1)

TOSFOS DH HA'NISH'AL BAHEN

תוספות ד"ה הנשאל בהן

(SUMMARY: Tosfos query Rashi, who attaches the La'av of "Al Tifnu" to the person who asks the magician, whereas the magician himself transgresses the La'av of "Lo Yimatzei B'cha ...". They conclude that in fact, it is the other way round).

פ"ה באזהרה ד"אל תפנו"; ואזהרה דמכשפות גופיה מ"לא ימצא בך".

(a)

Explanation #1: Rashi explains that he transgresses the La'av of "Al Tifnu", whereas the magician himself transgresses the La'av of "Lo Yimatzei B'cha ...".

וקשה, דאי "אל תפנו" אזהרה לנשאל, א"כ יהא בו כרת - דכתיב בפרשת קדושים "והנפש אשר תפנה .... והכרתי אותה"?

(b)

Question: If "Al Tifnu" is the La'av that pertains to the person who asks the Ba'al-Ov, then he ought to Chayav Kareis, since the Torah writes in 'Kedoshim' "ve'ha'Nefesh asher Tifneh ... ve'Hichrati Osah ... " (whereas we know that he isn't)?

וי"ל איפכא, דאזהרה לנשאל מ"לא ימצא בך", דכתיב בקרא בתריה "שואל אוב וידעוני".

(c)

Explanation #2: The D'rashos must therefore be learned in the reverse, so that the Azharah for the one who asks the Ba'al Ov is Chayav because of "Lo Yimatzei B'cha ... ".

2)

TOSFOS DH HO'IL U'SHENEIHEM BE'LA'AV ECHAD NE'EMRU

תוספות ד"ה הואיל ושניהם בלאו אחד נאמרו

(SUMMARY: Tosfos cite Rashi, who explains that it is the number of La'avin that determine how many Chata'os one is obligated to bring. They query this from a Gemara in K'lal Gadol , but concur with Rashi nevertheless, supporting his opinion with the Din of Mefatem ve'Sach.)

פ"ה, שהלאוים מחלקים לחטאות כדכתיב "אשר לא תעשינה", וסמיך ליה "או הודע אליו".

(a)

Clarification: Rashi explain that La'avin divide the number of Chata'os, since the Torah writes "Asher Lo Sa'asenah", and next to it (in connection with the Korban Chatas ("O Hoda eilav Chataso").

ואף על גב דבס"פ כלל גדול (שבת דף סט.) הוא דדריש ריש לקיש "בשגגה" עד שישגג בלאו שבה; ור' יוחנן ס"ל שגג בכרת, אע"פ שהזיד בלאו?

(b)

Implied Question: Even though in Perek K'lal Gadol, it is Resh Lakish who learns from "biShegagah" that the sinner must err in the La'av; whereas according to R. Yochanan, even if he erred in the Kareis, even though he was Meizid in he La'av ...

מ"מ בלאוין תליא מילתא.

(c)

Answer: Nevertheless, the Chata'os are dependent on the La'avin.

כיון דאשכחן מפטם וסך דאיכא שני לאוין וכרת אחד, מסתברא דלכך כתובין שני לאוין כדי לחייבו שני חטאות.

(d)

Source: Since we find by (the two La'avin concerning the Ketores) 'Mefatem and Sach' the Torah mentions two La'avin and One Kareis, this is probably in order to obligate the transgressor to bring two Chata'os.

3)

TOSFOS DH MA'N TANA HISHTACHAVA'AH R. AKIVA

תוספות ד"ה מאן תנא השתחואה ר' עקיבא היא

(SUMMARY: Tosfos reconcile the fact that the Gemara establishes Hishtachva'ah [regarding Chatas] as well as Megadef in the opinion of R. Yochanan, like R. Akiva in Kerisus, where he confines his Din to where the Torah writes Kareis in the Parshah of Korban, which is not the case by Hishtachva'ah or Megadef. They refute this kashya in two different ways).

תימה, הא לא מחייב ר"ע במגדף אלא משום דכתיב כרת במקום קרבן, כדתנן בספ"ק דכריתות (דף ז:) וא"כ, בהשתחואה דלא כתיב ביה כרת במקום קרבן, ליפטר?

(a)

Question #1: But R. Akiva is Mechayev Megadef only because the Torah writes Kareis there where it talks about Korban, as we learned in the Mishnah at the end of the first Perek of Kerisus. In that case, Hishtachava'ah, where it is not, he ought to be Patur?

וכן ידעוני אליבא דר' יוחנן, לר"ע אמאי חייב, הא לא כתיב ביה כרת במקום קרבן?

(b)

Question #2: Similarly, Yid'oni why in the opinion of R. Yochanan, is he Chayav according to R. Akiva, since there too, Kareis is not written in the Parshah of Korban?

וי"ל, דר"ע אליבא דדבריהם דרבנן קאמר להו - 'לדידי לא בעינן מעשה, לדידכו אודו לי מיהת במגדף דכתיב ביה כרת במקום קרבן!

(c)

Answer #1: R. Akiva says that according to words of the Rabbanan 'As far as I am concerned, no act is necessary; But you (who holds that it is), won't you at least concede that Megadef, which the Torah juxtaposes next to Korbanos, that he is Chayav to bring a Korban?'

א"נ, כיון דחייב רחמנא במגדף, ש"מ דבכל דוכתי לא בעי מעשה לענין קרבן כלל, דעקימת שפתיו לרבי יוחנן אליבא דר"ע לא חשיב מעשה, הואיל וישנו בלב, כדלקמן.

(d)

Answer #2 (Part 1): Alternatively, once the Torah reveals that Megadef is Chayav a Korban, we know that one never requires an act in order to be Chayav a Korban (since 'Akimas Sefasav', according to R. Yochanan in R. Akivais not considered an act - seeing as it applies to heart alone).

ולר"ל אליבא דר"ע מחייביה אע"פ דלית בה מעשה רבה אלא זוטא.

(e)

Answer #2 (Part 2): Whereas according to Resh Lakish, R. Akiva is Mehayev by Megadef, even though it is not a big act only a small one.

4)

TOSFOS DH YATZA MEGADEF U'BA'AL OV MIBAI LEIH

תוספות ד"ה יצא מגדף ובעל אוב מיבעי ליה

(SUMMARY: Tosfos observe that although the Gemara here does not answer the Kashya, in Kerisus it presents an answer and elaborates. They point out that it is common for the Gemara to do this and gives an example covering Gemaros in Chulin, Menachos and Zevachim).

בריש כריתות (דף ג.) משני 'חדא מתרתי נקט.

(a)

(Alternative Tack). Answer: The Gemara in Kerisus answers that the Tana mentions one of two possibilities.

וליתני "בעל אוב"?

1.

Question: Then why did he not mention Ba'al Ov?

מגדף איצטריך ליה, סד"א, הואיל וכתיב כרת במקום קרבן, אימא מודו ליה לר"ע, קמ"ל.

2.

Answer: He saw fit to mention Megadef, because we would otherwise have thought that, since it writes Kareis in the place of the Korban, even the Rabbanan will concede to R. Akiva (that he is Chayav a Korban). Therefore he teaches us that they are not.

ודרך הש"ס בכמה מקומות כן

(b)

Observation: The Gemara does this often in many places.

כדאשכחן בפ"ק דחולין (דף כב. ושם) 'ידו הימנית מדרבה בר בר חנה נפקא'? ומשני 'כהונה בעיא אצבע'; ובסוף התודה (מנחות דף פג.) משני 'כדי נסבא'.

1.

Example (Part 1): Like we find in the first Perek of Chulin, where the Gemara asks that we learn that the Kohen must use is right hand from Rabah bar bar Chanah? And it answers that Kehunah requires Etzba; whereas at the end of Perek ha'Todah i answers 'K'dei Nasaba' (The first Limud is only mentioned by the way).

ובסוף דם החטאת (זבחים דף צח. ושם) משני הנך ב' שינויי.

2.

Example (Part 2): Whereas at the end of 'Dam Chatas' the Gemara cites both answers.

5)

TOSFOS DH HO'IL VEYESHNO BE'LEV

תוספות ד"ה הואיל וישנו בלב

(SUMMARY: Tosfos query Rashi's explanation, according to which Hishtachavayah also ought to be 'be'Lev'. They therefore offer two other interpretations of 'Yeshno be'Lev, once based on a Pasuk in Nachum, the other, based on their explanation on Daf 61b).

פי' בקונט', שאפי' מברך השם כל היום ואין לבו כלפי מעלה, אלא לדבר אחר ומכנהו בשם המיוחד, אינו חייב.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that even if he 'blesses' (blasphemes) Hash-m all day, but he has in mind, not Hash-m, but some other god, whom he calls by the Name of Hash-m, he is not Chayav.

וקשה, השתא השתחואה נמי ישנה בלב, כדאמרינן (לעיל דף סא:) גבי אנדרטא 'אי לא קיבלה באלוה, לאו כלום הוא?'

(b)

Question: In that case, Hishtachava'ah too, is also dependent on the heart, as we learned earlier with regard to an image 'If he does not accept it as a deity, then he has done nothing wrong'?

וי"ל, מדכתיב גבי נינוה (נחום א) "ממך יצא חושב על ה' רעה", דהיינו רבשקה שגידף שהיה שלוחו של סנחריב מלך אשור; ונינוה בארץ אשור. ותלאו הכתוב במחשבה.

(c)

Explanation #2: Since the Navi writes in Nachum (with regard to Ninveh) "From you there came out one who thinks evil about Hash-m. This refers to Ravshakei, who was the emissary of Sancheriv, King of Ashur (to which Ninveh belonged). And the Pasuk specifically connects it (the sin of blasphemy) to Machshavah (the heart); whereas by Hishtachavayah it does not (as we just explained).

ולפי מאי דפרישי' לעיל (שם ד"ה רבא) דבסתם עבודת כוכבים מאהבה ומיראה חייב ניחא, דאין תלויה בלב.

(d)

Explanation #3: According to Tosfos' explanation above, that S'tam Avodas-Kochavim me'Ahavah or 'mi'Yir'ah is Chayav, the Kashya is answered too, seeing as it does not depend on the heart (whereas S'tam Megadef does [see 'Chamra ve'Chayei').

65b----------------------------------------65b

6)

TOSFOS DH YATZ'U EIDIM

תוספות ד"ה יצאו עדים

תימה, למ"ל למעוטי עדים זוממין מקרבן, הא אפילו בשוגג מיקטלי דלא בעי התראה?

(a)

Question: Why is it necessary to preclude Eaidim Zomemin from a Korban, seeing as, based on the fact that they do not require a warning, they are Chayav Misah even be'Shogeg?

וי"ל, דמשכחת לה שהוזמו קודם גמר דין, דאין נהרגין עד שיגמר הדין.

(b)

Answer #1: It is necessary in a case where they became Zomemin before the conclusion of the Din, since Eidim Zomemin are not sentenced to death before the 'G'mar-Din (see 'M'lo ha'Ro'im, who queries both of Tosfos' answers).

א"נ, כגון שחזרו בהן מעצמן ואמרו 'מבודין אנחנו!'

(c)

Answer #2: Alternatively, there where they retracted of their own accord, and declared that they lied.

7)

TOSFOS DH HO'IL VE'YESHNO BE'KOL

תוספות ד"ה הואיל וישנו בקול

(SUMMARY: Tosfos ask that since the Gemara now retracts from the answer of 'Kol', how will we explain all the cases which the Toras Kohanim specifically precludes together with Eidim Zomemin from the word "ve'asah". They answer by citing an old text which leaves D'rashah of 'Kol' partially intact, and explain the Sugya accordingly, proving their explanation from the Gemara in Makos. Tosfos finally reiterate their main point, but they conclude with a Gemara in Kerisus, which seems to clash with their entire explanation).

תימה, כי הדר ביה משינויא דקול, ומסיק 'שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראיה', מאי משני מכל הני דתני בת"כ בהדי 'עדים זוממין דממעט מ"ועשה"- מקלל אביו ואמו, ומסית, ומדיח, ונביא השקר?

(a)

Question: When the Gemara retracts from the answer of 'Kol' and concludes that Eidim Zomemin are different since their Chiyuv is based on seeing, how will we answer all the cases which the Toras Kohanim specifically precludes together with Eidim Zomemin from the word "ve'asah" - (Mekalel Aviv ve'Imo, Meisis, Madi'ach and Navi Sheker)?

ובספרים ישנים ל"ג 'עדים זוממין'. וה"ג, 'אלא אמר רבא, "שאני מגדף הואיל וישנו בקול" '.

(b)

Alternative Text (Part 1): The old texts do not read 'Ela Amar Rava "Sha'ani Eidim Zomemin ... , but 'Sha'ani Megadef' Ho'il ve'Yeshno be'Kol" '.

וכי פריך 'וקול לרבי יוחנן לאו מעשה הוא?', לא פריך אלא מעדים זוממים לחודיה - דמודה ר' יוחנן בכולהו דקול לאו מעשה הוא, אלא דוקא גבי חסמה, משום דבדבורו קא עביד מעשה כשהבהמה שוחה לאכול והוא גוער בה זוקפת ראשה.

1.

Alternative Text (Part 2): And when the Gemara then asks 've'Kol le'R, Yochanan La'av Ma'aseh Hu?' it is only asking on Eidim Zomemin exclusively - since with regard to all the other cases, R. Yochanan holds that 'Kol' is not considered an act, except for 'Chasmah be'Kol', where the Kol results in an act being performed.

וה"נ עדים זוממין בדיבורייהו עבדי מעשה לחייב הנדון.

2.

Alternative Text (Part 3): And here too, through the speech of the Eidim Zomemin, an act is performed to implicate the defendant.

תדע, דבפרק בתרא דמכות (דף טז:) א"ל רבי יוחנן לתנא 'לא תיתני "מימר", דבדיבוריה עבד מעשה'. אלמא לא חשיב עקימת שפתיו מעשה אלא היכא דבדיבורו עביד מעשה.

(c)

Proof: As we see in the last Perek in Makos, where R. Yochanan said to the Tana 'Do not insert "Meimar" (Temurah) through whose speech an act is performed; from which we can extrapolate that Akimas Sefasav alone is not considered an act, unless an act is performed through the speech.

הלכך שינויא דקול קאי, ולא הדרא ביה אלא מעדים זוממים.

(d)

Conclusion: Consequently, the answer of 'Kol' remains, and the Gemara retracts from it only vis-a-vis Eidim Zomemin.

מיהו בפ"ק דכריתות (דף ד.) קשה, דאיכא התם כל הך סוגיא, ושינויא דקול ליתא התם כלל, וא"כ תקשה ליה מכל הני דתורת כהנים.

(e)

Question: There is a Kashya however, from the first Perek of Kerisus, which cites this entire Sugya, but which omits the answer of 'Kol', in which case the Kashya that we asked earlier from all the cases which the Toras Kohanim precludes together with Eidim Zomemin from the word "ve'asah" remains intact.

8)

TOSFOS DH RESH LAKISH AMAR PATUR

תוספות ד"ה ריש לקיש אמר פטור

אליבא דמ"ד 'לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו' פליגי - בפרק הפועלים (ב"מ דף צ: ושם).

(a)

Clarification (Part 1): Their dispute is according to the opinion who holds that a La'av she'Ein bo Ma'aseh is not subject to Malkos, as is explained in Perek ha'Po'alim.

דהא ר"ל אית ליה פרק שבועות שתים (שבועות דף כא.) 'לוקין עליו'.

(b)

Clarification (Part 2): Because Resh Lakish himself holds 'Lokin Alav'.

9)

TOSFOS DH MA'ALEH BI'ZECHURO'

תוספוס ד"ה מעלה בזכורו

(SUMMARY: Tosfos query Rashi, who explains that the Ba'al-Ov conjured up the Meis on his Milah. They therefore present another interpretation of 'Ma'aleh bi'Zechuro', which they prove from Targum Unklus' translation, though they finally query that too).

פ"ה, מעלה ומושיב המת על זכורו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that he (the Ba'al-Ov) beings up the Meis on his Milah.

ולא יתכן - בבעל אוב דשאול.

(b)

Refutation: This is not correct however, based on the Ba'al-Ov of Shaul (who was a woman).

אלא נראה דשם מכשפות כך הוא.

(c)

Explanation #2: It must therefore be the name of a specific kind of magic. Indeed, the Targum's translation of "Ov ve'Yid'oni" is 'Bidin u'Zechurin'.

תרגומו דאוב וידעוני מתרגמינן בידין וזכורין.

(d)

Proof: Indeed, the Targum's translation of "Ov ve'Yid'oni" is 'Bidin u'Zechurin'. (According to Tosfos' explanation, it is also not clear why the Tana adds the prefix ('Beis') and the suffix {'Vav') in 'bi'Zechuro' [see also Maharsha]).

ומיהו יש לתמוה קצת, דהוה ליה למנקט 'המעלה בידין', שהוא תרגומו של אוב.

(e)

Question: But if that is so, the Tana ought to have said 'ha'Ma'aleh Bidin, since that is the Targum of 'Ov' (and not 'Zechuro').

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF