________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
ROSH HASHANAH 5 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH MAH CHAG HA'MATZOS TA'UN LINAH

תוס‘ ד"ה מה חג המצות טעון לינה

(Summary: Tosfos discusses as to whether Linah means on Yom-Tov means one night or until the morning after the last day of Yom Tov.)

לא שילין בירושלים כל ז' ימי הפסח, ולאחר ימי הפסח ישכים וילך לו.

(a) Explanation #1: This does no mean that one must remain in Yerushalayim for all seven days of Pesach, and that after Pesach one gets up and goes home.

דבכל דוכתי דמרבינן לינה כגון לשמיני עצרת ולבכורים ולפסח שני ולכל הקרבנות בסיפרי בפרשת "ראה אנכי", לא מרבינן לינה אלא לילה אחד.

1. Explanation #1 (cont.): Because wherever the Sifri in Re'ei includes Linah, such as on Shemini Atzeres, by Bikurim, on Pesach Sheini, and by all the Korbanos (that one brings), it only requires Linah for one night.

והאי קרא דמייתי, בגופיה דפסח כתיב בפרשת ראה "תזבח הפסח בערב", וכתיב "ובשלת ואכלת ... ופנית בבקר".

2. Explanation #1 (cont.): In fact the Pasuk that the Gemara cites is referring to the body of the Korban Pesach, in Parshas Re'ei "You shall sacrifice the Pesach in the afternoon" ... "And you shall cook/roast it and eat it" ... "And you shall turn around in the morning and go back home".

ומיהו לאו "בבקר" ממש דהוא י"ט, אלא כדפי' בקונט' דטעון לינה ליל חולו של מועד ...

(b) Clarification (cont.): However "in the morning" cannot be taken literally, since the next morning is Yom-Tov; only as Rashi explains - 'it requires Linah during the first night of Chol ha'Mo'ed ...

דבי"ט לא קאמר קרא, שהרי הוא יום שחייב ליראות בעזרה. וכן חג הסוכות דטעון לינה היינו לילה אחד

1. Clarification (cont.): The Pasuk would not instruct us to return on Yom-Tov, seeing as it is a day on which one is Chayav to appear in the Azarah. And Succos too requires Linah for one night.

והאי דמשמע בפ' לולב וערבה (סוכה ד' מז.) גבי חג דאיכא לינה כל שבעה, מדלא פריך לינה כל שבעה מי איכא, כדפריך גבי זמן.

(c) Implied Question: And as for the implication in Perek Lulav va'Aravah (Succah, Daf 47.) that Succos requires Linah for seven days, since the Gemara does not ask 'Since when does Yom-Tov require Linah for seven days?', like it asks with regard to 'Z'man'?

היינו שאם לא יבא לרגל בירושלים ביום ראשון רק ביום שני או באחד מימי החג, טעון לינה לילה של אחריו. וכן אם בא באחד מז' ימי הפסח.

1. Answer: That speaks about someone who did not come to Yerushalayim on the first day, only on the second or on a subsequent day of Succos; he needs Linah on the following night; and the same applies to someone who arrives in Yerushalayim on Chol ha'Mo'ed Pesach.

ותימה, דתיפוק ליה דטעונין לינה משום שלמי שמחה דהיו כל שמונה ...

(d) Question #1: Why is one Chayav anyway on account of the Shalmei Simchah that one brings throughout the eight days of Succos

כדתנן ‘ההלל והשמחה שמונה‘ בפ' לולב וערבה (שם ד' מב:)?

1. Source #1: As we learned in the Mishnah in Perek Lulav va'Aravah (Ibid. Daf 42:)?

ואפי' בשאר ימות השנה אם מביא קרבן טעון לינה?

(e) Question #2: Indeed, a Korban requires Linah on any day of the year that one brings it?

כדתניא בסיפרי "ופנית בבקר והלכת לאהליך" - ‘מלמד שטעונין לינה‘, כלומר כל הזבחים, דומיא דפסח ...

1. Source #2: As we learned in a Beraisa in the Sifri "And you shall turn round in the morning and go back home" - 'This teaches us that they (i.e. all Korbanos like the Korban Pesach) require Linah'.

אין לי אלא אלו בלבד; מנין לרבות עופות ומנחה יין ולבונה ועצים? ת"ל "ופנית", כל פינות שאתה פונה, מן הבקר ואילך.

2. Source #2 (cont.): 'We only know these (animal-offerings). From where do we know that even bird-offerings, Menachos, wine, Levonah and wood offerings require Linah? Therefore the Torah writes "u'Fanisa", Whenever you turn round to go home, it should only be from the morning and onwards'.

ובפסח שני פליגי תנאי בפ' לולב וערבה (דף מז: ושם) ובפרק מי שהיה טמא (פסחים ד' צה: ושם).

(f) Pesach Sheini: The Tana'im argue about Linah with regard to Pesach Sheini in Perek Lulav va'Aravah (Succah, Daf 47:) and in Perek Mi she'hayah Tamei (Pesachim, Daf 95: & 96.)

ובסיפרי מפרש טעמא דמ"ד טעון לינה, דה ש Kרי הוא כעצים ולבונה.

(g) Sifri: Whereas the Sifri explains the reason that it does require Linah inasmuch as it is not worse than wood and frankincense.

וי"ל, דמשכחת לה דלא מייתי קרבן ביום שבא לירושלים כגון דשלח שלמיו מאתמול דנאכלין לשני ימים.

(h) Answer #1: The case where one does not bring a Korban on the day that one arrives in Yerushalayim is where one sent one's Shelamim on the previous day, since Shelamim can be eaten for two days.

ועוד בפ"ק דחגיגה (ד' ח. ושם) אמר (ואכלת) "ושמחת" - ‘לרבות כל מיני שמחות לשמחה‘. ואמרינן בפ' אלו דברים (פסחים ד' עא.) ‘אפי' בכסות נקיה ויין ישן ...

(i) Answer #2: Moreover, in the first Perek of Chagigah (Daf 8. & 8:) the Gemara Darshens "ve'Samachta" - 'to include all kinds of Semachos in the Mitzvah of Simchah'; and the Gemara in Perek Eilu Devarim (Pesachim, Daf 71.) explains that this comes to include even fresh clothes and old wine ...

דבענין אחר לא משכחת לה שמחה שמונה כשחל י"ט הראשון להיות בשבת, מאחר דבעינן זביחה בשעת שמחה.

1. Proof: Because otherwise, there where the first day falls on Shabbos, it would not be possible to have Simchah for eight days, seeing as one needs to Shecht the animal at the time when Simchah applies.

וכי האי גוונא אשכחן בירושלמי (פרק שני דביכורים) דתנן ‘וטעונין לינה‘ - א"ר יונה ‘הדא דתימא בשאין עמהם קרבן, אבל יש עמהם קרבן בלא כך טעונין לינה מחמת הקרבן‘.

2. Support: And we find a similar explanation in the Yerushalmi (in the second Perek of Bikurim) where, on the Mishnah that Bikurim require Linah, Rebbi Yonah comments that this is only where one does not bring a Korban together with them, because if one does, one is Chayav Linah on account of the Korban (This seems to support the ruling cited in the question in e.).

ובפ' דם חטאת (זבחים ד' צו: ושם) משמע קצת שטעון לינה ז' ימי פסח, שכולם חשובין כלילה אחת ...

(j) Explanation #2: In Perek Dam Chatas however (Zevachim, Daf 96:) it seems to imply that Pesach requires Linah for seven days, since all of them are considered like one night ...

גבי הא דתנן ר' טרפון אומר ‘אם בישל בו מתחילת הרגל, יבשל בו כל הרגל‘.

1. Source: With regard to the Mishnah where Rebbi Tarfon says that 'If one cooked in a vessel from the beginning of Yom Tov, one may cook in it throughout Yom -Tov

ואמרינן בגמרא ‘מ"ט דר' טרפון‘? א"ר יצחק דאמר קרא "ופנית בבקר, והלכת לאהליך", הכתוב עשאן כולם בקר אחד‘.

2. Source (cont.): And where, in reply to the question as to Rebbi Tarfon's reason, Rebbi Yitzchak cites the Pasuk "And you shall turn around in the morning and go back home" - implying that the Pasuk considers all the days like one morning.

ואע"ג דלא קיימא הכי, דפריך עלה ‘וכי אין פגול ברגל‘? וכי אין נותר ברגל?‘

(k) Attempted Refutation: And even though we do not rule like Rebbi Tarfon, as the Gemara asks there 'Is there no Pigul on Yom-Tov? Is there no Nosar on Yom-Tov'?

מ"מ לענין לינה, יתכן שעשאן בקר אחד כפשטיה דקרא, דאחר הרגל ישוב לביתו.

(l) Reinstatement: Nevertheless, with regard to Linah, it may well be that the Torah does consider them as one morning, as the Pasuk suggests, in that after Yom-Tov, one returns home.

וניחא השתא דשמיני עצרת ובכורים דטעונין לינה בפ' לולב וערבה (סוכה ד' מז.), וכל שאר הקרבנות מתרבו מדכתיב "ופנית", ולחג הסוכות אצטריך היקישא,

(m) It Fits Nicely: It now makes good sense as to why, whereas Shemini Atzeres and Bikurim require Linah in Perek Lulav va'Aravah (Succah, Daf 47.) and all other Korbanos, from the word "u'Fanisa", we need to learn Linah on Chag ha'Succos from a Hekesh (to Pesach) ...

דאי מ"ופנית" הוה אמינא לילה אחת, ואתיא היקישא לאשמועינן דאסור לצאת כל שבעת ימי הרגל, שכל הרגל חשוב בקר א', כחג המצות.

1. It Fits Nicely: (cont.): Because if we were to learn it too, from "u'Fanisa", we would only learn one night, whereas the Hekesh comes to teach us that it forbidden to leave all seven days of Yom-Tov, seeing as, like Pesach, the entire Yom-Tov is considered one morning.

וניחא נמי הא דקאמר פ' לולב וערבה (ג"ז שם) ד‘שבעת ימי החג טעונין לינה‘.

(n) Conclusion: It also makes good sense as to why the Gemara says in Lulav va'Aravah (Ibid.) that 'The seven days of Succos require Linah'.

2) TOSFOS DH AMRAH TORAH MANEH YAMIM V'KADEISH CHODESH MANEH YAMIM V'KADEISH ATZERES

תוס‘ ד"ה אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת

(Summary: Tosfos cites various T\texts and various explanations of this statement.)

כי האי גוונא אמרינן במנחות פרק רבי ישמעאל (ד' סה: ושם) גבי ביתוסים שהיו אומרים ‘עצרת לאחר השבת‘.

(a) Explanation #1: The Gemara makes a similar statement in Perek Rebbi Yishmael (Menachos, Daf 65. & 65:) in connection with the Baytusim, who claimed that Shavu'os always falls after Shabbos.

ויליף לה ר' יהושע מהא דאמרה תורה ‘מנה ימים וקדש חדש, מנה ימים וקדש עצרת‘ - מה חדש שסמוך לביאתו ניכר, אף עצרת שסמוך לביאתו ניכר.

1. Explanation #1 (cont.): On which Rebbi Yehoshua retorts from what the Torah says 'Count days and sanctify the months, and count days and sanctify Shavu'os' - in that just as the month is specific close to its advent, so too the day on which one counts Shavu'os discernable close to its advent'.

כלומר לביאת חשבונו ניכר מאימתי מתחיל למנות, דהיינו מיום כ"ט משעת מולד הלבנה, אף עצרת סמוך למנין החמשים ניכר להם יום קבוע שיתחילו למנות בו, דהיינו ביום ששה עשר בחדש ממחרת י"ט הראשון.

2. Explanation #1 (cont.): This means that 'Just as one knows on the twenty-ninth day, from the birth of the new moon, when one must start to count (the next month), so too, close to the fifty days that one counts, should one know precisely on which day one starts to count (i.e. on the sixteenth of the month, the day after the first day of Yom-Tov).

שאם ממתינין עד אחר השבת בראשית, אין שם היכר יום קבוע, דפעמים שמתחילין למנות בי"ו, פעמים בי"ז, פעמים בי"ח, פעמים בי"ט, כמו שפי' שם בקונטרס

3. Explanation #1 (concl.): Because, if one were to wait for the day after Shabbos, there would be no specific day on which to start counting; only sometimes one would start on the sixteenth, sometimes on the seventeenth ... the eighteenth or the nineteenth, as Rashi explains there.

ור"ת מפרש ‘מה חדש‘ - שסמוך לביאתו של חדש ניכר מתי יהיה ראש חדש, דמיד דמכסי סיהרא ידעי כולי עלמא שהיום יהיה מולד, ולמחר יקדשו ב"ד החדש ...

(b) Explanation #2: Rabeinu Tam however, explains 'Just as the month' - close to the advent of the new moon it is recognizable as to when Rosh Chodesh will take place - because as soon as the moon is covered, everybody knows that the Molad will take place on the same day ...

אף עצרת צריך שיהא ניכר וידוע לעולם זמן קדושתה סמוך לביאתו - דהיינו אם מתחילין למנות בששה עשר בניסן, שיתנו עיניהן כמה הלבנה גדולה בחמשה לחדש וכשיראוה בסיון באותו שיעור ידעו שלמחר יתקדש עצרת.

1. Explanation #2 (cont.): So too, should everyone know when Shavu'os will take place close to the position of the moon - meaning that if one begins to count the fifty days) on the sixteenth of Nisan, then people will take note of the size of the moon on the fifth, and when they see the moon the same size on the fifth of Sivan, they will know that on the following day will be Shavu'os.

ופריך התם במנחות (דף סו.) ‘דלמא בי"ט אחרון קאי, ויתנו עיניהם בשנים עשר בסיון?‘

(c) Conclusion: The Gemara asks in Menachos (66.) 'Perhaps it referring to the last day of Yom-Tov, and they will examine the size of the moon on the twelfth?

וה"ר משולם גריס הכא והתם ‘מנה שנים וקדש יובל‘

(d) Alternative Text: Explanation #3: Whereas R. Meshulam has the text both here and there 'Count years and sanctify the Yovel'.

משום ד‘מנה ימים וקדש חדש‘ נפקא לן בפ"ק דמגילה (ד' ה.) מדכתיב "עד חדש ימים" - ‘ימים אתה מונה לחדשים ולא שעות‘. והוא מדרש חכמים ז"ל,

(e) 1. Refutation of First Text: Because in the first Perek of Megilah (Daf 5.) the Gemara learns 'Count days and sanctify the month' from the Pasuk "until a month of days" - 'You shall count the days in a month and not hours', is a Medrash Chachamim z.l.

ולא שייך למימר ‘אמרה תורה‘ אלא בדבר שהצדוקים מודין ...

1. Refutation of First Text (cont.): And the term 'The Torah said' is only applicable in a case where the Tzedokim agree ...

כי ההוא דתני בתר הכי ‘אמרה תורה הבא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת‘, דבהדיא כתיב.

2. Example #1: As in the case that the Beraisa cites later 'The Torah says bring the Omer on Pesach and the Two Loaves on Shavu'os', which is written explicitly.

וכן ספירת יובל כתיב בהדיא

3. Example #2: And so is the counting of the years of the Yovel.

וסמוך לביאת התחלת חשבונו ניכר, שלעולם מתחילים למנות למחרת שנת חמשים; אף עצרת סמוך לביאת התחלת חשבונו יהא ניכר (שלעולם מתחילים למנות למחרת יום קבוע), שזה יהיה למחרת י"ט ראשון ולא ישתנה לעולם.

(f) Alternative Text: Explanation #3 (cont.): And 'close to the advent of the beginning of the reckoning is recognizable' - in that one always begins to count the day after the fiftieth year; so too, 'close to the advent of the beginning of the reckoning is recognizable' in that it always takes place on the day after the first day of Yom-Tov, and is never subject to change.

וקשיא, דמצינו לקמן בפירקין (ד' טז.) אמרה תורה ‘נסכו מים לפני בחג‘, אע"פ שאין הצדוקים מודים בו, שרגמוהו באתרוגיהם?

(g) Question #1: The Gemara says later in the Perek (Daf 16.) 'The Torah says "Pour water before Me on Succos" ‘, even though the Tzedokim do not agree with that, seeing as 'They pelted him with their Esrogim'?

ולא מסתברא לחלק - משום דהתם קאמר ‘מפני מה אמרה תורה?‘

(h) Refuted Answer: Nor is it logical to answer that, it is because there, the Gemara first asked 'Why did the Torah say?'

ועוד, אשכחן (לקמן ד' ז.) דדרשינן "עולת חדש בחדשו"; אמרה תורה ‘חדש והבא מתרומה חדשה‘, ואין צדוקים מודים בו, שהיו אומרים ‘משל יחיד הם מביאים‘ ...

(i) Question #2: Furthermore, the Gemara later (on Daf 7.) Darshens "Olas Chodesh be'Chodsho" - 'The Torah said 'Give new money and bring from the new gift', even though the Tzedokim do not agree with that either, since they maintained that they brought the Tamid from private donations ...

כדתניא פ"ק דמגילת תענית; והתם במנחות מייתי לה.

1. Source: As the Beraisa informs us in the first Perek of Megilas Ta'anis (as is cited by the Gemara there in Menachos)

מ"מ יש סעד לדבריו, דלאפוקי מדבריהם של ביתוסים היה רבי יהושע מביא דרשה זו, ואי לא מודו בה, מה תשובה היא זו?

(j) Support for Explanation #3: Proof for his explanation however, lies in the fact that Rebbi Yehoshua cites the D'rashah in order to counter the argument of the Baytusim, and if they disagreed with his proof, how would it disprove it?

אבל אין למחוק בשביל כן ספרים.

(k) Conclusion: Nevertheless, that is no reason to change the text in the Sefarim.

ועוד נראה, דהכא יליף עצרת למנוייו מחדש, דאשכחן לקמן בפירקין (ד' י:) ‘מדיום אחד בחדש חשוב חדש, שלשים יום בשנה חשובים שנה, וחדש למנוייו ושנה למנוייה‘.

(l) Refutation #1 of Explanation #3: Furthermore, it seems correct to learn here all the countings of Shavu'os from those of Rosh Chodesh, since later in the Perek (Daf 10:) the Gemara says that 'Since one day in the month is considered a month,thirty days in the year are considered a year - a month to its countings, and a year to its countings'.

ועוד, דאי מיובל יליף, כי פריך ‘ואימא עצרת חד יומא?‘ מאי קא משני ‘אטו עצרת יומי מנינן, שבועי לא מנינן?‘ ...

(m) Refutation #2 of Explanation #3: Moreover, if we learned from Yovel, then, when the Gemara asks 'Perhaps Shavu'os is one day?', what does the Gemara answer 'Do we count only the days of Shavu'os, and not the weeks?' ...

יובל נמי מנינן שנים ושמיטין, ואפ"ה הוי למנוייו של שנים, דהוא מנין מועט? והכי נמי עצרת, נימא חד יומא ד‘תפשת מועט תפשת‘?

1. Another Refutation of Explanation #3 (cont.): Seeing as Yovel too, we count years and Sh'mitin, yet it goes after the counting of the years, since it the lesser of the two? In which case by Shavu'os too, we will say one day, based on the principle 'Tafasta Mu'at, Tafasta'?

אבל אי יליף מחדש, ניחא, דהא ליכא לאקשויי נילף מיובל, דהא קרבן מקרבן יליף, שמקדשין חדש למנוייו להבאת קרבנותיו, כדפירש בקונטרס.

2. Proof for Explanation #4: Whereas if we learn it from Rosh Chodesh, that is no problem; we cannot ask 'Let us learn it from Yovel', since we prefer to learn Korban from Korban, that one sanctifies the month according to its counting with regard to its Korbanos, as Rashi explains.

וכי תימא אכתי ‘תפשת מועט תפשת‘ חד יומא ...

(n) Question: And if you will say that we ought nevertheless to apply the principle 'Tafasta Mu'at, Tafasta' - and learn only one day?

כיון דמחדש ילפינן, אמרינן עצרת לכל מנוייה.

1. Answer: Since we are learning from Rosh Chodesh, we will learn Shavu'os according to all its countings.

עוד י"ל, מה חדש סמוך לביאתו ניכר שעה ע"י חשבון השוה מתי יבא, שלעולם כשעברו שלשים יום מר"ח, מקדשין חדש, אף עצרת סמוך לביאתו ניכר ע"י חשבון השוה יש להכיר מתי יבא עצרת, שלעולם לאחר חמשים עצרת.

(o) Explanation #4: One can also explain that - 'Just as Rosh Chodesh, close to its advent, one knows exactly according to the Cheshbon when it will arrive, since it always falls thirty days from the previous Rosh Chodesh, so too Shavu'os, one knows close to its advent, according to the Cheshbon, when it will arrive - always after fifty days.

ולדברי הצדוקים אינה ניכרת שלפעמים יש יותר

(p) Conclusion: Whereas, according to the Tzadukim, it is sometimes more.

3) TOSFOS DH V'I LO AKREVEIH ADCHI LEIH

תוס‘ ד"ה ואי לא אקרביה אדחי ליה

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

והרי מיד עובר עליו.

(a) Clarification: In which case he transgresses immediately.

4) TOSFOS DH SHALMEI PESACH

תוס‘ ד"ה שלמי פסח

(Summary: Tosfos discusses the meaning of 'Shalmei Pesach' in Zevachim.)

שאבד ונתכפר באחר ואח"כ נמצא הראשון, דקרב שלמים; ואותן שלמים אם עבר שלשה רגלים עובר.

(a) Clarification: That got lost and is found after the owner has brought another one, and which is then brought as a Shelamim - and it is that Shelamim that one transgresses after three Regalim have passed (This is also how Rashi explains it).

ובפרק כל הפסולין (זבחים ד' לו.) דמרבה שלמי נזיר ושלמי פסח שנאכלים ליום ולילה, פירש שם בקונט' חגיגת י"ד.

(b) Sugya in Zevachim, Explanation #1: In Perek Kol ha'Pesulin (Zevachim, Daf 36.) where the Gemara includes Shalmei Nazir and Shalmei Pesach in the realm of Kornbanos that can be eaten for only one day and a night - Rashi explains it with reference to the Chagigah of the fourteenth (of Nisan).

ולא יתכן, דחגיגת י"ד נאכלת לשני ימים ולילה אחד ...

(c) Refutation: But this is not correct, since the Chagigah of the fourteenth may be eaten for two days and a night ...

כדתן בפסחים פרק אלו דברים (ד' סט: ושם).

1. Source: As we learned in the Mishnah in Pesachim in Perek Eilu Devarim (Daf 69: & 70.)

ואע"ג דלבן תימא משמע התם (ד' ע.) דנאכלת ליום ולילה.

(d) Question: Even though ben Teima implies (Ibid. Daf 70.) that it can be eaten for only one day and a night.

איהו יליף מדאיתקש לפסח, דדריש "זבח חג" - ‘זו חגיגה‘. "הפסח" - כמשמעו.

(e) Answer: He learns it from the fact that it is compared to the Pesach, as he Darshens "Zevach Chag" - 'This is the Chagigah'; "ha'Pesach" - 'as it says'.

ובפ' כל הפסולים יליף לה מדכתיב "תודת שלמיו".

1. Answer (cont.): Whereas in Perek Kol ha'Pesulim, that Gemara learns it from the Pasuk "Todas Shelamav".

לכך נראה דבמותר הפסח איירי התם, כדפירש בקונטרס האי דהכא.

(f) Sugya in Zevachim, Explanation #2: It would therefore seem that the Gemara there is speaking about the Mosar ha'Pesach, in the same way as Rashi explains the current case here.

וניחא השתא הא דאמר בפסחים פרק האשה (ד' פט. ושם) ‘וניתי משום מותר הפסח‘ דמותר הפסח נאכל ליום ולילה‘ היינו מדכתיב "תודת שלמיו".

(g) Clarifying Sugya in Pesachim: In that case, the Gemara in Pesachim (Perek ha'Ishah, Daf 89.) which asks 'Let them bring it as a Mosar ha'Pesach', which can be eaten for a day and a night, since the Torah writes "Todas Shelamav", makes good sense.

ומיהו התם פ"ק דזבחים (דף ט. ושם) נמי דרשינן "אם כשב" - ‘להביא פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות שלמים‘?

(h) Question: However, there in the fist Perek of Zevachim (Daf 9.) it also Darshens "Im Kesev" to include a Pesach whose year has passed and Shelamim that come on account of a Pesach with regard to all the Mitzvos of a Shelamim?

הנהו ‘שלמים הבאים מחמת פסח‘ לא יתכן לפרש אלא בחגיגת י"ד, דכל ענייני מותר הפסח דריש התם מתלתא קראי ...

(i) Answer: 'Shelamim that come on account of a Pesach' can only refer to the Chagigah of the fourteenth, seeing as the Gemara there Darshens all cases of Mosar ha'Pesach from three different Pesukim ...

חד לעברה שנתו וזמנו וחד לעברה שנתו ולא זמנו וחד ללא עברה לא שנת ולא זמנו.

1. Answer: One, where both its year and its due date have passed, one where the year passed but not its due date, and one where neither has yet passed.

5b----------------------------------------5b

ומיהו ההוא נמי יש ליישב דאיירי במותר הפסח, שדרך התנאים שמסמיכין א‘חד קרא, אע"ג דנפקי מתרי קראי.

(j) Alternative Explanation: It is possible however, to establish that Gemara too (in Zevachim) with regard to Mosar ha'Pesach, since it is the way of Tana'im to cite one Pasuk, even though one really learns it from two (i.e. they cites one Pasuk, even though the Limud is really from another Pasuk)..

כדאשכחן בפרק אלו מציאות (ב"מ ד' ל.) גבי "והתעלמת מהם", דדריש מיניה ‘כהן והוא בבית הקברות, זקן ואינו לפי כבודו, או שהיתה שלו מרובה משל חבירו‘, אע"ג דנפקי מתרי קראי דלא אתי קרא אלא לחד כדמסיק התם.

(k) Precedent #1: Like we find in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 30.) with regard to "ve'His'alamta meihem", from which the Gemara includes a Kohen where the article is in a grave-yard, a Zakein and it is below his dignity to return it and where his (the finder's) object is worth more than his friend's, even though we only learn one of them from the Pasuk, as the Gemara there concludes.

וכן פ"ק דחגיגה (דף ד.) "רגלים" - ‘ פרט לבעלי קבין‘.

(l) Precedent #2: And similarly in the first Perek of Chagigah (Daf 4.), where the Gemara Darshens "Regalim" - 'to preclude people with a stump' (from Aliyas ha'Regel [though the Gemara is referring to the word "Pe'amim"]).

והאי קרא גופיה ד"אם כשב" דרשינן ליה בפרק מי שהיה טמא (פסחים צו: ושם) ‘לרבות תמורת הפסח אחר הפסח, שקרבה שלמים‘.

(m) Proof: In fact, the Gemara in Perek Mi sheHayah Tamei (Pesachim, Daf 96:) Darshens the Pasuk "Im Kesev" itself to include bringing the Temurah of a Pesach after Pesach as a Shelamim.

ומוקי לה בנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה, וקרא אסמכתא בעלמא, דפשיטא היא ולא צריכא קרא.

1. Proof (cont.): And the Gemara establishes it where it was found after the Shechitah, and the owner then declared the Temurah, which is really an Asmachta, since the ruling is obvious, and does not require a Pasuk.

5) TOSFOS DH V'NE'EMAR L'HALAN IM NEDER O NEDAVAH

תוס‘ ד"ה ונאמר להלן אם נדר או נדבה

(Summary: Tosfos observes that the Gemara could have cites a Pasuk from the same context.)

הוה מצי לאתויי מהאי עניינא גופיה דכתיב ביה (דברים כג) "כאשר נדרת נדבה".

(a) Observation: It could have cited the Pasuk from the same context (in Devarim 23) " ... ka'asher Nadarta Nedavah".

6) TOSFOS DH ERCHIN V'CHARAMIN V'HEKDEISHOS

תוס‘ ד"ה ערכין וחרמין והקדשות

(Summary: Tosfos clarifies the statement, and explains as to why we cannot then learn Chatas, Asham and Olah from the same Pasuk.)

בכולהו כתיב "לה' " - גבי ערכין כתיב "בערכך נפשות לה' " (ויקרא כז); ובחרמין כתיב (שם) "קדש קדשים הוא לה' ", וגבי חרמי כהן נמי דריש ליה בבכורות בר"פ כל פסולי המוקדשים (ד' לב.) ...

(a) Clarification: By all of them the Torah inserts the word "Hash-m" - By Erchin it writes (in Vayikra 7) "be'Erk'cha Nefashos la'Hashem", and by Charamin (Ibid.) "Kodesh Kodshim hu la'Hashem", and the Gemara in Bechoros, at the beginning of Perek Kol Pesulei ha'Mukdashin, Daf 32.) Darshens this Pasuk in connection with Chermei Kohen too,

ובהקדשות כתיב (שם) "איש כי יקדיש את ביתו קדש לה' ".

1. Clarification (cont.): Whereas by Hakdeishos the Torah writes "Ish ki Yakdish es Beiso Kodesh la'Hashem"

וא"ת, מהאי טעמא נמי תיפוק ליה חטאת ואשם ועולה ושלמים, כדדרשינן נמי לקמן בשמעתין מדכתיב "לה' אלהיך", בקרא ד"מוצא שפתיך תשמור"?

(b) Question: By the same token, we ought to include Chatas, Asham, Olah and Shelamim, as we Darshen later in the Sugya with regard to the Pasuk "la'Hashem Elokecha", regarding the Pasuk "Motzei Sefasecha Tishmor"?

וי"ל, [דלקמן דאית ליה קרא אחרינא לקדשי בדק הבית מ"אשר דברת", מוקי ליה קרא ד"לה' אלהיך" לחטאות ואשמות, דמסתבר ...

(c) Answer: In that Sugya, since we already learn Kodshei Bedek ha'Bayis from "asher Dibarta", it is logical to establish "la'Hashem Elokecha" with regard to Chata'os and Ashamos".

אבל הכא] אי לאו דכתיב "דרוש ידרשנו" בחטאת ואשם, הוה מוקמינן בהו האי קרא, ולא הוה שמעינן ערכין חרמין והקדשות.

1. Answer (cont.): Whereas here, were it not for the fact that we learned Chatas and Asham from "Darosh Yidreshenu", we would have learned them from "la'Hashem", and we would not have known Erchin, Charamin and Hekdeishos.

[וליכא למלפינהו נמי מ"דרוש ידרשנו", דלא משמע אלא שבא על חטא].

(d) Conclusion: Nor can we learn the latter from "Darosh Yidreshenu", which by implication, refers to something that comes for a sin.

7) TOSFOS DH EILU CHATA'OS V'ASHAMOS

תוס‘ ד"ה אלו חטאות ואשמות

(Summary: Tosfos explains the connection between the cases and the source and rejects the suggestion that it is because the Torah writes "Darosh Dorash" by Chatas and we learn the others from a Hekesh.)

שהן נדרשין ממך, שהרי הם מוטלין חובה עליך, ועולות ושלמים כגון עולת ראיה ושלמי חגיגה שהם חובה ...

(a) Clarification: Which are sought after from you, since the onus of bringing them is placed on you; and Olos and Shelamim refers to the Olas Re'iyah and the Shalmei Chagigah which are obligatory ..

דאלו נדרים ונדבות מ"כי תדור נדר" נפקי.

1. Clarification (cont.): Because as far as Nedarim and Nedavos are concerned, we learn them from "Ki Sidor Neder".

ותימה, שלמי חגיגה וראיה זמנא קביעא להו, דעבר הרגל ולא חג, אינו חייב באחריותו ...

(b) Question: Shalmei Chagigah and (Olos) Re'iyah have a fixed time-frame, and once Yom-Tov has passed and one hasn't brought them, one is no longer responsible to bring them ...

וא"כ אם אקרביה אקרביה, ... ', כדאקשינן לעיל גבי פסח?

1. Question (cont.): In which case, if one brought them one brought them, and if one didn't, it doesn't matter?

וי"ל, דמ"מ היכא דהופרשו ולא הקריבם, קאי עלייהו בבל תאחר, כיון שלא נפסלו בכך.

(c) Answer: Nevertheless, there where they have been designated and not brought, 'Bal Te'acher' is applicable, seeing as they did not become Pasul by not being brought on time.

וי"מ, דנפקא להו חטאת מדכתיב לשון דרישה גבי חטאת, דכתיב (ויקרא י) "דרש דרש משה" ...

(d) Refuted Answer: Some commentaries learn Chatas from the fact that the Torah uses a Lashon of D'rishah by it, as the Torah writes in Vayikra 10 (in connection with the Chatas of Rosh Chodesh) "Darosh Dorash Moshe".

ואשם עולה ושלמים דאיתקוש בהיקישא ד"זאת התורה" בסוף התודה (מנחות דף פב: ושם).

1. Refuted Answer (cont.): And they learn Asham, Olah and Shelamim from the Hekesh of "Zos ha'Torah" (at the end of 'ha'Todah, Menachos, Daf 82: & 83.)

ולא יתכן, דא"כ נדרים ונדבות נמי ובכור ומעשר ופסח נמי תיפוק מהתם, דכולהו איתקוש?

(e) Refutation: This cannot be correct however, because in that case, we ought to learn Nedarim and Nedvos, B'chor and Ma'aser too from there, seeing as they are all included in the Hekesh?

8) TOSFOS DH U'MA'ASROS U'BECHOR

תוס‘ ד"ה ומעשרות ובכור

(Summary: Tosfos explains why we cannot learn Ma'aser and B'chor from "Darosh Yidreshenu", and discusses whether the Tana inserts 'Pesach' or not.)

מעשר ובכור מ"כי דרוש ידרשנו" לא נפקא ...

(a) Implied Question: We cannot learn Ma'aser and B'chor from " ... ki Darosh Yidreshenu" ...

דלא דמי חיובא דידהו לחיובא דחטאת ואשם , דאי לית ליה בכור ומעשר, לא מיחייב בהו.

(b) Answer: Because their obligation is not comparable to that of a Chatas and an Asham, seeing as if one does not have a B'chor or Ma'aser (ten animals), one is not obligated to bring them.

ופסח לא גרסינן הכא, דאי בשלמי פסח כרב ששת, מהיכא דנפקא שלמים נפקא להו.

(c) Clarification of Text: And Pesach does not belong in the text, because it is referring to Shalmei Pesach, like Rav Sheishes, from wherever we learn Shelamim, we will also learn Pesach.

ומיהו יש לחלק.

(d) Alternatively: It is possible however, to draw a distinction between them.

9) TOSFOS DH CHALIPEI CHATA'OS L'MISAH AZLA

תוס‘ ד"ה אי חליפי חטאת למיתה אזלא

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not include Chalipei Asham in the discussion.)

ואי חליפי אשם - לרעייה אזלא,

(a) Chalipei Asham #1: And as for Chalipei Asham, they go to Re'iyah

דקי"ל (נזיר כה:) ‘כל שבחטאת מתה באשם רועה‘.

1. Source: Based on the principle (in Nazir, Daf 25:) 'Whenever a Chatas dies, the equivalent by an Asham goes to Re'iyah'.

ולר"ת דמפרש דמן הדין באשם קרב עולה, א"כ מקרב קרבי.

(b) Chalipei Asham #2: And according to Rabeinu Tam, who explains that min ha'Din, the Asham is brought as an Olah (See Hagahos ve'Tziyunim), then it is brought on the Mizbe'ach.

10) TOSFOS DH SHE'HURAM B'TOCH HA'REGEL

תוס‘ ד"ה שהומם בתוך הרגל

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

ואין בל תאחר אלא בכל הרגל.

(a) Clarification: And 'Bal Te'acher' only applies at the end of Yom-Yov.

11) TOSFOS DH MAH MA'ASER EINO NIFSAL MI'SHANAH L'CHAVERTAH

תוס‘ ד"ה מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה

(Summary: Tosfos clarifies the statement and queries the need for a D'rashah.)

פירש בקונטרס - דכתיב "מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך" - אם שהה מעשרות שנה ראשונה ושניה.

(a) Clarification: Rashi explains - because the Torah writes "At the end of three years you shall take out all the Ma'aser of your produce".

ואפילו למאי דפרישית לעיל דאיכא בבל תאחר במעשר שהופרש ולא נתנו, וקרא ד"שנת הביעור" אצטריך לאותו שלא הופרש ...

1. Clarification (cont.): And even according to what Tosfos wrote earlier (Amud Alef DH 'u'Ma'asros') that 'Bal Te'acher applies to Ma'aser that has been separated but not yet handed over, and that "Sh'nas ha'Biy'ur" is needed for the crops that have not been separated ...

מ"מ, בכולהו משתעי קרא דמתבער.

2. Clarification (concl.): Nevertheless, the Torah requires all of them to be destroyed.

וקצת תימה, בכולה שמעתין מהיכא תיתי לן דנפסל, דאיצטריך קרא דאינו נפסל?

(b) Question #1: Throughout the Sugya, why would we even think that it ought to be Pasul, that we require a Pasuk to teach that it is not?

וכן ‘ "אותו" ב"לא ירצה", ואין מאחר נדרו בלא ירצה‘, למה לי?

(c) Question #2: And by the same token, why do we need the D'rashah that "Oso" is subject to "Lo Yeratzeh" but not someone who delays bringing his Korban?

12) TOSFOS DH KODSHIM DI'BENEI HAR'TZA'AH NINHU

תוס‘ ד"ה קדשים דבני הרצאה נינהו

(Summary: Tosfos explains why an Olah atones.)

דעולה מכפרת על חייבי עשה, כדאמרינן בפרק קמא דזבחים (דף ז: ושם).

(a) Clarification: Since the Olah atones for Chayvei Asei, as we learned in the first Perek of Zevachim (Daf 7: & 8.)

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures