סנהדרין דף ע"ב ע"א

הבא במחתרת שאין לו דמים ונטל או שיבר כלים, האם חייב?

כשאין הכלים עתה בעין [1] כשהכלים בעין
לרב פטור פטור
לרבא פטור חייב [2]

אליבא דרב, הגונב מן הגנב כדלהלן האם ולמי משלם כפל? [תד"ה אפילו].

לפני יאוש אחר יאוש
בגנב הראשון במחתרת לגנב ראשון לגנב ראשון
בשגנב הראשון מגג חצר וקרפף אינו משלם כפל לגנב ראשון

סנהדרין דף ע"ב ע"ב

גנב שבא במחתרת, מתי יש להורגו?

ברור כשמש שבא להרוג ספק ברור כשמש שלא בא להרוג
אב שחתר אצל הבן הורגו אין הורגו אין הורגו
בן שחתר אצל האב הורגו הורגו אין הורגו

גנב שבא במקומות דלהלן, האם נהרג בלא התראה?

במחתרת בגג חצר וקרפף
לברייתא הראשונה נהרג נהרג [3]
לתניא אידך נהרג אינו נהרג [4]

-------------------------------------------------

[1] בזה לכו"ע פטור, דכיון שכל חיובו הוא חיוב תשלומים, ומזה הוא פטור מדין קים ליה בדרבה מיניה שהרי הוא היה חייב מיתה. ועי' ברש"י ד"ה מסתברא (בדעת רב) שדין זה אפי' כששיבר את הכלים לאחר זמן, וכן כתבו בתד"ה מסתברא, והגם שאין חייב מיתה מ"מ ס"ל אליבא דרב שכל חיוב גזלן הוא חיוב תשלומין שהוא חל מיד עם הגזילה, ורק כשהחפץ בעין יש מצוה נפרדת להשיבו מדין והשיב את הגזילה, ולכן לא משנה מתי נשבר החפץ. ויש חולקים בזה, עי' ברמב"ן [דף י"ז ע"א מדפה"ר].

[2] נחלקו רב ורבה האם גנב שחייב באונסים הוא קונה את הכלי לעצמו לגמרי וברשותו הוא, או שהוא כמו חיוב שואל באונסים שאף שאין הכלי ברשתו חייב באונסים. רב ס"ל שקונה לגמרי וחיובו הוא חיוב תשלומים, ורבה ס"ל שרק קונה לחיוב אונסים כשואל.

[3] והא דנקט מחתרת, משום שרוב גנבים מצויים שם, וה"ה בשאר מקומות.

[4] כן פירש רש"י בד"ה זו היא התראתו, שדוקא במחתרת נהרג בלא התראה, אבל בשאר המקומות צריך להתרות בו. ופירשנו כאן שבזה נחלקו שני הברייתות, ועי' היטב בהרב המגיד פרק ט' מגניבה הל' ח'.

עוד חומר לימוד על הדף