[1] כן פירש המהר"ם בתוס'.

[2] ביארו התוס' (בד"ה הלכה) דיש נפ"מ בין לשון זו ללשון הקודמת, דר' יהודה ב"ב באמת מתיר לצאת ליבש, ורק משום מראית העין דהרואה אותם צרורות ליבש אומר דלחלב הוא ויבוא להתיר את שניהם. והלכך במקום שאין יוצאים כלל לחלב רק ליבש יהיה מותר, ואילו ללשון שאומרת ששמואל פוסק כר' יוסי בכל ענין אסור.

[3] והטעם שאסור לצאת הגמל לא עקוד ולא קשור אינו מבואר להדיא בגמ'. ובמ"ב (סימן ש"ה ס"ק מ"ח), הביא ב' טעמים בזה, וז"ל: דמכל זה יש צער גדול לבהמה ומשוי הוא לה. ויש שכתבו משום דלמא נפל החבל ומייתי לה.

[4] ולפ"ז עקידת שתי ידים או שתי רגלים מותר (מאירי). ולברייתא הראשונה להיפך, עקידת שתי ידים או שתי רגלים אסורה, ואילו עקידת יד ורגל אסור. ולברייתא השניה, הכל אסור.