סנהדרין דף פ"ט ע"א

אין ממיתין לזקן ממרא ביבנה אלא ממתינים לו עד הרגל, באיזה אופן מיירי? [תד"ה ולא].

היכן המרה עליהם? היכן נדון? היכן ומתי מומת לר"ע?
לרש"י בלשכת הגזית ביבנה [1] בירושלים ברגל
לר"ת בלשכת הגזית בלשכת הגזית [2] בירושלים ברגל

סנהדרין דף פ"ט ע"ב

כיצד הותר לאליהו להקריב שחוטי חוץ בהר הכרמל? ואיך שמעו לו ישראל?. [תד"ה אליהו].

על מה סמך אליהו על מה סמכו ישראל לשמוע לו
לשיטת תוס' כאן יש רשות לחכמים לעקור למגדר מלתא [3] לפי שהיה נביא וחכם סמכו עליו [4]
לרש"י בנביאים (כפי שביארו תוס') סמך על נבואתו [5] כיון שהיה נביא מוחזק

-------------------------------------------------

[1] ועל זה הקשו תוס' הרי אין דנים דיני נפשות אלא בלשכת הגזית.

[2] ולא ממיתים אותו עד שיגיע הרגל לר' עקיבא, ובין כך גלתה סנהדרין ליבנה קודם הרגל - ובזה מיירי משנתינו, ועי' עוד בתוס' רא"ש.

[3] ומה שאמר אליהו כדברך עשיתי, הכי פירושו, שפירשתי לקרא דגוי וקהל גוים שעתידים ישראל לעשות מעשה נכרים ולשחוט בחוץ ואתה מסכים על ידם.

[4] כלומר, לא שסמכו על רוח הקודש בו, דא"כ איך רצו ללמוד מזה בסוגיא דיבמות שיש כח לחכמים לעקור דבר מהתורה, אלא כיון שהיה נביא מוחזק סמכו עליו שעל זה נאמר מקרא הנ"ל דגוי וקהל וגו'.

[5] ומה שרצתה הגמ' ביבמות להביא מזה ראי' וכו', פירשו תוס' דכיון שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה א"כ אין הבדל במה שהוא ע"פ הדיבור מאשר שאר חכם, ואם בכל אופן שמעו לו, על כרחך שיש כח לחכמים לעקור דבר מן התורה.

עוד חומר לימוד על הדף