________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Yaakov Montrose of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
ROSH HASHANAH 2 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH ARBA’AH

תוספות ד"ה ארבעה

(SUMMARY: Tosfos notes that when listing a certain number of a certain category, the Mishnah ends the sentence with the word “Hen.”)

בכל דוכתי תני הן

(a) Observation: We find that the Mishnah (while saying that there “are a certain amount” of a certain category) always ends with the word “Hen” – “there are.”

כדאשכחן הכא ובפ' בתרא דשבועות (ד' מט.) ארבעה שומרים הן ובפ"ק דחולין (ד' יז:) ג' פגימות הן ובפ' אין מעמידין (ע"ז ד' ל.) ג' יינות הן ובפ' כל הצלמים (שם ד' מז:) ג' בתים הן ג' אבנים הן ג' אילנות הן אבל בריש ב"ק (ד' ב. ושם) תנן ארבעה אבות נזיקין ולא תני הן משום דקאי אבתריה כלומר ארבעה אבות נזיקין הללו לא ראי זה כראי זה ותדע דבגמרא במניינא דרבי חייא ורבי אושעיא תני הן

1. Proof: This is evident here, and from the Mishnah in Shevuos (49a) that says, “There are four Shomrim.” This is evident from the Mishnah in Chulin (17b) that says, “There are three types of nicks,” and from the Mishnah in Avodah Zarah (30a) that says, “There are three types of wines.” This is also evident from the Mishnah in Avodah Zarah (47b) that says, “There are three types of houses...three types of stones...three types of trees.”

אבל בריש ב"ק (ד' ב. ושם) תנן ארבעה אבות נזיקין ולא תני הן

(b) Implied Question: However, in Bava Kama (2a) the Mishnah says, “There are four Avos of Nezikin” and it does not conclude “Hen.” (Why?)

משום דקאי אבתריה כלומר ארבעה אבות נזיקין הללו לא ראי זה כראי זה

(c) Answer: This is because it is referring to the next part of the Mishnah which says, “These four are not like each other” (and it is not concluding the list).

ותדע דבגמרא במניינא דרבי חייא ורבי אושעיא תני הן

1. Proof: This is clearly correct, as when the Gemara in Bava Kama (2b) lists the amount of Avos Nezikin according to Rebbi Chiya and Rebbi Oshiya, it indeed says “Hen.”

2) TOSFOS DH L’MELACHIM

תוספות ד"ה למלכים

(SUMMARY: Tosfos argues that mentioning kings in legal documents, aside from Gitin, is not in order to maintain peace with the kings.)

פי' בקונטרס משום שלום מלכות

(a) Explanation: This is due to maintaining peace with the king of the land.

ואינו דהכא למלכי ישראל קמיירי ודוקא גבי גיטין אמרינן הכי פרק הזורק (גיטין ד' פ. ושם) אמר עולא מפני מה תקנו מלכות בגיטין משום שלום מלכות וגבי גיטין פסולין ודאי אפי' מלכות שאינה הוגנת כמלכות מדי ויון

(b) Question: This is incorrect, as our Mishnah is referring to Jewish kings. We only say this regarding Gitin, as stated in Gitin (80a) that Ula says, “Why did they institute writing the year of the king in Gitin? This is due to maintaining peace with the king of the land. Gitin are invalid even when written for a kingdom that is no longer a proper kingdom, like that of Madai and Yavan.

אבל מתני' דהכא פירוש לשטרות ובפ"ק דע"ז (ד' י.) אמרינן דבגולה אין מונין אלא למלכי יון בלבד ומסקינן נמי התם דלמלכים דהכא למלכי ישראל

1. Question (cont.): However, our Mishnah is referring to legal documents. In Avodah Zarah (10a) we say that in the exile we only count based on the years of the kings of Yavan. The Gemara there (10a) indeed concludes that our Mishnah in Rosh Hashanah is referring to Jewish kings.

וכן אמרינן לקמן (ד' ג.) בגמר' לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן

2. Question (cont.): Our Gemara also concludes later (3a) that it is only referring to Jewish kings. We count from Tishrei when citing the years of gentile kings.

וצריך לפרש דאין צריך שלום מלכות אלא בגט אשה לפי שהוא דבר גדול ומילתא דחשיבות לפי שעל ידי גט מותרת לכל אדם וחשיב משאר שטרות

3. Observation: It must be that we only require peace with the kings in a Get of a woman, since it is a significant document that permits her to remarry. It is therefore more important than other legal documents.

3) TOSFOS DH L’SHETAROS

תוספות ד"ה לשטרות

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue regarding why Chazal instituted a Rosh Hashanah for documents.)

פירש בקונטרס שאם לא קבעו יום לתחילת שנת המלך אלא לכל מלך לפי מה שעמד פעמים שאין להבחין

(a) Explanation #1: Rashi explains that if they did not set a date for the beginning of the king’s year, and the date was dependent on whenever the person would become king, sometimes it would be difficult to know the year.

כגון אם כתוב בו בכסליו בשנה שלישית ובאו עדים ואמרו כשחתמנו לא ראינו שהלוהו אלא הלוה אמר לנו חתמו כאותה ששנינו כותבין שטר ללוה אף על פי שאין המלוה עמו ואין אנו יודעין אם הלוהו קודם לכן או אחר כך אבל ראינו שהלוהו בתמוז שנת שלש למלך

1. Explanation #1 (cont.): For example, if the documents states, “in Kislev in the third year” and the witnesses said that when they signed they did not see that he lent him money. Rather, the borrower told us to sign, since the law is that one is allowed to write a loan document for a borrower even though the lender is not with him. We do not know if he lent him money beforehand or not. However, we did see that he lent him money in Tamuz in the third year of a certain king.

ואם אין הדיינין יודעין באיזה חדש עמד המלך אין להבחין אם תמוז קודם לכסליו ואם כסליו קודם לתמוז אם שנתו מתחלת בין תמוז לכסליו נמצא כסליו קודם לתמוז בכל שנותיו ואם עמד בין כסליו לתמוז נמצא תמוז קודם לכסליו בכל שנותיו ועכשיו שקבעו ניסן ר"ה לעולם תמוז קודם לכסליו

2. Explanation #1 (cont.): If the judges do not know when the king became king, one will not be able to tell if this Tamuz is before Kislev or after Kislev. If the year of the king started between Tamuz and Kislev, Kislev is before Tamuz in every year of his reign. If he became king between Kislev and Tamuz, Tamuz ended up being before Tamuz in the years of his reign. Now that Nisan is always Rosh Hashanah, Tamuz is always before Kislev.

וצריך לפרש שהודו המלוה והלוה שהלואה אחת היא דאי לאו הכי מנא ידעי

3. Explanation #1 (cont.): One must explain that (Rashi’s case is that) the lender and borrower admitted that it was the same loan. Otherwise, how would the witnesses know that it was the same loan?

והשתא משמע לפי' הקונטרס מספק היינו חושבין אותו מוקדם אי לאו דקבעו ניסן ר"ה שע"י כן אנו יודעין בו שהוא מאוחר

(b) Observation: It appears from Rashi’s explanation that because we would be unsure about the date, we would consider it early were it not for the fact that Nisan is Rosh Hashanah. Due to this we know that it was dated after the transaction occurred.

ואי אפשר לומר כן דאין לנו לפסול שום שטר מספק

(c) Question: It is impossible to say this, as we would not invalidate any document because we are unsure of its date.

כדמוכח בריש אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לב. ושם) דקאמר שטר שזמנו כתוב באחד בניסן בשמיטה ובאו עדים ואמרו היאך אתם מעידים על שטר זה והלא באותו יום עמנו הייתם שטר כשר ועדיו כשרים חיישינן שמא אחרוהו וכתבוהו הרי שאנו תולין להכשיר מספק

1. Proof #1: This is apparent from the Gemara in Sanhedrin (32a) that says that if a document is dated as being written on the first of Nisan during Shemitah, and witnesses say, “How can the witnesses on this document have testified? On this day they were with us in a different place (then where the document was written)!” The document is valid and the witnesses are valid, as we suspect that the document was dated and written later. This shows that we say a document is valid when we are unsure of its true date.

וכן בגט פשוט (ב"ב דף קעא. ושם) דקאמר שטר שזמנו כתוב בשבת או בי' בתשרי כשר שאני אומר אחרוהו וכתבוהו

2. Proof #2: Similarly, in Bava Basra (171a) the Gemara says that if a document is dated on Shabbos or Yom Kippur it is valid, as we presume that they wrote it after the transaction took place (not on the accurate date).

ומיהו יכול לפרש פירוש איפכא שיפרש שכתוב בשטר בתמוז בשנת שלש והעדים החתומים אומרים שבכסליו בשנת ג' היתה המלוה והייתי מכשיר מספק וע"י שקבעו בניסן ר"ה אנו יודעין שהוא מוקדם דלעולם תמוז קודם לכסליו

(d) Answer: However, Rashi could give his explanation in the opposite manner. The borrower wrote in the document, “Tamuz of the third year (of a king),” and the witnesses say that the loan happened in Kislev of the third year (of that king). I would say that the document is valid due to a doubt. Since they instituted that Nisan is the Rosh Hashanah for the king’s years, we know that the document is invalid as Tamuz is always before Kislev.

ומיהו עיקר פירושו תימה גדולה שעשו תקנה פן ישכחו כל העולם מתי עמד המלך

(e) Question #1: However, the body of his explanation is extremely difficult. He is saying that they made a decree because the entire world might forget when the king became king!

וכן סופר שכותב כל היום שטרות האיך ישכח

(f) Question #2: Similarly, how will a scribe who writes documents all day forget the year?

ועוד דא"כ הוי מצי למימר דנפקא מינה טובא לכל שטרות שלא ידעו מה לכתוב בו ביום דאין יודעין מתי מתחלת שנת המלך

(g) Question #3: Additionally, if so, we could say that the difference is regarding all documents that we do not know what year to write in the document, as we do not know when the king started his rule!

ועוד דכי האי גוונא לאו מוקדם לאביי דאמר בפ"ק דב"מ (ד' יג. ושם) עדיו בחתומיו זכין לו

(h) Question #4: Additionally, this type of document is not even deemed early according to Abaye who says in Bava Metzia (13a) that the signature of witnesses cause a document to take effect.

ולרב אסי דפליג עליה למה הוצרכו לעשות תקנה זו הא אמרינן אין כותבין שטר ללוה אא"כ מלוה עמו אלא בשטרי הקנאה

1. Question #4 (cont.): According to Rav Asi who argues on him, why would they have to make this decree? Don’t we say that we do not write a document for a borrower unless a lender is with him unless it is a document that gives the right to collect from his property?

ונראה דנפקא מינה לשטרי חוב המוקדמין היינו כגון אם עמד המלך באחד בניסן כשיגיע אחד בניסן אחר ישכח הסופר ויסבור דאשתקד עמד המלך בשנים בניסן דעביד איניש דטעי חד יומא

(i) Explanation #2: It appears that the difference regarding early loan documents is as follows. If a king became king on the first of Nisan, when the next first of Nisan arrives the scribe might mistakenly think that he actually became king on the second of Nisan last year. People commonly make a mistake that an event happened a day earlier or a day later.

ויכתוב באחד בניסן בשנה ראשונה למלך ונמצא שטר זה מוקדם שנה שלימה שהיא שנה שניה וכתוב ראשונה ונמצאו ב"ד טורפין מן הלקוחות של שנה זו שלא כדין

1. Explanation #2 (cont.): He will write that the date is the first of Nisan in the first year of the king. This mistake would make this document an entire year early, as it is really the second year of his reign. This would cause people to take away property from people who bought property from the borrower within the previous year, when in fact they would have no right to do so (as the property that the borrower sold before the loan was made does not have a lien on it).

אבל עכשיו שקבעו ניסן ר"ה תו לא אתי לידי תקלה דאפי' עמד אשתקד בשנים בניסן כשמגיע ניסן אחר מתחילין למנות לו שנה אחרת

2. Explanation #2 (cont.): However, now that they made Nisan the Rosh Hashanah for kings there will no longer be a problem. Even if the king would become king on the second of Nisan, everyone knows that when the next first of Nisan arrives he starts the second year of his reign.

וא"ת אכתי אתי לידי תקלה דאם עמד בכ"ט באדר בשנה ראשונה למלך כשיגיע כ"ט אחר יטעה הסופר ביום אחד ויסבור שעמד באחד בניסן ויכתוב עכשיו בכ"ט באדר (בשנה ראשונה למלך) ונמצא מוקדם שנה שלימה

(j) Question: There is still a problem (with this explanation). If he became king on the twenty ninth of Adar in the first year, when the twenty ninth of Adar arrives next year the scribe will mistakenly think that he became king on Rosh Chodesh Nisan of last year. He will write on the (second) twenty ninth of Adar that this is the first year of the king’s reign, causing the document to be dated a year early!

לאו פירכא היא דכשעמד בכ"ט באדר מיד שיגיע לאחד בניסן מתחיל למנות שנה שניה ויודע הסופר שכל השנה כתב בכל השטרות שנה שניה הלכך לא טעי

(k) Answer: This is not a question, as when he becomes king on the twenty ninth of Adar, on the first of Nisan (the very next day) he starts his second year. The scribe clearly knows this, as the entire year he has been writing documents stating that this is the second year of this king. It is therefore clear that he will not make such a mistake.

ויש שיטה אחרת בירושלמי בין מ"ד מניסן מנינן בין מ"ד מתשרי מנינן מה ביניהן א"ר יצחק שטרות יוצאות ביניהן

(l) Observation: There is another answer to this question given in the Yerushalmi. The Yerushalmi asks, what is the difference between the opinion that we count from Nisan and the opinion that we count from Tishrei? Rebbi Yitzchak answers that it is for the documents that are written in the interim.

לוה באייר וכתב ביה שנה שניה למלכות מכר מכירה במרחשון וכתב בו שנה שניה למלכות מ"ד מניסן מנינן מלוה קדמאה מ"ד מתשרי מנינן מכירה קדמאה

1. Observation (cont.): If he borrowed in Iyar and he wrote in a document that this is the second year of the king’s rule, and then he proceeded to make a sale in Marcheshvan and write in the document that it was in the second year of the king’s rule, according to the opinion that we start counting from Nisan the first document is deemed to have happened first. According to the opinion that it starts from Tishrei, the sale is deemed to have happened first,

ומילתא אחריתי היא ולא אתי לפרושי מאי טעמא קבעו ניסן ראש השנה

2. Observation: The Yerushalmi is not discussing our question (regarding an early document), and is not coming to explain why Nisan is the Rosh Hashanah for these documents.

4) TOSFOS DH SHETAREI CHOV

תוספות ד"ה שטרי חוב

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue whether one can use this document to collect property directly from the owner.)

בשלהי איזהו נשך (ב"מ ד' עב. ושם) פי' בקונטרס פסולין לגבי משעבדי אבל מבני חרי גבי

(a) Explanation: In Bava Metzia (72a), Rashi explains that “invalid” refers to collecting property with a lien from this document. However, one could still use the document to collect from property currently owned by the lender.

ולא יתכן וכמו שפירשנו שם (ד"ה שטר)

(b) Question: This cannot be, as we explained there (DH “Shtar”).

2b----------------------------------------2b

5) TOSFOS DH AVAL

תוספות ד"ה אבל

(SUMMARY: Tosfos notes that kings and Nidah’s in fact share a common law regarding counting.)

וא"ת ולאו קל וחומר הוא כדאמרינן לקמן (ד' י.) בפרקין ומה נדה שאין תחלת היום עולה לה בסופה סוף יום עולה לה בתחלתה שנה שיום אחד עולה בסופה אינו דין שיום א' עולה לה בתחלתה

(a) Question: Isn’t this a Kal v’Chomer? This is as we state later (10a): “If the beginning of a Nidah’s clean day does not contribute at the end of her count (to allow her to immerse on the seventh day), but the end of her day contributes to her starting to count (if she sees before sunset she can already count one day towards becoming clean), certainly a year that we consider a year based on one day at the end of the year should prove that a day at the beginning of the year should also be a year!”

לאו פירכא היא אדרבה (כ"ש הכא דהכי ניחא טפי) דדין הוא בעומד (ומונה לו) אחר תחתיו באדר דמונין לו שנה בשביל יום אחד דהיינו בתחלת שנותיו כעין נדה שסוף היום עולה לה בתחלתה אבל מת בניסן לא ימנה לו שנה בשביל יום אחד כיון דהיינו סוף שנותיו כמו נדה שאין תחלת היום עולה לה בסופה

(b) Answer: This is not a question. On the contrary, the law is when someone else becomes king in Adar that we count a year for the one day that is at the beginning of his rule. This is like a Nidah, for whom the end of the day helps start her count. However, if he dies in Nisan we should not count a year for the one day that he ruled, since this is the end of his rule. This is just like a Nidah who is not helped by the beginning of the day.

6) TOSFOS DH D’IMNU

תוספות ד"ה דאימנו

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not give an answer that was said earlier in the Gemara for a different case.)

אף על גב דלעיל סגי לה בטעמא דאימנו עליה מאדר הכא לא סגי ליה בהכי

(a) Implied Question: Even though it was sufficient for the Gemara earlier to say that they had decided to make him king in Adar (even though he only officially became the king in Nisan), this answer is not sufficient here. (Why not?)

דמההוא דלעיל שמעינן ליה והך רישא והך גבי הדדי מתניין ואפילו לא מתניין גבי הדדי

(b) Answer: We already know this teaching from the previous case. This was the teaching of the first part of this very Mishnah! Even if the cases would not be mentioned one after the other, we would still not want to say that they share the same essential teaching.

כדאשכחן בפרק גט פשוט (ב"ב ד' קסו. ושם) גבי הא דתניא כסף בדינרין אין פחות מב' דינרין זהב כסף והדר תני באידך זהב בדינרין אין פחות מבשני דינרין כסף זהב

1. Proof: This is as the Gemara says in Bava Basra (166a) regarding the Beraisa that states that if it says in a document, “Silver in Dinarim” means not less than the worth of two golden Dinarim paid out in silver. Another Beraisa states, “Gold in Dinarim” means not less than the equivalent of two Dinar of silver paid out in gold.

ופריך אבתריה דילמא (למימר) דהבא פריכי בתרי דינרי קאמר ליה ומשני אביי יד בעל השטר על התחתונה ופריך אי הכי רישא נמי כלומר בההיא דכסף בדינרין נמי הוה ליה למימר שיהא יד בעל השטר על התחתונה ובשני דינרי כסף כספא פריכא קאמר ליה

2. Proof (cont.): The Gemara asks afterwards, perhaps this means he is giving pieces of gold worth two Dinar of silver? Abaye answers that the owner of the document has the lower hand. The Gemara asks, if so, why don’t we say this regarding the first case? In other words, regarding the case, “Silver in Dinarim” the Beraisa should also say that the owner of the document has the lower hand, and he means to pay him in silver pieces.

ואף על גב שהם ב' ברייתות קרי ליה רישא דקים ליה דגבי הדדי מיתנו

3. Proof: The Gemara asks that we should say this “in the first case” despite the fact that these are two different Beraisos. This is because the Gemara knows they were stated at the same time.

(ורב) שמואל דחק לפרש שם בענין אחר

(c) Observation: Rabeinu Shmuel there forced a different explanation of that Gemara.

7) TOSFOS DH BA’CHODESH ZIV

תוספות ד"ה בחדש זיו

(SUMMARY: Tosfos explains if Ziv means Nisan or Iyar.)

משמע הכא דהיינו אייר כיון דמניסן מנינן למלכים

(a) Explanation: The Gemara currently implies that this refers to Iyar, since we count the years of kings from Nisan.

ולקמן (דף יא.) משמע דניסן הוא חדש זיו שנולדו בו אבות העולם שהם זיותני עולם

(b) Implied Question: Later (11a), the Gemara implies that Nisan is Ziv as the Avos were born during this month and they were the “lights of the world.” (Is it Iyar or Nisan?)

מיהו בקונטרס פי' לקמן דהכי קאמר כשנתחדש אייר כבר נולדו זיותני עולם בניסן

(c) Answer #1: However, Rashi explains later that this means that when Iyar arrived, the “lights of the world” had already been born in Nisan.

א"נ זימנין דניסן דתקופה נמשך בתוך אייר של לבנה

(d) Answer #2: Alternatively, sometimes the Tekufah of Nisan (based on the sun) goes into the time when the moon is out during Iyar.

8) TOSFOS DH MAKISH

תוספות ד"ה מקיש

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not give a more direct proof.)

מפשטיה דקרא לא מצי למילף משום דנולדו בו זיותני עולם

(a) Implied Question: The simple explanation of the Pasuk does not lend itself to derive that the “lights of the world” were born then. (Why not?)

דדילמא מאדר מנינן ולניסן קרי ליה חדש זיו

(b) Answer: Perhaps we count from Adar, and Nisan is called the month of Ziv!

ואפי' אי הוה (הכי) קרי ליה לאייר חדש זיו משום דאית ביה זיוא לאילני אין להוכיח דאלמא מניסן מנינן משלמה דקרי ליה חדש שני

(c) Implied Question: Even if Iyar is the month of Ziv because of the shine (i.e. blooming) of the trees, one cannot prove that we count from Nisan due to Shlomo’s calling it the second month. (Why not?)

משום דהכי הוה מעשה שמלך בניסן

(d) Answer: This is because it happened to be Shlomo’s second month (perhaps it was personal, not in general).

9) TOSFOS DH MAH YETZIAS MITZRAYIM

תוספות ד"ה מה יציאת מצרים

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara cannot suffice with a more simple derivation.)

ומאי דיליף יציאת מצרים מויעל אהרן לא מצי למילף דבאחד בניסן ר"ה

(a) Implied Question: Deriving leaving from Egypt from the Pasuk “And Aharon went up” is not enough to teach us that the first of Nisan is Rosh Hshanah. (Why not?)

דדילמא מט"ו בניסן מנינן אבל למאי דיליף מויהי בחדש הראשון וגו' ניחא

(b) Answer: Perhaps it is the fifteenth of Nisan. However, from the continuation of this derivation from, “And it was in the first month etc.” we do (successfully derive that the first of Nisan is Rosh Hashanah for Jewish kings).

10) TOSFOS DH BA’CHODESH HA’CHAMISHI

תוספות ד"ה בחדש החמישי

(SUMMARY: Tosfos explains how the Gemara knows that the fifth month refers to Av.)

על כרחך שהוא אב דמדקרי בקרא בחדש ניסן ראשון הוא לכם מכלל דכל חדשים האחרים הנרמזים אמרינן חמישי ששי שביעי במניינו למנין הראשון מנינן

(a) Explanation: It must be that this refers to the month of Av. Since the Pasuk says regarding Nisan, “it is the first for you,” this implies that all of the other months that are hinted at by saying they are the “fifth, sixth, seventh” is relative to the first month of Nisan.

11) TOSFOS DH BISHLAMA

תוספות ד"ה בשלמא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Pasuk regarding Aharon is better proof regarding counting months from when we left Egypt.)

פי' קרא דויעל וכו' אבל קרא דויהי לא מפרש ליציאת מצרים

(a) Explanation: The Gemara is referring to the Pasuk, “And Aharon went up etc.” not the Pasuk of “And it was” as this (the number of the month stated in the Pasuk) is not certainly referring back to leaving Egypt.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures