PESACHIM 47 (30 Av) - Today's study material has been dedicated by Al and Sophie Ziegler of Har Nof, Yerushalayim, in honor of the Yahrzeit of Al's father Bernard B. Ziegler, Binyamin Baruch ben Avraham (and Miryam), which occurs on 30 Menachem Av.

1)

TOSFOS DH NE'ECHAL L'ACHAD-ASAR YOM

תוס' ד"ה נאכל לאחד עשר יום

(SUMMARY: Tosfos clarifies the case.)

כגון שבאו עדים מן המנחה ולמעלה ביום חמישי, דנוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש, כי היכי דלא לזלזלו ביה לשנה הבאה, כשיבאו העדים קודם המנחה, כדמוכח בריש ביצה (דף ה:).

(a)

Clarification: It speaks where the witnesses came after Minchah on Thursday, in which case one observes that day and the next Kodesh, in order not to treat it disrespectfully the following year, should the witnesses arrive before Minchah, as is evident at the beginning of 'Beitzah' (Daf 5:).

ובתרא עיקר, ומיניה מנינן יוה"כ, ויהא יוה"כ ביום א', ואז נאכל לי"א.

1.

Clarification (cont.): The main day is the second one, and it is from it that one counts (the ten days) to Yom Kipur, which will therefore fall on Sunday, and the Lechem ha'Panim will then be eaten on the eleventh.

אבל אם באו עדים קודם המנחה, א"כ למחר ביום ו' חול גמור הוא, ויכולין לאפות לחם אחר ביום ו', ולחם הראשון יפדה ...

2.

Clarification (cont.): Whereas if the witnesses would have come before Minchah, the following day would have been a regular weekday, and they would have been able to re-bake the Loaves on that day, and to redeem the first set of Loaves ...

דאין התנור מקדשם, כיון דקסבר דאינו דוחה לא שבת וי"ט כדפרישית לעיל.

3.

Clarification (cont.): Since the oven would not have sanctified them, since this Tana holds that baking the Lechem ha'Panim overrides neither Shabbos nor Yom-Tov, as Tosfos explained above (on the previous Amud).

2)

TOSFOS DH V'I AMRAT TZORCHEI SHABBOS NA'ASIM B'YOM-TOV

תוס' ד"ה ואי אמרת צורכי שבת נעשים בי"ט

(SUMMARY: Tosfos discusses the Kashya on Rav Chisda, and then explains why it does not a Kashya on Rabah himself.)

תימה לר"י, מאי פריך? והא רב חסדא לא פליג עליה דרבה אלא שמתיר לבשל בי"ט לשבת כמו שמותר לבשל לבו ביום, דקדושה אחת היא, כדפ"ה.

(a)

Question: The Ri queries the Gemara's Kashya, inasmuch as Rav Chisda only argues with Rabah in that he permits cooking on Yom-Tov for Shabbos just as one may cook for the same day (Yom-Tov), seeing as he considers Shabbos and Yom-Tov as one Kedushah, as Rashi explains.

אבל בכה"ג דמייתי אפי' לבו ביום אסורה, כדקתני סיפא גבי שתי הלחם, ובהא לא אמר רב חסדא שיעשו בי"ט יותר מרבה?

1.

But in the case that he cites, it will be forbidden to cook even for the same day, as the Seifa states with regard to the Sh'tei ha'Lechem, and in such a case, Rav Chisda will not permit on Yom-Tov any more than Rabah?

ונראה לר"י, דה"פ לעיל 'צרכי שבת נעשים בי"ט' לאו משום דקדושה אחת היא, אלא כלומר הואיל שהיא מצות שבת, אם לא יעשנה בי"ט, שוב לא יעשנה, חשיב כמו אוכל נפש די"ט.

(b)

Answer: The Ri therefore explains the Gemara earlier ot mean that 'Tzorchei Shabbos Na'asim be'Yom-Tov' is not because Shabbos and Yom0Tov are one and the same Kedushah, but rather because, since it involves the Mitzvah of Shabbos, and n the event that it is not done, it will not be done at all, it is considered like 'Ochel Nefesh' of Yom-Tov.

והשתא פריך שפיר: בשלמא לדידי דלא שריא בי"ט לשמחת י"ט אלא בכה"ג שיהא עיקרו משום שמחת י"ט, והכא ליכא שמחת י"ט.

1.

Answer (cont.): Now Rabah asks well - 'It is alright according to me, who only permits on Yom-Tov what is for Simchas Yom-Tov exclusively, here there is no Simchas Yom-Tov.

וגבי שתי הלחם נמי אין עיקרו לשמחת י"ט אלא עיקרו משום זבח.

2.

Answer (cont.): Similarly, the Sh'tei ha'Lechem is not intrinsically for Simchas Yom-Tov, but for the Korban.

אלא לדידך דאמרת 'צורכי שבת נעשים בי"ט', וכל דבר שהוא מצוה וצריך לעשות בי"ט שאין לו זמן אחר, הכא אמאי לא דחי י"ט?

3.

Answer (cont.): But according to you, who maintains 'Tzorchei Shabbos Na'asin be'Yom-Tov, and that whatever is a Mitzvah that needs to be performed on Yom-Tov, and that has no other time to perform it (is permitted), why does it not override in this case (of Lechem ha'Panim)?

וכן נראה לקמן גבי שתי הלחם

4.

Answer (concl.): And the same will apply shortly to the Kashya from the Sh'tei ha'Lechem.

ורש"י פי' גבי שתי הלחם - דלרבה א"ש, דלא שייכא 'הואיל' משום דההיא שעתא לא חזו עד שישחטו עליהם כבשים ויזרוק דמן.

(c)

Explanation #2: Rashi explains in connection with the Sh'tei ha'Lechem that according to Rabah there is no problem because 'Ho'il dos not apply, since at that moment they are not fit to be sacrificed, until the Two Lambs have been Shechted and their blood sprinkled.

וקשה לר"י לפירושו, כיון דהגמרא אינה יודעת חילוק בין גבוה להדיוט, וכי בשביל שלא יהא עכשיו ראוי אע"פ שיהא ראוי לבו ביום, יהא אסור?

(d)

Question: The Ri queries Rashi however, in that since the Gemara does not know of any difference between Gavohah (what is for Hash-m) and Hedyot, is it because it is unfit now that it should be Asur, even if it will be fit later in the day?

הלא כשאופה העיסה לאורחים אינה ראויה עד שתאפה?

(e)

Proof #1: Question (cont.): Bear in mind that when one bakes the dough for one's guests it is not fit to eat until it has been baked?

ושלמי חגיגה שמותר לשוחטן אע"פ שאסורים עד שיזרוק דמן?

1.

Proof #2: Likewise, one is permitted to Shecht the Shalmei Chagigah,even though they may not be eaten until the blood has been Shechted?

ושחט בהמתו נמי בשעת שחיטה אינה ראויה.

2.

Proof #3: Similarly, one's animal at the time of Shechitah is not fit to eat?

אלא כיון שמותר אחר זמן לבו ביום, לאו חסרון הוא, וא"כ, תיקשי נמי לרבה?

3.

Question (Concl): The answer is that seeing as they will all be permitted later on that day, it is not considered a Chesaron, in which case we have a Kashya on Rabah?

ומיהו י"ל לפ"ה דשתי הלחם אין להם שום חסרון בגופן.

(f)

Answer: One can however, answer the Kashya on Rashi, inasmuch as (unlike the three cases that we just quoted) there is nothing wrong with the actual Sh'tei ha'Lechem themselves.

3)

TOSFOS DH U'L'REBBI SHIMON BEN GAMLIEL D'AMAR DOCHEH YOM-TOV.

תוס' ד"ה ולר"ש ב"ג דאמר דוחה י"ט

(SUMMARY: Tosfos explains why the Kashya goes on Rav Chisda, but not on Rabah himself.)

בשלמא לדידי דאמינא דסבירא ליה לת"ק דצורכי שבת אינן נעשים בי"ט, איכא למימר דבהא פליגי, ולא איירי אלא בדאורייתא, וקשה לך מת"ק.

(a)

Explanation #1: According to me (Rabah) who holds that according to the Tana Kama, the needs of Shabbos cannot be performed on Yom-Tov, it is possible to say that this is what they are arguing about, and they are only speaking about the Din min ha'Torah,

אי נמי אומר רשב"א דאיכא למימר דפליגי, דמר סבר אמרי' הואיל ויכול לפדותו, ומר סבר לא אמרי' הואיל דלא שכיח כדפרי' לעיל.

(b)

Explanation #2: Alternatively, says the Rashba, they may argue in that one says that we say since ('Ho'il') one is able to redeem it, whereas the other holds that we do not say 'Ho'il' here, seeing as it is not common, as Tosfos explained above on the previous Amud.

אלא לדידך דאמרת דטעמא דת"ק משום 'שבות רחוקה', בהא ליפלוג עליה רשב"ג.

1.

Explanation #2 (cont.): But according to you, who gives the reason of the Tana Kama as 'Sh'vus Rechokah', in which point does Raban Shimon ben Gamliel argue?

4)

TOSFOS DH LACHEM V'LO LI'GEVOHAH

תוס' ד"ה לכם ולא לגבוה

(SUMMARY: Tosfos explains that the one who holds "Lachem", 've'Lo li'Gevohah', also holds "Lachem", 've'Lo le'Nochri'.)

פי' אף 'ולא לגבוה', ודרשינן נמי 'ולא לנכרי'.

(a)

Clarification: This means also 've'Lo li'Gevohah', because we also Darshen 've'Lo le'Nochri'.

כדמוכח בביצה (דף כ:) דמאן דסבר 'נדרים ונדבות אין קריבין בי"ט' דריש נמי "לכם", 'ולא לנכרי' גבי 'אמרו להם בית שמאי לבית הלל, והלא כבר נאמר "לכם", 'ולא לגבוה'.

(b)

Source: As is evident in Beitzah (Daf 20.) - that the one who holds 'Nedarim and Nedavos cannot be brought on Yom-Tov also Darshens "Lachem", 'and not for Nochrim', in connection with where Beis Shamai said to Beis Hillel; 'Did the Torah not already say "Lachem", 've'Lo li'Gevohah?'

5)

TOSFOS DH U'MUKDASHIN

תוס' ד"ה ומוקדשין

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of the eight La'vin listed by the Mishnah, and discusses related topics.)

פ"ה, דב'מוקדשין' איכא תרתי: בשור - עובר משום "לא תעבוד בבכור שורך", וחמור, שהוא קדשי בדק הבית - חייב משום מעילה.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that 'Mukdashin' incorporates two: 'with an ox' - where he transgresses "Do not work with your firstborn ox", and 'with a donkey', which is Kodshei Bedek ha'Bayis, he is Chayav Me'ilah.

ובחנם דחק, דבשור גופיה מיחייב משום מעילה, אם הוא עולה או חטאת.

(b)

Refutation: He 'pushed' in vain however, because by ox alone he could have rendered him Chayav Me'ilah, if it was an Olah or a Chatas.

וקשה לר"י, דבפרק בתרא דמכות (דף כב.) אמר 'מידי דאיתא בשאלה לא קתני'. ופריך 'והרי הקדש?' ומשני, 'בבכור'. ופריך 'והרי נזיר?'.

(c)

Question #1: The Ri queries Rashi from the last Perek in Makos (Daf 22.), where the Gemara says that 'The Beraisa omits anything which can be rescinded'. It asks from Hekdesh, and answers that it is speaking about a B'chor, And then it asks from Zazir.

והשתא מחמור הוה ליה לאקשויי לפ"ה, כיון דאיירי בחמור הקדש?

1.

Question #1 (cont.): According to Rashi, why does the Gemara not ask from 'donkey', seeing as it is referring to a donkey that is Hekdesh?

וע"ק לפי', ליחשוב נמי כלאי זרעים, ולוקמא כגון שזרע הרבה מינין בכרם?

(d)

Question #2: Moreover, according to Rashi, why does the Tana not insert K'lai Zera'im, and establish the case where he planted a variety of seeds in a vineyard?

דכי האי גוונא פריך במסכת מכות (דף כא.) 'לחשוב כמה לאוי'?

1.

Precedent: In a similar way to what the Gemara asks in Maseches Makos (daf 21.) 'Let the Tana add many different La'vin'.

ונראה לר"י, דלא חשיב לאו דמעילה, דלא חשיב אלא הנך לאוי דלקי עלייהו א'חרישה כל שהוא, אבל א'לאו דמעילה לא לקי עד שיחרוש בשוה פרוטה.

(e)

Explanation #2: The Ri therefore explains that the Tana does not mention the La'v of Me'ilah, since he is only concerned with cases for which one receives Malkos for plowing a Kolsh'hu (a minimal Shi'ur),and the La'av of Me'ilah is not subject to Me'ilah until one plows at least the Shi'ur of a P'rutah.

'וכלאי הכרם' מפרש ר"י דחשיב תרי לאוי, משום כלאי זרעים ומשום כלאי הכרם.

(f)

Explanation #2 (cont.): And as for K'lai ha'Kerem', the Ri explains that it is considered two La'avin 1.K'lai Zera'im, and 2. K'lai ha'Kerem.

וכן משמע כפי', מדלא קתני 'כלאי הכרם' אלא 'כלאים בכרם'.

(g)

Support: This is also implicit in the Lashon 'K'lai ha'Kerem', as opposed to 'Kil'ayim be'Kerem'.

והא דאמר רבי יאשיה 'אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד'.

(h)

Implied Question: And that what Rebbi Yashiyah says that 'One is not Chayav unless one plants wheat, barley and grape-seeds in one throw ...

לאו משום דלית ליה כלאי זרעים, אלא אינו חייב משום כלאי הכרם קאמר.

(i)

Answer: This is not because he does not hold of K'lai Zera'im.What he means that one is only Chayav K'lai ha'Kerem on that condition.

וכן משמע בירושלמי דקאמר 'על דעתיה דר' יאשיה כתיב "שדך לא תזרע כלאים"; לאיזה דבר נאמר "לא תזרע כרמך כלאים"? - פי' כיון דבלא חרצן מיחייב משום שדך?

(j)

Support #1: And this is implied by the Yerushalmi, which states that 'According to Rebbi Yashiyah, the Torah writes "You shall not plant your field Kil'ayim". Why does it then add "Do not plant your vineyard Kil'ayim (seeing as one is anyway Chayav, even without the grape-seeds)?

ומשני שאם התרו בו משום "שדך", לוקה, ומשום "כרמך" לוקה.

(k)

Support #1: (cont.): And it answers that if witnesses warn him because of "Sadcha" he is Chayav, and he is Chayav if they warn him because of "Karm'cha".

וכן משמע בפ' אותו ואת בנו (חולין פב.) דקאמר 'הזורע כלאים כלאים לוקה'. ופריך ' "כלאים כלאים" למה לי?'

(l)

Support #2: And this is also implied in Perek Oso ve'es B'no (Chulin, Daf 82.), which states that 'Someone who plants Kil'ayim Kil'ayim, receives Malkos'. Why, asks the Gemara, does it say 'Kil'ayim Kil'ayim'?

ומסיק 'מילתא אגב אורחיה קמשמע לן - דאיכא תרי גווני כלאים; לאפוקי מדרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ... וקא משמע לן דכי זרע חטין וחרצן ושעורה וחרצן נמי חייב.

1.

Support #2 (cont.): The Gemara concludes that 'It is coming to teach us on the side - that there are two kinds of Kil'ayim, to preclude from Rebbi Yashiyah who says that he must plant all three in one go. This teaches us that if one plants wheat and grape-seeds or barley and grape-seeds, one is Chayav too.

ומדלא נקט 'חטה ושעורה' אלא 'חטה וחרצן', משמע דרבי יאשיה מודה בחטה ושעורה דלוקה משום כלאי זרעים.

2.

Support #2 (concl.): Now since the Gemara not say 'wheat and barley', only 'wheat and grape-seeds ... ' it implies that Rebbi Yashiyah concedes that if one plants wheat and barley, one is Chayav for K'lai Zera'im.

והא דאמרינן בפרק בתרא דבכורות (דף נד.) ד'תירוש ויצהר אין תורמין מזה על זה מדכתיב "כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן" - 'תן חלב לזה, וחלב לזה'.

(m)

Implied Question: And that what the Gemara says in the last Perek of Bechoros (Daf 54.) that 'One may not separate T'rumah from one species on another, since the Torah writes "All the choice wine and all the choice oil and corn" ...

'אשכחן תירוש ויצהר, תירוש ודגן דגן ודגן מנין? אמרת קל וחומר ... '.

(n)

Implied Question: This accounts for wine and oil, from where do we know wine and corn and one (of the five) species of corn and another? We learn that from a 'Kal va'Chomer ... '

47b----------------------------------------47b

ולרבי יאשיה מייתי לה הכי 'מה תירוש ויצהר שאינם כלאים זה עם זה אפילו ע"י ד"א אין מעשרין מזה על זה, תירוש ודגן, דגן ודגן שהן כלאים ע"י דבר אחר ... '.

1.

Implied Question (cont.): And according to Rebbi Yashiyah the Gemara means to say: 'Just as wine and oil, which do not comprise Kil'ayim even through something else (i.e. a third species), one cannot Ma'aser one on the other, wine and corn, corn and corn, which do comprise Kil'ayim through something else ...

ע"י ד"א דקאמר לא קאי א'דגן ודגן', דבלאו דבר אחר מיחייב בחטים ושעורים לחוד

(o)

Answer: 'Something else' that he mentions does not pertain to 'corn and corn', seeing as one is Chayav for wheat and barley even without a third species.

וטעמא דר' יאשיה דכלאים בכרם לא מיחייב אלא בשלשה מינין, ובכלאי זרעים מיחייב בב' מינין, מפר"י דזריעת כלאים משמע בב' מיני, זרעים וחרצן לאו מין זריעה הוא.

(p)

Clarification: Rebbi Yashiyah's reason for rendering Chayav Kil'ayim in a vine-yard with three species, and Kil'ayim of seeds with two, the Ri explains, is a. because Kil'ayim planting Kil'ayim implies two species, and b. because seeds and grape-seeds is not called 'Zeri'ah'.

אבל אין לפרש משום דמשמע 'לא תזרע בהדי כרמך כלאים', אבל "שדך" בלא שום זרע קרוי שדה.

(q)

Refuted Alternative: One cannot however ascribe it to the fact that the Pasuk implies that one may not plant Kil'ayim together with your vineyard (i.e. with grape-seeds), whereas "your field" is a field even if it is devoid of seeds.

דהא לא שייך לפרש כן גבי "בהמתך".

1.

Reason: Since one cannot give this explanation with regard to "Behemt'cha".

ולפירוש ר"י קשה, אמאי נקט 'שור וחמור', בשור לחודי' ה"מ לאשכוחי כלאים, בשור פסולי המוקדשים ...

(r)

Question: According to the Ri's explanation, why does the Tana mention ''Shor va'Chamor', when it could have found Kil'ayim even in an ox alone?

כדאמר בפ' בתרא דמכות (דף כב.) - ד'אמר רבי יצחק, המנהיג בשור פסולי המוקדשים, דלוקה, משום דעשאו הכתוב ב' גופים, דאיתקש לצבי ואיל?

1.

Source: As we find in the last Perek of Makos (Daf 22.) where Rav Yitzchak says that 'Someone who leads an ox that is Pesulei ha'Mukdashin received Malkos since the Torah gave it the Din of two bodies by comparing it a deer and a gazelle?

ולפ"ה ניחא, דליכא בפסולי המוקדשי' לאו דמעילה.

(s)

No question According to Rashi: Who maintains that Pesulei ha'Mukdashin are not subject to the La'v of Me'ilah.

ולפר"י י"ל, דמשום דעיקר כלאים בשור ובחמור כתיב נקט שור וחמור.

(t)

Answer: According to the Ri, one can answer that the Tana mentions 'Shor va'Chamor' because the basic La'v of Kil'ayim is written in connection with an ox and a donkey.

6)

TOSFOS DH U'SHEVI'IS

תוס' ד"ה ושביעית

(SUMMARY: Tosfos explains why one is Chayav even according to those who hold that one is not Chayav for plowing in the Sh'mitah.)

למ"ד בפ"ק דמועד קטן (דף ג.) 'חורש בשביעית אינו לוקה', מוקי הך דהכא בחורש ומחפה, דמחפה חייב משום זורע.

(a)

Clarification: According to the opinion in the first Perek of Mo'ed Katan (Daf 3.) which holds that Someone who plows in the Sh'mitah is not Chayav, establishes the case here by someone who both plows and covers over the seeds, since covering the seeds is Chayav because of 'planting'.

7)

TOSFOS DH A'CHARISHAH LO LE'CHAYEV HO'IL V'CHAZI L'KISUI DAM TZIPOR

תוס' ד"ה אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור

(SUMMARY: Tosfos clarifies the circumstances under which it would be fit to perform Kisuy ha'Dam.)

אם היה דם ציפור במקום חרישה, ובכה"ג שאם היה מבקש עפר אחר, ינגב הדם, או יטשטש ע"י מים ולא יקיים מצות כיסוי.

(a)

Clarification: If there would be blood from a bird in the location of the plowing, and in such a case where, if he were to search for other earth, the blood would dry up, or would be messed up by water, and he would no longer be able to perform the Mitzvah of Kisuy ha'Dam.

וגם מיירי שאין יכול לקפלו וליטלו ...

1.

Clarification (cont.): And it also speaks in a case where he is unable to fold it up and take it elsewhere (to be covered) ...

דאם לא כן, לא שייך כאן דלידחי עשה לא תעשה ...

2.

Reason: Because if he could, the principle of Asei Docheh Lo Asei would not apply here ...

כדאמר ר"ל [בשבת] (דף קלב:) 'כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה, אם אתה יכול לקיים שניהם, מוטב; אם לאו, ידחה עשה לא תעשה'.

3.

Source: As Resh Lakish explains in Shabbos (Daf 132:) 'Wherever one finds an Asei and a Lo Sa'aseh, if one is able to perform both of them, then one should; But if not, then the Asei overrides the Lo Sa'aseh;

8)

TOSFOS DH BA'AVANIM MEKURZALOS

תוס' ד"ה באבנים מקורזלות

(SUMMARY: Tosfos presents two explanations of Avanim Mekurzalos.)

פי' רכות, שהן ראויות לזריעה, מיהו לא חזי לכיסוי עד שיכתוש.

(a)

Explanation #1: Soft, since they are then fit to plant in, though they are not fit for Kisuy ha'Dam until they have been crushed.

וגבי בית הכסא נמי, לפי שהן רכות ראויות יותר לקינוח מכשהן קשים.

1.

Precedent: And in connection with the bathroom too, since they are soft, they are more suitable for wiping than when they are hard ...

ולא כפ"ה דפי' התם בפ' כירה (שבת מג.) מקורזלות 'חדות' ...

(b)

Explanation #2: And not like Rashi, who explains in Perek Kirah (Shabbos 43.) that they are sharp ...

דהכא לא א"ש.

1.

Question: Seeing as that reason does not apply here.

ורש"י מחקו כאן מן הספרים.

(c)

Answer: However, Rashi erases it here from the text.

9)

TOSFOS DH KESISHAH B'YOM-TOV MI SHARI

תוס' ד"ה כתישה בי"ט מי שרי

(SUMMARY: Tosfos queries the Gemara's Kashya and discusses it from all angles.)

הקשה ריב"א, מאי פריך, הא ודאי שרי, כמו חרישה דשרי משום 'הואיל', הכא נמי כתישה?

(a)

Question #1: The Riva queries the Gemara's Kashya: to be sure, he asks, it is permitted, just as plowing is permitted due to 'Ho'il'?

ועוד תימה, היכי פריך הכא דליתי עשה דכיסוי וידחה לאו די"ט, הא אין י"ט נדחה מפני עשה ...

(b)

Question #2: Moreover, he asks, how can the Gemara here ask that the Asei of Kisuy should come and override the La'v of Yom-Tov cannot be pushed away by an Asei ...

דהא תנן בכיצד צולין (לקמן פג:) 'אין שריפת קדשים דוחה י"ט'?

1.

Source: As we learned in 'Keitzad Tzolin' (later on Daf 83:) that the burning of Kodshim does not override Yom-Tov ...

ובפ' במה מדליקין (שבת כד:) יליף מקראי, או משום כדמסיק רב אשי התם ד'י"ט עשה ולא תעשה הוא, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה'?

2.

Reason: And in 'Bameh Madlikin' (Shabbos 24:) we learn it either from Pesukim, or, as Rav Ashi concludes there, because Yom-Tov is an Asei and a Lo Sa'aseh, and an Asei cannot override an Asei and a Lo Sa'aseh.

ומפרש רשב"ם, 'הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור' לא משום דחיה קאמר, אלא משום דאז לא צריך לחרישה אלא לעפרה ופטור, ד'החופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה, פטור' משום דהוי מלאכה שאין צריכה לגופה.

(c)

Answer: The Rashbam therefore explains that 'Since (Ho'il) it is fit to cover the blood of a bird' is not a Din in Dichuy, but because then it is not needed for plowing, only for the earth, in which case he is Patur because it is 'a Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah'.

והשתא פריך שפיר 'כתישה בי"ט מי שרי, דכתישה הוי כטחינה, וצריכה לגופה הוא, שמתכוון לעשות עפר לכסות ...

1.

Answer: (cont.): Now the Gemara's Kashya 'Kesishah be'Yom-Tov Mi Shari?' is justified, seeing as Kesishah is synonymous with Techinah (grinding), which is 'Tzerichah le'Gufah', since one intends to turn it into dust to cover the blood ...

ולא משתרי לצורך כיסוי, דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה.

2.

Answer: (concl.): In which case it will not be permitted, because 'an Asei cannot override a La'av and an Asei'.

וקשה לר"י, הא דחופר גומא פטור, היינו דוקא בבית, דמקלקל הוא ...

(d)

Question: The Ri asks that someone who digs a hole is only Patur inside a house, where it is Mekalkel (an act of destruction) ...

כדמוכח בפ"ק דחגיגה (דף י.), והכא בשדה דלזריעה קיימא, שמשביח את השדה בחרישה.

1.

Source: As is evident in the first Perek of Chagigah (Daf 10:), whereas the Gemara here is talking about digging in a field, which stands to be plowed, since plowing enhances the field.

ואפילו אי הוה התם דם ציפור, הוה חייב אי חריש בארעא דיליה.

2.

Question (concl.): And even if there was blood from a bird on the spot, he would be Chayav if he plowed in his own field!?

ואי אמרת 'הואיל ואי הוי מלאכה שאין צריכה לגופה פטור, השתא נמי פטור ...

(e)

Suggested Answer: And if you say that 'Since (Ho'il) if it would be a Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah he would be Patur' ...

א"כ, ביטלת כל מלאכת שבת?

(f)

Refutation: Then you will have negated all the Melachos of Shabbos?

ור"ת מפרש דבחרישה דכלאים קאי, דליכא אלא לאו גרידא, אבל א'יום טוב לא קאי,

(g)

New Explanation: Rabeinu Tam explains that the Beraisa is referring to plowing of Kil'ayim, where there is only one La'v, and not to the plowing of Yom-Tov.

וכגון שאם היה הולך לבקש עפר אחר, היה הדם נבלע בקרקע.

1.

New Explanation (cont.): And it speaks where, if he would go to search for other earth, the blood would sink into the ground.

ומסיק 'כתישה בי"ט מי שרי? פי', כיון דמשום י"ט אסור, דמשום דאית ביה עשה ולא תעשה, גם משום כלאים לא שייך למיפטר ב'הואיל', דאפילו אם היה שם דם ציפור, אסור.

2.

New Explanation (cont.): And the Gemara concludes 'Is crushing on Yom-Tov permitted? In other words, since it is Asur on account of Yom-Tov (since it is an Asei and a Lo Sa'aseh), it cannot be permitted because of Kil'ayim because of 'Ho'il', seeing as even if there was blood of a bird there it would be Asur.

ובתחלה נמי הוה מצי לשנויי 'חרישה בי"ט מי שרי', אלא דמשני ליה בע"א, משום יגדיל תורה ויאדיר.

(h)

Observation: As a matter of fact, the Gemara could have asked 'Charishah be'Yom-Tov Mi Shari?', only it pursued a different track, in order to aggrandize the Torah and to glorify it.

10)

TOSFOS DH V'LOKEH MISHUM HAV'ARAH

תוס' ד"ה ולוקה משום הבערה

(SUMMARY: Tosfos explains why this Beraisa cannot go according to Beis Hillel.)

בפ"א דביצה (דף יב:) אמר 'הא מני, ב"ש היא, דלית להו 'מתוך', אבל לבית הלל שרי.

(a)

Precedent: The Gemara states in the first Perek of Beitzah (Daf 12:) that the author of thie Beraisa is Beis Shamai, who does not hold of 'Mitoch', but according to Beis Hillel, it is permitted.

אע"ג דצריך שיהא צורך היום?

(b)

Implied Question: Even though it must be needed on that day?

הא נמי חשיב צורך היום, אע"פ שאין ראוי לאוכלו אלא באיסור.

(c)

Answer: This is also considered heeded for that day, despite the fact that it can only be eaten be'Isur.

11)

TOSFOS DH A'HAV'ARAH LO LI'CHAYAV

תוס' ד"ה אהבערה לא ליחייב

(SUMMARY: Tosfos proves from here that Rabah says 'Ho'il' even according to Beis Shamai.)

מכאן מוכיח ריב"א דרבה דאמר 'הואיל' היינו אפילו לבית שמאי אמר.

(a)

Inference: The Riva proves from here that when Rabah says 'Ho'il', he says it even according to Beis Shamai.

12)

TOSFOS DH HO'IL V'CHAZI L'TZORCHO

תוס' ד"ה הואיל וחזי לצורכו

(SUMMARY: Tosfos cites the Gemara in Makos, which erases 'Hav'arah' for another reason.)

בלא האי פירכא נמי קאמר במכות 'אפיק הבערה' ...

(a)

Clarification: Without this Kashya the Gemara in Makos (Daf 22.) erases Hav'arah from the Beraisa ...

משום דקשיא ליה הא דקאמר רבה 'חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות לי"ט'.

(b)

Reason: Because it has a problem with Rabah's ruling 'Chiluk Melachos le'Shabbos, ve'Ein Chiluk Melachos le'Yom-Tov'.

13)

TOSFOS DH V'AYIL ATZEI MUKTZAH

תוס' ד"ה ועייל עצי מוקצה

(SUMMARY: Tosfos asks why the Beraisa does not insert 'Gid ha'Nasheh shel Neveilah' anyway.)

תימה לר"י, מ"מ ליתני 'גיד הנשה של נבילה', ולילקי נמי משום נבילה.

(a)

Question: The Ri asks why the Tana does not insert 'Gid ha'Nasheh shel Neveilah' anyway, and he will receive Malkos because of Neveilah.)

14)

TOSFOS DH SEH V'LO HA'BECHOR

תוס' ד"ה שה ולא הבכור

(SUMMARY: Tosfos discusses in detail what "Seh" refers to.)

פירש בקונט' ד"שה" משמע בין זכר ובין נקיבה.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that "Seh" implies both male and female.

ותימה, דהא בעולה איירי, דאין באה נקבה?

(b)

Question: But the Gemara is talking about an Olah, which cannot be brought as a female?

וא"ת, אמאי איצטריך קרא שאין תמיד בא מבכור ומעשר, תיפוק ליה שאין מתנותיהן שוות?

(c)

Question #1: Why do we need a Pasuk to teach us that a B'chor and Ma'aser animal cannot be brought as a Tamid? Why will the reason that their Matanos (of blood) are not the same not suffice?

וי"ל, דהא אמר 'כל הניתני' במתן ד' שנתנו במתנה אחת, כיפר'.

(d)

Answer: Since we have learned that if one performs one Matanah with the blood of an animal that requires four one is Yotzei.

וע"ק, היאך יעשה תמיד מבכור, הא קעבר משום 'כל שממנו לאשים, הרי הוא בבל תקטירו' (יבמות דף ק.)?

(e)

Question #2: How can a B'chor become a Tamid? Why will one not transgress 'Kol she'Mimenu le'Ishim ... ' ('Any Korban part of which is brought as a fire-offering, ]the rest of it] is subject to 'Bal Taktiru' (the prohibition of burning it).

וי"ל, כיון דמסיק ליה לשם עולה, דינו כדין עולה.

(f)

Answer: Since it is being brought as an Olah, it has the status of an Olah.

ומהאי טעמא נמי ניחא לענין מתנה.

1.

Conclusion: And this also answers the Kashya from 'Matanos'.

ור"י פירש דהאי קרא מישתעי בפסח, דכתיב ביה "שה תמים",

(g)

Explanation #2: The Ri explains that this Pasuk (concerning "Seh") is talking about Pesach (and not the Tamid), by which the Torah writes "Seh Tamim".

א"כ אתא קרא שיביאו פסח מדבר שיכול להיות 'אחת', פי' נקיבה, דהיינו חולין, ולא בכור, "ושה אחת" כתיב.

1.

New Explanation #2 (cont.): If so, the Pasuk is coming to teach us that one should bring the Pesach from something that can be 'Achas', a female (i.e. Chulin) and not a B'chor, since the Torah writes "Achas".

וקאמר שלא יביאנו לא דבכור ולא דמעשר.

2.

New Explanation (cont.): And the Tana says that one can bring neither a B'chor nor Ma'aser as a Pesach.

וא"ש השתא דמתנותיהן שוות, ולא תיקשי 'כל שממנו לאשים'.

(h)

Conclusion: The solves the problem of equal Matanos, neither can ask from 'Kol she'Mimenu le'Ishim ... '.

15)

TOSFOS DH SEH V'LO B'CHOR

תוס' ד"ה שה ולא בכור

(SUMMARY: Tosfos tries to establish the Sugya as an Asmachta, buthas a problem with it.)

וא"ת, בפרק קמא דחגיגה (דף ח.) דנפקא לן מ"מסת ידך"- דכל דבר שבא חובה אין בא אלא מן החולין?

(a)

Question: In the first Perek of Chagigah (Daf 8.) we learn from "Misas Yadcha" that whatever comes as an obligation, may only be brought from Chulin?

וי"ל, דהכא אסמכתא בעלמא היא, ו"מן המאתים" - שערלה בטילה במאתים נמי אסמכתא היא.

(b)

Answer: The current Pasuk is merely an Asmachta; likewise "min ha'Masayim", from which we learn that Orlah is Bateil in two hundred is also an Asmachta.

אך קשה דמ"משקה ישראל" - מן המותר לישראל דרשה גמורה היא, דמהאי קרא יליף בפ"ק דמנחות (דף ה:) ד'טריפה אסורה לגבוה'?

(c)

Question: This is difficult however, from "mi'Mashkeh Yisrael" --min ha'Mutar le'Yisrael', which is a real D'rashah, since it is from this Pasuk that the Gemara learns in Menachos (Daf 5:) that T'reifah cannot be brought as a Korban?

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF