיטה, ובזה היא מוקצית בין לאדם ובין לכלבים, ושפיר יש לומר שזה טעמו של ר' יהודה שאוסר, ומנין לנו הכלל ד"מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים". ותירצו דמיירי בעופות קטנים, שראוים לתתם אפי' חיים לכלבים, ורק משום ד"מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים" - הם מוקצה.

[4] והכי מוקי זעירי להאי מתניתא בבהמת קדשים דוקא, ומזה מוכח שסובר זעירי כר"ש.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף