SHABBOS 144 (7 Av) - Dedicated in memory of Dr. Simcha Bekelnitzky (Simcha Gedalya ben Shraga Feibush) of Queens, N.Y., Niftar 7 Av 5757, by his wife and daughters. G-d-fearing and knowledgeable, Simcha was well known in the community for his Chesed and Tzedakah. He will long be remembered.

שבת דף קמד. א

משקה שזב מזיתים וענבים באופנים דלהלן, האם הוא מכשיר?

לרצון בסתם גילה בדעתו שלא לרצון
לתירוץ הראשון מכשיר מכשיר אינו מכשיר
לתירוץ השני מכשיר בסלי זיתים: אינו מכשיר [1]
בשאר כלים: מכשיר
אינו מכשיר

שבת דף קמד: א

האם מותר לסחוט לכתחילה פירות דלהלן בשבת?

בשביל המשקה בשביל למתק הפרי
פגעין, פרישין עוזרדין [2] להו"א ולרב פפא: מותר
לפי' הגמ' ברב חסדא: אסור [3]
מותר
רימונים אסור להו"א ולרב פפא: מותר [4]
לפי' הגמ' ברב חסדא: אסור [5]

מי תרדין ומוחל שנפלו למקוה פסלוהו, במה נחלקו בזה האמוראים דלהלן?

מה סברתם מה טעם הפסול
לפי' הגמ' ברב חסדא, ולאביי בתרדין החשיבם למשקה,
ובמוחל כר' יעקב דהוי משקה
דכיון שנקרא משקה
- פוסל בשינוי מראה
לרב פפא,
ולרבא
אם אין רגילות לסוחטן - אינם משקה
ובמוחל אפי' כר"ש דלא הוי משקה
כל דבר שאין עושין ממנו מקוה
לכתחילה - פוסל בשינוי מראה

שבת דף קמד: א

האם מוחל נחשב משקה?

מוחל היוצא
בתחילת טעינתם של זיתים
מוחל היוצא
מחמת איצצא [6]
מוחל היוצא
מעיקול בית הבד
לר' יעקב לכו"ע לא הוי משקה - כיון שאין הבעלים רוצה בקיומו הוי משקה לכו"ע הוי משקה -
כיון שיש בו קצת שמן
לר' שמעון לא הוי משקה

האם מותר לאדם לסחוט ענבים או לחלוב עז לתוך כלים דלהלן בשבת או ביו"ט? [תוד"ה חולב].

לתוך הקדרה - סיר של אוכל לתוך הקערה
לסחוט ענבים מותר אסור
לחלוב בהמה בשבת: אסור
ביו"ט: מותר [7]
אסור
-------------------------------------------------

[1] דכיון שהולך לאיבוד הרי הוא מעיקרא מפקיר להם, הלכך בסתמא ודאי לא חשיב ניחא ליה.

[2] פגעין (שזיפים), פרישין (חבושים), עוזרדין (תפוחי עוזרר).

[3] בהו"א הבינה הגמ', דכיון שפירות אלו אינם בני סחיטה כלל, מותר לסוחטם לכתחילה בשבת אפי' לרבנן דר' יהודה. אכן למסקנא שהביאה הגמ' את דברי רב חסדא ד"כיון דאחשבינהו - הוה להו משקה", א"כ אם סוחט פירות אלו בשבת הרי הוא מחשיבם משקה - ואסור, ולכן על כרחך שמה שהתירה הברייתא היא לסחוט כדי למתק, אבל לא התירה למשקה. כן ביארו רש"י (בד"ה כרב חסדא), ותוס' (בד"ה ה"נ). אכן רב פפא חלק על ביאור זה בדעת רב חסדא, וס"ל שהטעם שפוסל רב חסדא מי תרדין במקוה הוא משום שינוי מראה, ואה"נ גם כשסחטן לא חשיב משקה, א"כ לפ"ז כיון שאין רגילות לסוחטן כלל מותר - דהסוחט בטלה דעתו אצל כל העולם.

[4] להו"א וכן לרב פפא גם למסקנא, של בית מנשיא הוא רק דוגמא להראות שיש אנשים שסוחטים רימונים, וכיון שכן הסוחט אותם בשבת לא בטלה דעתו אצל כל אדם - ואסור. ולפ"ז אם סוחטן למתקן יהיה מותר.

[5] דכיון דשל בית מנשיא היו סוחטין בחול לצורך משקה, הלכך בשבת אסור אפי' למתק, הואיל ויש אדם שעושה לשם משקה, יש לנו לגזור אם נתיר למתק יבואו לעשות אפי' לשם משקה - כיון שיש מי שעושה למשקה, משא"כ בפירות דלעיל שאין אדם בעולם שסוחטם לשם משקה - לכן אין לחוש לזה.

[6] פי', המוחל היוצא אחר שנדחקים הזיתים זה בזה ומתחממים, שע"י שעומדים כך כמה ימים יוצא מוחל, ור' יעקב ס"ל שכיון שהבעלים רוצה בקיומו לכן חשוב משקה, ואילו ר"ש ס"ל שמוחל אינו משקה, וכיון שבמוחל זה אין בו צחצוחי שמן לא הוי משקה.

[7] כתבו תוס' דיש להעמיד את כל הסוגיא דוקא ביו"ט, שאז הבהמה נחשבת אוכל - דראויה לשוחטה עתה, וכשסוחט לתוך הקדרה - הוא סוחט אוכל לתוך אוכל, אולם בשבת שהבהמה היא מוקצה - הוי כנוטל אוכל מתוך פסולת.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף