פסחים דף צ. א

האם אדם משייר בפסחו, והאם אדם משייר במעות שרוצה לקנות חלק בפסח?

האם משייר בפסחו -
והיה נחשב אתנן אם מינה זונה [1]
האם משייר במעות -
וכשנותנם לבעל הפסח יוצאים לחולין [2]
לרב אושעיא משייר משייר
לסברת אביי אינו משייר [3] משייר

הממנה אחרים על פסחו האם מותר לעשות במעות דברים דלהלן לרבה ור' זירא?

לקנות עצים לצלות פסח לקנות מצה ומרור לקנות חלוק וטלית
לרבנן - מכדי אכילה מותר חד אמר: אסור
וחד אמר: מותר
אסור
לרבי - מכדי מקח מותר מותר חד אמר: אסור
וחד אמר: מותר

פסחים דף צ: א

האם שחוטים את הפסח וזורקים את הדם על האנשים דלהלן?

על טבול יום ומחוסר כפורים [4] על טמא שרץ שלא טבל עדיין
לרב יהודה אמר רב שוחטים וזורקים אין זורקים ושוחטים [5]
לעולא שוחטים וזורקים
-------------------------------------------------

[1] פי', אי לאו דדרשינן מקרא (דברים כג:יט) "לכל נדר" שאין אתנן חל על דבר שכבר נדור והוא קדוש - היה חל האתנן. אלא שהקשתה הגמ' איך היה חל האתנן - הרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ותירץ רב אושעיא דמיירי בממנה זונה על פסחו, וס"ל לרב אושעיא שאדם משייר בקדושת הגוף של קרבן פסח כדי להמנות אחרים עליו, וכיון שכן אם מינה זונה באתננה על פסחו חל המינוי, והיה בדין שיאסר לולא הקרא.

[2] וכיון שכך היא דעת המקדיש את המעות, לכן אף שהמעות קדושים והפסח קדוש בכל אופן כשמשלם במעות לבעל הפסח כדי להתמנות על פסחו יוצאים המעות לחולין, כי שייר בשביל דבר זה בקדושתם.

[3] ואמר אביי שאילולא שהעמיד ר' אושעיא את המשנה כרבי - ושאדם משייר גם בפסח ולא רק במעות, היה הוא מעמיד את המשנה הזו כר' יוסי הגלילי שקדשים קלים ממון בעלים - ולכך היה המינוי מועיל לעשות אתנן (והיה נאסר לולא הקרא).

[4] ובאופן שכבר נתן את קינו לכהנים להקריבו, וכדרב שמעיה שאמר חזקה שאין ב"ד של כהנים עומדים משם עד שיכלו כל המעות שבשופרות.

[5] בהו"א הבינה הגמ' דהוא רק גזירה מדרבנן שמא יפשע מלטבול. ודחתה הגמ', דעל כרחך ס"ל לרב שטמא שרץ אפי' מדאורייתא לא שוחטים וזורקים עליו, ומביאה הגמ' לימוד על זה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף