________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Yaakov Montrose of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
MEGILAH 23 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

MEGILAH 23 (7 Av) - Dedicated in memory of Dr. Simcha Bekelnitzky (Simcha Gedalya ben Shraga Feibush) of Queens, N.Y., Niftar 7 Av 5757, by his wife and daughters. G-d-fearing and knowledgeable, Simcha was well known in the community for his Chesed and Tzedakah. He will long be remembered.

1) TOSFOS DH Hani Sheloshah v'Chamishah k'Neged Mi

תוספות ד"ה הני שלשה וחמשה כנגד מי

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not ask what four correspond to.)

אבל מששה של יום הכפורים לא בעי עד לקמן

(a) Observation: We do not ask about the six who read on Yom Kipur until below.

קשיא אמאי לא בעי מד' של ראש חדש כנגד מי וכן של חולו של מועד

(b) Question: Why didn't we ask about the four who read on Rosh Chodesh, what they correspond to, and similarly for Chol ha'Mo'ed?

וי"ל דקים ליה דטעמא דמוסף חשיב לטפויי חד גברא

(c) Answer: He knew that the reason is because Musaf is important enough to add one person;

אבל לטפויי כל כך ביו"ט וביוה"כ ובשבת לא ס"ל משום כרת וסקילה אי לא משכחינן כנגד מי.

1. However, to add so many on Yom Tov, Yom Kipur and Shabbos, he held that Kares and stoning [for Chilul Yom Kipur and Chilul Shabbos] do not warrant so many Aliyos, unless we find that they correspond to something.

2) TOSFOS DH Shivah Ro'ei Pnei ha'Melech

תוספות ד"ה שבעה רואי פני המלך

(SUMMARY: Tosfos discusses whom this refers to.)

פירש הקונטרס דאחשורוש

(a) Explanation #1 (Rashi): This refers to people who see Achashverosh.

וקשיא לומר שתקנו חכמים כנגד ענינו של אותו רשע

(b) Objection: It is difficult to say that Chachamim would enact based on that Rasha's protocol!

לכך פירש ר"ת אותן הכתובים בספר ירמיה (נב)

(c) Explanation #2 (R. Tam): It refers to those written in Sefer Yirmeyah (52).

ובמלכים (ב כה) כתיב ה'

(d) Implied question: In Melachim (2:25), it is written that there are five!

ובירושלמי מפרש שהשנים שלא הוזכרו במלכים הם סופרי הדיינין

(e) Answer (Yerushalmi): Sefer Melachim does not count the two scribes of the judges.

3) TOSFOS DH Amar Yakov

תוספות ד"ה אמר יעקב

(SUMMARY: Tosfos says that the text does not say Min'ah.)

מצעה גרסינן שאם הוה מין לא היה מזכירו יעקב דהא כתיב שם רשעים ירקב (משלי י).

(a) The text says Matz'ah. If [it said Min'ah, for] he was a heretic, we would not mention his name Yakov, for it says Shem Resha'im Yirkav.

4) TOSFOS DH Chad Amar Oleh v'Chad Amar Eino Oleh

תוספות ד"ה חד אמר עולה וחד אמר אין עולה

(SUMMARY: Tosfos says that our custom is not to count Maftir.)

פסק ר"ת דקיימא לן כמ"ד עולה ולכך אנו נוהגין בתעניות במנחה ובט"ב שהשלישי מפטיר וכן ביום הכפורים במנחה

(a) Pesak (R. Tam): We hold like the opinion that says that he counts. Therefore, our custom is that on fasts and Tish'ah b'Av at Minchah, the third is Maftir. The same applies to Yom Kipur at Minchah;

אבל בשבתות ובימים טובים וביוה"כ שחרית המפטיר לא הוי מן המנין דכיון שמותר להוסיף עליהם יכולין אנו לעשות מנהגינו אליבא דכולי עלמא

(b) Distinction: However, in Shacharis of Shabbos, Yom Tov and Yom Kipur, the Maftir does not count. Since one may add to them (the number of Aliyos) we can make our custom according to everyone;

דאי הוי הלכה כמ"ד אין עולה עבדינן שפיר

1. If the Halachah follows the opinion that the Maftir does not count, this is fine (we did not count him);

ואפילו הוי נמי הלכה כמאן דאמר עולה מ"מ אין לחוש שהרי מותר להוסיף

2. And even if the Halachah follows the opinion that he counts, there is no concern, for one may add! (We added an Aliyah.)

ואע"ג דאמרינן לקמן (דף כט:) חל להיות בואתה תצוה קורין שיתא בואתה תצוה וחד בכי תשא

(c) Implied question: Below (29b), we say that if [Parshas Shekalim] fell on [the Shabbos when we read] Parshah Tetzaveh, we read six Aliyos in Tetzaveh, and one (the Maftir, reads the first six verses) in Ki Sisa. (This connotes that Maftir counts towards the seven!)

מכל מקום נהגו עכשיו לקרות המפטיר שהוא שמיני כל זה כדי לנהוג מנהגינו

(d) Conclusion: The custom nowadays is that the Maftir reads eighth. This is according to our custom.

וחזן שטעה וגמר כל הסדר של שבת יחזור ויקרא השביעי

(e) Pesak: If a Ba'al Korei erred and finished the entire Parshah of Shabbos [in six Aliyos], he goes back [and repeats verses] for a seventh [and afterwards the Maftir reads];

וכן אם הוא יו"ט וקרא כל המנין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזור ספר תורה ויקרא אחר בחובת היום ואחרון שקרא קודם הוי כמאן דליתיה

1. Similarly, if it is Yom Tov, and the necessary number read and he forgot to read Chovas ha'Yom, they return a Sefer Torah and one reads in Chovas ha'Yom. The last who read before this, it is as if he is not (among the five who must read);

אבל בשבת של חנוכה או בר"ח של חנוכה אין צריך כדאיתא בילמדנו דחנוכה דהלכתא אין משגיחין בחנוכה כל עיקר

2. However, on Shabbos of Chanukah or Rosh Chodesh of Chanukah, we need not [return a Sefer Torah], like it says in [Midrash] Yelamdenu on Chanukah. The Halachah is, we are not concerned for [the reading for] Chanukah at all.

וימים שיש בהן קרבן מוסף גומר קדיש קודם שיוציא ספר תורה ובימים שאין בהן קרבן מוסף אין גומר קדיש קודם

(f) Pesak: On days with a Korban Musaf, one says full Kaddish before taking out the Sefer Torah. On days without a Korban Musaf, he does not finish Kaddish beforehand.

ובשבת לא יקרא פחות מאחד ועשרים פסוקים לשבעה בני אדם כל חד וחד שלשה פסוקים ובמנחה ובשני ובחמישי עשרה פסוקים ואם שכח ולא קרא כל כך יחזור ויקרא.

1. On Shabbos he may not read less than 21 verses for seven people, three for each. At Minchah, and on Monday and Thursday, he must read 10 verses. If he forgot and did not read so much, he returns and reads.

5) TOSFOS DH Kivan d'Mishum Kevod Torah Hu k'Negdo Nami Lo Bo'i

תוספות ד"ה כיון דמשום כבוד תורה הוא כנגדו נמי לא בעי

(SUMMARY: 1. Tosfos discusses the custom for the Maftir to read what previous Olim read. 2. He explains why we do not read Korbanos Musaf for Maftir every Shabbos.)

וקשיא לפי מנהגינו שאנו נוהגין בכל שבתות השנה שהמפטיר חוזר וקורא מה שקראו הראשונים ואין קורא כלל אחר כך

(a) Question: Our custom is that on every Shabbos of the year, the Maftir repeats what previous Olim read. He does not read further at all;

אם כן מאי קא משני כיון דמשום כבוד התורה הוא כנגדו נמי לא בעינן

1. If so, what was the answer, that since this (Maftir reads from the Torah) is for Kevod ha'Torah, we do not need (another three verses of Navi) corresponding to this?

אדרבה היה לו לומר כיון דאין קורא אלא מה שקראו הראשונים כנגדו לא בעינן

2. Just the contrary! We should say that since he reads only what the first ones read, we do not require corresponding to him!

אלא שמע מינה דבימי התנאים היה המפטיר קורא מה שלא קראו הראשונים

(b) Answer: Rather, this shows that in the days of the Tana'im, the Maftir used to read what the first ones did not read.

והכי נמי משמע מדתקינו ג' פסוקים כנגדו למפטיר בנביא כנגד מה שקרא בתורה למאן דאמר עולה כדאמרינן בסמוך

(c) Support: According to the opinion that Maftir does not count towards seven Olim, they enacted three verses of the Navi corresponding to what he read in the Torah, like we say below;

א"כ שמע מינה שהוא קורא מה שלא קראו הראשונים

1. This shows that he reads what the first ones did not read.

וא"כ קשה למה אין אנו נוהגין לעשות כן

(d) Question: Why is our custom to do unlike this?

ונראה לפי שבימי החכמים לא היו אומרים קדיש בין אותן שקראו קודם המפטיר והמפטיר ולכך היה המפטיר מסיים

(e) Answer: In the days of Chachamim, they did not say Kaddish in between those who read before the Maftir and the Maftir. Therefore, the Maftir concluded;

אבל אחר שנסדר הש"ס ותקנו לומר קדיש בין אותם שקראו ראשונה והמפטיר כמו שתקנו לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן ויראו עינינו אחר השכיבנו

1. However, after the Gemara was arranged, and they enacted to say Kaddish between those who read first and the Maftir, just like they enacted to say Baruch Hash-m l'Olam Amen v'Amen and v'Yir'u Eineinu (18 verses with a closing Berachah) after Hashkiveinu (between Birkos Keri'as Shema and Shemoneh Esre of Ma'ariv. Nowadays, many places in Chutz la'Aretz say them.)

שלא היו אומרים בימי התנאים והם תקנוהו להודיע שתפלת ערבית רשות

2. They did not say these in the days of the Tana'im. They enacted them in order to make known that Tefilas Ma'ariv is Reshus (optional);

והכי נמי תקנו לומר קדיש בין השבעה למפטיר להודיע שאינו ממנין השבעה

3. Similarly, they enacted to say Kaddish between the seven Olim and Maftir, to inform that Maftir is not counted among the seven.

והר"ר אליהו הנהיג את בני עירו שאפילו כשמוציאין שני ספרי תורות או שלשה נוהג מנהג זה שיקראו הראשונים הכל והמפטיר חוזר וקורא ממה שקראו הראשונים

(f) Enactment: R. Eliyahu established in his city that even when they take two or three Sifrei Torah [from the Aron], the custom is that the first [ones, i.e. everyone before the Maftir] read everything, and the Maftir repeats [the end of] what the first ones read.

וכן הנהיג רבינו משלם וכן נוהגין עכשיו בכל צרפת ושינו את מנהג רש"י ורבותיו ור"ת

1. Also R. Meshulam established so, and this is the custom nowadays in all of France. They changed from the custom of Rashi and his Rebbeyim and R. Tam.

והא שאין מוציאין ב' ספרי תורות בכל השבתות לקרוא בשניה וביום השבת כמו שעושין ביו"ט

(g) Question: Why don't we take out two Sifrei Torah every Shabbos, to read in the latter uv'Yom ha'Shabbos (the Korban Musaf for Shabbos), like we do (read Musaf of Yom Tov) on Yom Tov?

נראה לפי שאין בפרשה אלא שני פסוקים ואין קורין בתורה פחות מג' פסוקים

(h) Answer #1: It is because the Musaf of Shabbos is only two verses, and we do not read less than three verses;

ואין להתחיל בפרשה שלמעלה או לסיים בפרשה שלמטה משום דלא הוי מענינו של יום

1. We should not before from the previous Parshah, or end in the Parshah below, for they are not relevant to the day.

ועוד י"ל לפי שצריך להפטיר בכל שבת מענינו של יום

(i) Answer #2: Also, every week we must read a Haftorah related to the day's reading;

ואי קרינן בשל שבת א"כ יהא צריך להפטיר בדסליק מיניה והיינו בשבת וא"כ יהו כל ההפטרות מענין אחד

1. If we would read [Maftir] of [Korban] Shabbos, we would have to read a Haftorah related to the last matter read, i.e. Shabbos. If so, all the Haftoros will be about the same matter!

ועוד י"ל לפי שלעולם אין קורין בספר תורה שני בקרבנות אלא באותן שבאין לכפרה כדפירש לקמן פרק בני העיר (דף לא:) שקורין בהן ביו"ט ומהני לישראל כאילו הקריבום

(j) Answer #3: Also, we always read in a second Sefer Torah only Korbanos that come for Kaparah, like it explains below (31b) that we read them on Yom Tov, and it helps for Yisrael as if they offered them;

אבל קרבנות שבת אינן באין לכפרה ומש"ה אין קורין בהן.

1. However, the Korbanos of Shabbos do not come for Kaparah. Therefore, we do not read them.

23b----------------------------------------23b

6) TOSFOS DH Lo Shanu Ela b'Makom she'Ein Metargemin

תוספות ד"ה לא שנו אלא במקום שאין מתרגמין

(SUMMARY: Tosfos explains that we rely on this custom nowadays.)

ועל זה אנו סומכין שאין אנו מתרגמין הפטרות שבכל ימות השנה וכן הפרשיות.

(a) Explanation: We rely on this, and we do not translate the Haftorah the entire year, and also [we do not translate] the Parshiyos.

7) TOSFOS DH Ein Porsin Al Shema Pachos me'Asarah

תוספות ד"ה אין פורסין על שמע פחות מעשרה

(SUMMARY: Tosfos brings a leniency from the Yerushalmi.)

בירושלמי מפרש שאם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן אפ"ה גומרין

(a) Pesak: The Yerushalmi explains that if they began with 10 and some of them left, even so they may finish;

ועל היוצאים הוא אומר ועוזבי ה' יכלו (ישעיה א) וכן הלכה.

1. It says about those who left "v'Ozvei Hash-m Yichlu" (those who abandon Hash-m will perish). This is the Halachah.

8) TOSFOS DH v'Ein Porsin Al Shema

תוספות ד"ה ואין פורסין על שמע

(SUMMARY: Tosfos discusses how many are needed for this.)

הקונטרס פירש בני אדם שבאו בבית הכנסת אחר שהתפללו הצבור ורוצים לומר קדיש וברכו צריך עשרה

(a) Opinion #1 (Rashi): This means that if people came to the Beis ha'Keneses after the Tzibur prayed, and they want to say Kaddish and Borchu, they need 10.

ור"ת פירש דבשבעה שלא שמעו עם שלש אחרים סגי

(b) Opinion #2 (R. Tam): It suffices to have seven who did not hear [Kaddish and Borchu] with three others [even if they already heard].

וה"נ איתא במס' סופרים רבותינו שבמערב אומרים בשבעה ונותנים טעם לדבריהם דכתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' (שופטים ה) דאיכא שבע תיבות

(c) Support – Citation (Maseches Sofrim): Our Rebbeyim in the west (Eretz Yisrael) say seven. They learn from "bi'Fro'a Pera'os b'Yisrael b'Hisnadev Am Borchu Hash-m", which has seven words.

וי"א אפילו בששה משום דברכו הוי הששי

(d) Opinion #3: Some say that even six suffices, because Borchu is the sixth word.

ור"ת כתב בספר הישר בחמשה משום דליכא אלא חמש תיבות עד ברכו

(e) Opinion #4 (Sefer ha'Yashar of R. Tam): It suffices to have five, for there are only five words in the verse before Borchu.

ונ"ל אפילו בשלשה שלא שמעו

(f) Opinion #5: I say that even three who did not hear suffice;

והכי פירושו דקרא בפרוע פרעות בישראל שלא עשו מה שמוטל עליהם לעשות אז יתנדב העם לברך ה'

1. The verse means that when there are breaches in Yisrael, and they did not do what is incumbent on them to do, then the nation volunteers to bless Hash-m;

וליכא אלא שלש תיבות עד בהתנדב

2. There are only three words until "volunteers."

ותלמידי רש"י פירשו משמו דאפילו בשביל אחד שלא שמע יכולים הם לפרוס על שמע

(g) Opinion #6 (Talmidim of Rashi, in his name): Even for one who did not hear, they can be Pores Al Shema;

ואפילו אותו ששמע כבר יכול להוציא אותן שלא שמעו

1. Even one who already heard may be Motzi those who did not hear.

כמו שאנו רואים שליח צבור שאף על פי שהתפלל כבר השמונה עשרה ברכות בלחש חוזר ומתפלל בקול רם ואע"פ שכולנו בקיאין עכשיו

2. Source: We find that a Shali'ach Tzibur, even though he already prayed Shemoneh Esre quietly, he prays again aloud, and even though nowadays everyone is expert (knows how to pray).

מ"מ י"ל דאין זה ראייה כל כך דשאני השמונה עשרה ברכות שהרי אם היה מתפלל מתחילה בקול רם שמא לא יכוונו לבם להגיע עם שליח צבור במקום קדושה ומודים

3. Rebuttal: This is not such a solid proof. Shemoneh Esre is different, for if [the Shali'ach Tzibur] prayed initially aloud, perhaps they would not coordinate their hearts to reach Kedushah and Modim together with him. (Therefore, they enacted that first he prays quietly, and after he was Yotzei, exempts them. This does not apply to Pores Al Shema. One who did not hear should be Motzi people.)

ור"ת לא היה רוצה לעשות אפילו לעצמו.

(h) R. Tam's practice: R. Tam did not want to do so (be Pores Al Shma) even for himself.

9) TOSFOS DH v'Amar R. Yitzchak Amar R. Yochanan Birkas Avelim b'Asarah

תוספות ד"ה ואמר ר' יצחק א"ר יוחנן ברכת אבלים בעשרה

(SUMMARY: Tosfos explains which Berachos these are.)

פירש ר"י דלא מיירי בברכת המזון שהרי לא היתה ברחוב העיר כדפי' פרק קמא דכתובות (דף ח: ושם)

(a) Ri's opinion: We do not discuss Birkas ha'Mazon, for it was not in the city square, like I explained in Kesuvos (8b);

אלא מיירי בברכות שהיו אומרים ברחוב העיר במעמדות שהיו עושין לנחם אבלים

1. Rather, we discuss Berachos that they used to say in the city square in Ma'amados (pauses amidst taking the body to burial) that they did to console mourners.

אבל בשל ברכת המזון סגי בשלשה והוא עצמו מצטרף כדפירש הטעם שם.

2. However, in Birkas ha'Mazon, three suffice, and he himself joins, like it explains the reason there.

10) TOSFOS DH Asarah Kohanim v'Chulei

תוספות ד"ה עשרה כהנים כו'

(SUMMARY: Tosfos questions why we allow an even number of judges.)

קשיא לי אמאי לא בעי אחד עשר דאין ב"ד שקול בכל דבר שהוא תלוי שעומד בשקול הדעת.

(a) Question: Why don't we require 11? We do not make a Beis Din with an even number of judges for anything that depends on assessment! (Ritva – here, since the Torah taught 10, we do not add. The reason is because in matters of evaluation, usually the majority will agree. Machaneh Chayim (YD 2:16, cited in Daf Al Daf) – we do not have an even Beis Din when there are two sides (liable or exempt). Here, 11 judges can give different evaluations (three will say 10, three will say 20, three will say 30, and two say 40) just like 10.)

11) TOSFOS DH v'Adam Mi Kadosh

תוספות ד"ה ואדם מי קדוש

(SUMMARY: Tosfos explains why we don't say that we discuss slaves.)

פירש הקונטרס פ"ק דסנהדרין (דף טו.) והא אין נמכר בשוק כעבד לכן אין קדוש

(a) Rashi's opinion: In Sanhedrin (15a), Rashi explained that he may not be sold in the market like a slave. Therefore, he is not Kadosh.

וקשיא אמאי לא קאמר דמיירי בעבד כנעני שיכול אדם להקדישו

(b) Question: Why don't we say that we discuss an Eved Kena'ani, whom one can be Makdish (since one may sell him in the market)?

דהא עבד כנעני שפיר קרוי אדם כדאמרינן פ' השולח (גיטין לח: ושם) כל חרם אשר יחרם מאדם (הגהת הרש"ש) לרבות עבדו ושפחתו הכנענים

1. Slaves are called "Adam", like we say in Gitin (38b) "Kol Cherem Asher Yacharim… me'Adam" includes male and female Kena'ani slaves.

וי"ל דאי איתא דמיירי בעבד כנעני סגי בשלשה אבל בעשרה לא כדאיתא בירושלמי גזרה שמא ישמעו ויברחו

(c) Answer: If we discussed an Eved Kena'ani, three would suffice. We would not use 10, like it says in the Yerushalmi. This is a decree lest they hear [that they are being redeemed] and flee.

וא"ת אימא דההיא ירושלמי איירי בדינא דרבנן אבל בדינא דאורייתא צריך עשרה וא"כ הדר קושיין לדוכתיה

(d) Question: Perhaps the Yerushalmi discusses the law mid'Rabanan, but the Torah requires 10. If so, the question returns;

דכי פריך אדם מי קדיש לישני דמיירי בעבד כנעני

1. When the Gemara asked "does a man become Kadosh", we should have answered that we discuss an Eved Kena'ani!

וי"ל דפשיטא ליה דמתניתין חשיב ותני הדינין שצריך לעשות וא"כ אי איתא דאיירי בעבד הא הוה בשלשה ועוד

(e) Answer #1: It is clear to him that our Mishnah teaches laws that must be fulfilled. If it discussed a slave, [it should teach the decree, that] it is with three.

נראה דסבר ליה למקשן דאי איתא דמיירי בעבד הוה ליה לפרושי בהדיא הקרקעות והעבדים תשעה וכהן כדקתני בכל מקום הקרקעות והעבדים [וע"ע תוספות סנהדרין טו. ד"ה אדם].

(f) Answer #2: The Makshan holds that if we discuss a slave, it should have explicitly explained so, "land and slaves are with nine and a Kohen", like it says everywhere "land and slaves…" (See also Tosfos Sanhedrin 15a DH Adam.)

12) TOSFOS DH Shamin Oso k'Eved v'Eved Iskash l'Karka'os di'Chsiv v'Hisnachaltem Osam v'Gomer

תוספות ד"ה שמין אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם וגו'

(SUMMARY: Tosfos questions the implication that an Eved Ivri is equated to land.)

משמע דעבד עברי איתקש לקרקעות

(a) Inference: An Eved Ivri is equated to land.

והכי נמי משמע פרק קמא דקדושין (דף ז. ושם) דאשה הוה לה נכסים שיש להן אחריות מטעם דעבד איתקש לקרקע

(b) Support: Kidushin 7a says that a woman is considered to be property with Acharayus (if they were sold, a creditor can collect from the buyer) because slaves are equated to land.

וקשיא דהיינו דווקא עבד כנעני דעליה כתיב קרא דוהתנחלתם אבל עבד עברי לא מצינו כלל דאיתקש לקרקע

(c) Question: Only an Eved Kena'ani [is equated to land], like the verse "v'Hisnachaltem" discusses. We do not find at all that an Eved Ivri is equated to land!

ודאי ההיא דקדושין יש לדחות כדפירש' שם אבל הכא קשיא.

(d) Partial answer: I could reject the proof from Kidushin [that an Eved Ivri is equated to land], like I explained there. (The Gemara merely meant that one cannot say that a woman is acquired Agav, even if we would consider her to be property with Acharayus.) However, here is difficult!

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures