________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Yaakov Montrose of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
ROSH HASHANAH 4 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH BI'SHEVIL SHE'YICHYU BANAI

תוס‘ ד"ה בשביל שיחיו בני

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Maseches Avos.)

והא דתנן פרק קמא דמסכת אבות (מ"ג) ‘אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס‘?

(a) Implied Question: Why does the Tana in the first Perek of Avos (Mishnah 3) say 'Don't be like Avadim who serve their master in order to receive a reward!'?

היינו באומות העולם שתוהין על הראשונות.

(b) Answer: That speaks with regard to the nations of the world who regret what they did (if their request is not met [See Mesores ha'Shas]).

2) TOSFOS DH V'NIDBACH DI A

תוס‘ ד"ה ונדבך די אע

(Summary: Tosfos reconciles the Sugya with seemingly contradictory Pesukim.)

האי קרא במגילת כורש הראשון כתיב, כדאיתא בספר עזרא, כשצוה דריוש לבקר ולחפש ...

(a) Implied Question: This Pasuk is written in the first letter of Koresh, as it states in Seifer Ezra when Daryavesh commanded an inquiry into their needs ...

כדכתיב (עזרא ו) "באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא".

1. Source: As the Pasuk writes there (in chapter 6) "Then Daryavesh the king issued a decree and they searched in the library where the archives were stored ... ".

ומכל מקום כיון דעל פי אותה מגילה צוה לבנות, דייק מינה שפיר דהחמיץ.

(b) Answer: Nevertheless since it was in accordance with this letter that he commanded them to build, the Gemara is justified in extrapolating that he went off.

ומיהו קשיא לעיל מינה - דבתחילת מלכות אחשורוש כתבו שטנה, וכתיב "באדין בטילת עבידת בית אלהא די בירושלם, והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס".

(c) Question: The Kashya remains however, from the earlier Pesukim (in chapter 4) where, after stating that "At the beginning of the reign of Achashverosh, they wrote a calumny against inhabitants of ...Yerushalayim", the Pasuk writes that " ... the work on the House of Hash-m in Yerushalayim was stopped, until the second year of Daryavesh, King of Persia".

וקראי דנבואת חגי שמנו לו מניסן, בשנת שתים לדריוש כתיב בהו ...

1. Question (cont.): And the Pesukim of the prophesy of Chagai where they count for him from Nisan are written in the second year of Daryavesh's reign ..

ועוד טובא דלא מייתי הכא.

2. Question (cont.): As well as many other cases that are not mentioned here

אלמא מנו לו מניסן אע"פ שכבר החמיץ?

3. Question (concl.): So we see that they counted for him from Nisan even though he had already gone off?

ושמא לא נתברר להם הדבר עד אחרי כן.

(d) Answer: Perhaps they were unaware of the fact that he had gone off until later.

3) TOSFOS DH SH'LOMOH AVAD MI'LEMA'ALAH V'IHU AVAD MI'LEMATAH

תוס‘ ד"ה שלמה עבד מלמעלה ואיהו עבד מלמטה

(Summary: Tosfos clarifies the source of this statement.)

לאו מקרא דריש, אלא קבלה היתה בפיהם.

(a) Clarification: The Gemara does not learn this from a Pasuk, only from tradition.

4) TOSFOS DH AD KESEF KIKRIN ME'AH

תוס‘ ד"ה עד כסף ככרין מאה

(Summary: Tosfos clarifies the date as to when this Pasuk was said.)

בשנת שבע למלך היה, כשעלה עזרא מבבל.

(a) Clarification: This Pasuk was said in the seventh year of the king, after Ezra went up from Bavel.

5) TOSFOS DH SHELOSHAH REGALIM K'SIDRAN

תוס‘ ד"ה שלשה רגלים כסדרן

(Summary: Tosfos equates our Mishnah with this opinion.)

ומתניתין דניסן ‘ר"ה לרגלים‘, ר"ש היא, והכי אמרינן לקמן (דף ז:).

(a) Clarification: Our Mishnah which gives Nisan as the Rosh ha'Shanah for Regalim, is Rebbi Shimon, and so the Gemara will say later (on Daf 7:).

6) TOSFOS DH V'HA'CHARMIN

תוס‘ ד"ה והחרמין

(Summary: Tosfos clarifies the case and extrapolates a Halachah from here.)

בין חרמי גבוה בין חרמי כהנים.

(a) Clarification: Both Chermi Gavohah and Chermei Kohanim.

ר"ת פסק דצדקה שפוסקים ליתן ביד גבאי ישנה בבל תאחר מלמוסרה לגבאי, ואין הגבאי בבל תאחר מלחלקה.

(b) Halachah: Rabeinu Tam Paskens that Tzedakah that one promises to give to the Gabai are subject to Bal Te'acher in the event that one does not hand them over to him.

אבל מה שאדם נודר שיהא ביד עצמו ליתן לכשירצה אינה בבל תאחר.

1. Halachah (cont.): But what a person promises to give privately when it suits him is not subject to Bal Te'acher.

7) TOSFOS DH TZEDAKOS U'MA'ASROS

תוס‘ ד"ה צדקות ומעשרות

(Summary: Tosfos reconciles this ruling with that of Rava who says that on Tzedakah one transgresses Bal Te'acher immediately.)

והא דאמר רבא לקמן (דף ו.) ‘וצדקה מיחייב עלה לאלתר‘?

(a) Implied Question: When Rava says later (on Daf 6.) that one is Chayav on Tzedakah immediately ...

ה"מ דקיימי עניים, אבל לא מיחייב להדורי בתרייהו כל זמן שלא עברו שלשה רגלים,

1. Answer: That speaks where there are poor people available, but where there are not, one is not obligated go looking for them as long as three Yamim-Tovim have not passed.

והא דפריך ‘פשיטא?‘, ומשני ‘מהו דתימא הואיל ובעניינא דקרבנות כתיב, עד דעברו עליה שלשה רגלים כקרבנות‘ ...

(b) Implied Question: And when the Gemara asks 'P'shita?' and answers that we would otherwise have thought that, seeing as it is written in the Parshah of Korbanos, one is not Chayav until three Yamim-Tovim have passed - like by Korbanos,

היינו אפילו היכי דקיימי עניים.

(c) Answer: That speaks (even) where there are poor people available.

ואין לפרש דהא דקאמר ‘עובר לאלתר‘ היינו עשה, כדאשכחן באחריני דברגל אחד עובר בעשה ...

(d) Refuted Suggestion: We cannot explain that when the Gemara says that one transgresses immediately it means that one transgresses an Asei ...

דא"כ, הוה ליה למימר עד דעבר עליה רגל אחד, כקרבן.

(e) Refutation: Because the Gemara ought then to have said that one transgresses after one Yom-Tov has passed, as is the Din regarding a Korban.

8) TOSFOS DH U'MA'ASROS

תוס‘ ד"ה ומעשרות

(Summary: Tosfos reconciles the concept of Bal Te'acher with that of Z'man Biy'ur and queries the omission of T'rumah and Bikurim from the Beraisa.)

כגון מעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני.

(a) Clarification: This incorporates Ma'aser Sheini and Ma'aser Ani.

ומה שקבע עליהם הכתוב זמן ביעור, כדכתיב (דברים יד) "מקצה שלש שנים תוציא ... " ותנן בפרק ה' (מ"ו) ד‘מעשר שני ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור‘ ...

(b) Implied Question: And when the Torah fixes for them a time of Biy'ur, as the Pasuk in Devarim (chapter 14) writes "At the end of three years you shall take out ...", and as we learned in Ma'aser Sheini (Perek 5, Mishnah 6) ///

התם אע"פ שלא הפריש, חייב להפריש, ובלבד שבאו לעונת מעשר, כדתנן התם.

(c) Answer #1: That speaks where the owner did not yet separate Ma'asros, which he now becomes Chayav to do, provided that is, that the crops have reached the stage of Ma'aser, as the Mishnah there explains.

וכל זמן שלא הפריש, לא קאי בבל תאחר, אבל משהפריש קאי בבל תאחר אף על פי שלא הגיע לזמן הביעור.

1. Answer (cont.): And as long as he has not separated the Ma'asros, he is not Chayav on Bal Te'acher; but once he has separated them, he is Chavav even if they have not yet reached the time of Biy'ur.

ותדע, דלקמן דרשינן תרי קראי לכולהו, חד דאמר ולא אפריש וחד דאפריש ולא אקריב ...

(d) Proof: Later we Darshen two Pesukim for all the cases in the Beraisa, one where he has designated them but has not yet separated them, the other, where he has separated, but not yet brought them ...

אבל מעשרות לא אשכחן אלא חד קרא.

1. Proof (cont.): Whereas for Ma'asros, the Gemara finds only one Pasuk.

ועוד, משכחת לה כשנתמרח בכרי בין רגל לביעור ...

(e) Answer #2: The case (of Biy'ur) speaks where the Miru'ach (the flattening) of the pile was performed between the Yom-Tov and the time of Biy'ur.

דהא פשיטא דכל זמן שלא נתמרח, לא מיחייב א‘מידי.

1. Proof: Since it is obvious that as long as the Miru'ach has not taken place, one is not Chayav anything.

ועוד, דאפילו את"ל חייב, אתא קרא דביעור לעבור עליו בשני לאוין.

(f) Alternative Explanation: Alternatively, even if one is, the Pasuk of Biy'ur comes to render one Chayav on two La'avin.

דכוותה אשכחן פ"ק דנדרים (דף ג:).

1. Precedent: As we find in the first Perek of Nedarim (Daf 3:).

וקצת תימה, דלא חשיב הכא תרומה ובכורים, דכי היכי דמרבי לקמן (ד' ה:) מעשר, נרבי נמי תרומה ובכורים?

(g) Question: Why does the Tana not insert T'rumah and Bikurim in the list, since just as later (Daf 5:) he includes Ma'aser, let him also include T'rumah and Bikurim?

ושמא בכלל מעשר איתנהו ...

(h) Answer: Perhaps Ma'aser incorporates them ...

כמו בכל דוכתי דקתני ‘חייב במעשר‘, ה"ה לתרומה ולבכורים.

1. Precedent: Just as in all other places wherever the Tana says 'Chayav be'Ma'aser' it includes T'rumah and Bikurim.

ומיהו לבכורים אין לחוש, דאין דינם בשלשה רגלים, אלא מעצרת ועד החג בקריאה, ומחג עד חנוכה בלא קריאה.

(i) Conclusion: The truth is however, that there is no problem with Bikurim, which are not connected to the three Regalim - only from Shavu'os until Succos with reading the Parshah, and from Succos until Chanukah, without reading it.

4b----------------------------------------4b

9) TOSFOS DH LEKET SHIKCHAH U'PE'AH

תוס‘ ד"ה לקט שכחה ופאה

(Summary: Tosfos clarifies how Bal Te'acher applies to Leket, Shikchah and Pe'ah, and explains why the Tana omits Peret and Olelos.)

חייב להניח בשדה, דאי שקיל להו עבר בלא תעשה, דכתיב "לא תלקט" (ויקרא יט) "ולא תשוב" (דברים כד) "ולא תכלה" (ויקרא שם), וכתיב (שם) "לעני ולגר תעזוב".

(a) Explanation #1: One is initially Chayav to leave them in the field, andif he takes them he transgresses a Lo Sa'aseh, as the Pasuk writes (in Vayikra 19) "Do not collect", "Do not finish" (Ibid.) and "Leave it for the poor and for the destitute" (Ibid.).

והיכא דעבר ונטלם, חייב להחזיר וליתן, ‘דאי עביד לא מהני‘, כדאיתא פ"ק דתמורה (דף ו.).

1. Explanation #1 (cont.): And if he transgressed and took them, then he is obligated to return them, due to the principle 'I Avid Lo Mehani (If one acts against the law, it doesn't help)'.

ואם לא הפריש פאה מן הקמה, מפריש מן העמרים או מן הכרי, ואיכא בבל תאחר.

2. Explanation #1 (concl.): And if one has not separated Pe'ah from the standing corn, then one must separate it from the pile - and that is when 'Bal Te'acher' applies.

ועוד יש לפרש דשקל בהיתר - כגון דליכא עניים, ואז איכא בבל תאחר.

(b) Explanation #2: Alternatively, it applies where one tales it be'Heter, where there are no poor people available, in which case 'Bal Te'acher' applies.

והא דאמרינן בסוף הזרוע (חולין ד' קלד:) ‘לוי זרע בכישור, לא הוו עניים למשקל לקט, אתא לקמי' דרב ששת אמר "לעני ולגר תעזוב אותם", ולא לעורבים ולא לעטלפים‘.

(c) Implied Question: And when the Gemara relates at the end of 'ha'Zero'a' (Chulin, Daf 134:) how 'Levi once planted in Kishor and when no poor arrived to take Leket, he came before Rav Sheishes, who ruled that the Torah obligates one to leave the crops for the prro, and not for the ravens and the bats ...

לא קאמר דלישקול לנפשיה, אלא דלא עבר אם כונס בתוך ביתו.

(d) Answer: He did not mean that he (Levi) was permitted to take it for himself, but that he would transgress by taking it into his house.

ומיהו מדפריך התם מתרומה ד‘אם אין שם כהן, שוכר פרה ומביאה‘. ופריך נמי ממתני' ד‘אם אין שם כהן, מעלין אותם בדמים‘.

1. Refutation: But since the Gemara asks there from T'rumah, where, if there is no Kohen, he may hire a cow and transport it ... ' and also from the Mishnah which rules that, if there is no Kohen, one must assess it ... ' ...

ומשני ‘שאני התם ד‘נתינה‘ כתיב בהו‘. משמע דבלקט שכחה ופאה שקיל לנפשיה?

2. Refutation (cont.): And answers that it is difference there, since the Torah writes 'Nesinah', it implies that by Leket, Shikchah and Pe'ah one may take it for oneself.

ולפי' קמא קשיא, דאי בדאיכא עניים ועבר ונטלם, הרי עובר לאלתר בבל תאחר, דדוקא היכא דליכא עניים אין עובר בבל תאחר אלא ברגלים, אבל היכא דקיימי עניים קא עבר לאלתר כמו צדקה?

(e) Question: And the first explanation too, is difficult, in that if there are poor people available and he takes transgressed and took them for himself, he transgresses 'Bal Te'acher' immediately, since it is only where there are no poor that one does not transgress until three Regalim, but where there are, one transgresses immediately, like by Tzedakah?

ויש לפרש כגון במלקט לצורך עניים, כי ההיא דתנן בפ"ד דפאה (משנה ט) ‘מי שמלקט ואמר "הרי זה לפלוני עני", ר"א אומר ‘זכה לו‘, וחכ"א ‘יתננה לעני הנמצא ראשון‘.

(f) Explanation #3: It is possible to explain however, where he took it on behalf of the poor, like the case in the Mishnah in the fourth Perek of Pe'ah (Mishnah 9) If someone specifically collects on behalf of P'loni Ani, Rebbi Eliezer rules that he acquires it on his behalf, and the Chachamim, that he must give it to the first poor man that comes along.

והא דלא חשיב הכא ‘פרט ועוללות‘?

(g) Question: And the reason that the Tana does not mention Peret and Olelos ...

כיון דתני הני לא חש להני.

(h) Answer: Is because since he mentions these (Peret, Leket and Shikchah), he does not bother to mention them.

10) TOSFOS DH V'EIN TZARICH LOMAR CHAG HA'SUCCOS SHE'BO HA'KASUV MEDABER LAMAH NE'EMAR LOMAR SHE'ZEH ACHARON

תוס‘ ד"ה ואין צריך לומר חג הסוכות שבו הכתוב מדבר למה נאמר לומר שזה אחרון

(Summary: Tosfos discusses two versions of the text.)

זו היא גירסת הקונט'.

(a) Text #1: This is Rashi's text ...

והשתא ר' אלעזר ור"ש דורשין בענין אחד, אלא דמר סבר שזה גורם, ומר סבר שזה אחרון.

1. Text #1 (cont.): According to which case Rebbi Elazar and Rebbi Shimon both Darshen similar D'rashos, only, according to one Succos causes it ('Bsl Te'acher'), and according to the other, it is the last one.

ורבינו חננאל גריס ‘אין צריך לומר "בחג המצות", שבו פתח הכתוב תחילה. למה נאמר? לומר שזה ראשונה.

(b) Text #2: But Rabeinu Chananel text reads 'It does not need to mention "Chag ha'Matzos", seeing as the Pasuk begins with it. So why does it?To teach us that it comes first.

11) TOSFOS DH EILEH TA'ASU LA'HASH-M B'MO'ADEICHEM

תוס‘ ד"ה אלה תעשו לה' במועדיכם

(Summary: Tosfos clarifies the D'rashah.)

ומיעוט ‘מועדים‘ שנים.

(a) Clarification: And the minimum of 'Mo'adim' is two.

ואע"ג דהאי קרא בקרבנות חובה הוא דכתיב?

(b) Implied Question: And even though the Pasuk is basically speaking about Korb'nos Chovah?

הא כתיב ביה נמי "לבד מנדריכם ונדבותיכם".

(c) Answer: It also mentions there " ... besides your Nedarim and Nedavos".

12) TOSFOS DH PEZER KESHEV

תוס‘ ד"ה פז"ר קש"ב

(Summary: Tosfos discusses the various interpretations of 'Pezer Keshev'.)

פירש הקונטרס ‘רגל בפני עצמו‘ - שאין שם חג הסוכות עליו.

(a) Independent Regel #1: Rashi explains 'Regel bi'Fenei Atzmo' to mean - that it is not called Succos ...

ורוצה לומר דבברכת המזון ותפלה מזכירין שמיני עצרת ולא סוכות.

1. Independent Regel #1 (cont.): Inasmuch as in Birchas ha'Mazon and in Tefilah we mention 'Shemini Atzeres' and not 'Succos'.

ו‘ברכה לעצמה‘ פי' בקונטרס - שמברכין היו המלך, זכר לחנוכת הבית, דכתי' בספר מלכים (א' ח') "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך"

(b) Independent B'rachah #1: Whereas 'B'rachah le'Atzmo' he interprets as 'Blessing the king, in commemoration of the inauguration of the Beis ha'Mikdash, where the Torah writes (in Seifer Melachim 1, Chap. 5) "On the eighth day he sent the people home and they blessed the king".

כדתניא בתוספתא דסוכה [פ"ד] ‘י"ט האחרון של חג פייס בפני עצמו, זמן לעצמו, רגל לעצמו .קרבן שיר וברכה לעצמו - שנאמר "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך".

1. Source: And we learned in the Tosefta of Succah (Perek 4) 'The last day of Succos has its own Payas, its own Z'man ('Shehechiyanu'), its own Regel, its own Shir and its own B'rachah, as the Pasuk writes "On the eighth day he sent the people home and they blessed the king".

ובפרק לולב וערבה (סוכה ד' מז. ושם) אין משמע כך - דתניא התם ‘כשם ששבעת ימי החג טעונים קרבן, שיר, וברכה, ולינה, כך שמיני טעון ... '.

(c) Refutation: In Perek Lulav va'Aravah however, it does not imply this, when the Beraisa says 'Just as the seven days of Succah have require their own Korban, Shir, B'rachah and Linah, so too, does the eighth day ... '.

ורוצה לומר מאי ברכה, זמן. ופריך ‘זמן כל שבעה מי איכא‘? ומסיק ‘מאי ברכה, ברכת המזון ותפלה‘. ודומה לההוא מפרש ר"ת ההיא דהכא.

(d) Independent B'rachah #2: In which case, 'B'rachah' must mean 'Z'man'. And in answer to the Kashya 'Since when does one recite Z'man during all seven days? The Gemara establishes 'B'rachah' to mean Birchas ha'Mazon and Tefilah, which is how Rabeinu Tam explains it in our Sugya.

ו‘רגל לעצמו‘ - שטעונה לינה.

(e) Independent Regel #2: Whilst 'Regel le'Atzmo' he interprets as 'Linah;.

ורבינו חננאל פירש לענין אבילות, משום דאמרי' במועד קטן בפרק בתרא (ד' יט.) ‘הקובר מתו שבעה ימים קודם לרגל, בטלה ממנו גזירת שלשים‘.

(f) Independent Regel #3: Rabeinu Chananel however, explains (Regel) with regard to Aveilus, in accordance with the Gemara in the last Perek of Mo'ed Katan (Daf 19.) 'Someone who buries his dead seven days prior to Yom-Tov, the Dinim of Sheloshim fall away'.

וזימנין דליכא שבעה קודם הרגל, ואפי' הכי בטלה ממנו גזירת שלשים, משום שמיני עצרת.

1. Independent Regel #3 (cont.): And sometimes the Din of Sheloshim is Bateil even though less than seven days elapsed before om-Tov, on account of Shmini Atzeres.

ור"ת עצמו יסד במעריב שלו ‘קודש ללינה ושלשים ידחם, כאשר אבלים ינחם‘.

2. Support: Indeed, Rabeinu Tam himself established in his Ma'aravos (of Shemini Atzeres) 'It is holy regarding Linah and it pushes away the Din of thirty, like one comforts mourners'.

ומיהו אי אפשר לומר שידחה לגמרי, דהא אמרינן בפרק בתרא דמועד קטן (ד' כד: ושם) ‘יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן אחד ועשרים יום‘.

(g) Qualification: One cannot however say that the Din of Sheloshim is totally negated, seeing as the Gemara says in the last Perek of Mo'ed Katan (Daf 24: & 25.) 'One day before Succos, Succos itself and Shemini Atzeres makes twenty-one days (leaving nine days of the Sheloshim intact).

ומההיא דסוכה אין כאן ראיה אם אין ‘ברכה‘ דהכא כי ההוא דהתם, דהתם לא הוה מצי לאוקומי בברכת המלך משום דליתיה בשבעת ימי החג.

(h) Independent B'rachah in Our Sugya: And from the Sugya in Succah there is no proof (against Rashi) if 'B'rachah' here is not the same as 'B'rachah' there, since there it is not possible to establish it with regard to Birchas ha'Melech, seeing as that does not take place on the seven days of Succos.

שיר: אומר ר"ת שהיו אומרים בבית הכנסת מזמור שלם, מה שאין כן בכל שאר ימי החג שלא היו אומרים מזמור שלם אלא חציו ביום אחד וחציו ביום אחר ...

(i) Independent Shir #1: Rabeinu Tam explains that they would say in Shul a complete Kapitel, which they did not do on the other days of Succos, when they would divide each Kapitel into two, to recite one half on one day, and the other half, on the next ...

כדאיתא פרק החליל (סוכה ד' נה. ושם) וסימניך ‘הומבה"י‘.

1. Source: As the Gemara says in Perek Chalil (Succah, Daf 55. & 55:), and the Si'man lies in 'Humb'hi' (as the Gemara explains there).

ובמסכת סופרים משמע שהיו אומרים בבית הכנסת "למנצח על השמינית".

(j) Independent Shir #2: Whereas in Maseches Sofrim it implies that in Shul they would say "Lamenatze'ach al ha'Sheminis".

ושמא כמו כן היו הלוים אומרים בבית המקדש.

1. Conclusion: And perhaps that is what the Levi'im recited in the Beis-ha'Mikdash.

13) TOSFOS DH TAFASTA MERUBEH LO TAFASTA

תוס‘ ד"ה תפשת מרובה לא תפשת

(Summary: Tosfos explains why we cannot learn this from the Sugya in Gitin, and then cites the Toras Kohanim, which cites a Machlokes on this point.)

לא דמי להא דדרשינן (גטין מ"ז:) "ימים" - ‘שנים‘, "רבים" - ‘שלשה‘.

(a) Observation: This is not comparable to the D'rashah in the Gemara in Gitin (47:) "Yamim" - 'Shenayim'; "Rabim" - 'Sheloshah' ...

דהתם ניחא טפי, שאם באת להוסיף יותר משנים, אין לדבר סוף, אבל הכא יש לדבר סוף דטפי משמונה לא.

1. Reason: Since that is more obvious, seeing as if one comes to add more than two, there is no limit, whereas here there is an outside limit, since it cannot be more than eight.

ובתורת כהנים תניא "ימים" - ‘שנים‘; יכול ימים הרבה - אמר רבי עקיבא ‘כל שמשמעו מרובה ומשמעו מועט, תפשת מרובה לא תפשת‘.

(b) Toras Kohanim: And the Toras Kohanim learns "Yamim" - 'Shenayim". It cannot be more than two, says Rebbi Akiva, because 'Wherever a word has two connotations, of more or less, "Tafasta Merubeh Lo Tafasta" '.

ר' יהודה בן בתירא אומר ‘שתי מדות, אחת כלה ואחת אינה כלה, מודדין במדה כלה ולא במדה שאינה כלה‘.

1. Toras Kohanim (cont.): According to Rebbi Yehudah ben Beseira 'Where there are two measures, one finite and one, infinite, one always measures by the one which is finite, and not by the one which is infinite.

אמר רבי נחמיה ‘וכי למה בא הכתוב לפתוח או לנעול ... ?' ובריש סוכה (ד' ה: ושם) היא כתובה.

2. Toras Kohanim (concl.): Whereas Rebbi Nechemyah says 'What is the Pasuk coming to teach us, to open or to close ... ?'. This is written at the beginning of Succah (Daf 5: & 6.).

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures