הלכה א' - ד' (ה. - ה:)

גלות רק בהרג דרך ירידה או עלייה לצורך ירידה (מראה פנים - ירידה לצורך עלייה)

סותר כותלו שנוטה ליפול לאשפה ברה"ר גולה [זמנין מיקרי שאדם מפנה שם ביום]

אין גלות:

1) משלשל חבית ונפסק החבל או נשמט מקצת כלי שֶטָח בו [אנוס] אא"כ נפל כולו

2) ונשל הברזל מעצו - לחכמים דוקא הברזל הרג, לרבי דוקא העץ המתבקע [מח' אי כי ישל דומיא דכי ישל זיתיך או ונשל הגוים האל מפניך]

3) ר"א בן יעקב - הוציא ראשו אח"כ [ומצא - שיהא מצוי בשעה שהורגו]

4) חצר של בעה"ב [ביער - רשות לשניהם]

5) אבא שאול - הכאה של מצוה (אב, רב, שליח ב"ד) [חטבת עצים תמיד רשות]

6) טבח שהרג דרך עלייה לכיוון לאחריו ודרך ירידה לאחריו

7) ישב במקום שדרך התינוק להיות שם [פושע]

מבקע עצים ונתזה בקעת על פועל שנכנס לשכרו -

לר' חייה פטור על נזקו [לא ראהו; אפי' נכנס ברשות עליו שמור עת עצמו (כרבי)],

וי"א דחייב אף בנכנס ברשות [כחצר השותפין [דרכו לילך בכל החצר וא"צ לעיין]]

קונים מטלטלין זה מזה בחצר השותפין

הלכה ה' (ו.)

אב גולה כשהכהו שלא במקום מצוה

גר תושב שהרג גר תושב גולה

אין גולין:

1) גר תושב שהרג ישראל

2) סומא לר"י [בלא ראות], לר"מ גולה [בלא ראות, בבלי דעת - מיעוט אחר מיעוט לרבות]

3) שונא נהרג לר' יוסי בר"י [כמועד (כמותרה)], לר"ש גולה כשבודאי הרג שלא לדעת

לתני ר' שילא אין בן נעשה גואל הדם להמית אביו, אלא להמית אחיו

לתני ראב"י להיפך (לק"ע דוקא להמית אבי אביו)

חובה על גואל הדם להמיתו [בפגעו בו הוא ימיתנו]

לר"י סומא פטור מכל המצות, אבל היושב בבית אפל פורס את שמע אא"כ לא ראה מאורות מימיו

הלכה ו' (ו. - ז:)

ערי מקלט דעבר הירדן אינן קולטות עד שנבחרו ג' בא"י אחר י"ד שנה [שש ערי מקלט תהיינה]

ג' ערי מקלט משולשין - כ"א 1/4 של א"י

דרכים מכוונות זל"ז, "מקלט" על פרשת דרכים, ר' אבון - כמין יד היתה מראה הדרך

בדרך - ר"מ - הוא יפייס הגואל הדם, חכמים - ואף ב' ת"ח

לר' יוסי בר"י כל הרוצחין הולכין לערי מקלט ואח"כ ב"ד מחליטין

מיתת כה"ג - אפי' בלי שמן המשחה, אפי' היה רק לזמן, לר"י אף משוח מלחמה

מת כה"ג מיד אחר גמר דין פטור

נגמר דינו בלי כה"ג, אינו יוצא לעולם

כה"ג שהרג, הרג כה"ג - אינו יוצא לעולם (לק"ע אלא במיתת כה"ג השלישי)

אשר נס שמה - שם דירתו בכל אופן, שם מיתתו וקבורתו

תחום ערי מקלט קולט

ריה"ג - כשיצא רוצח מצוה על גואל הדם להורגו [כי יחם לבבו], ורשות לכל בנ"א להורגו

ר"ע - רשות לגואל הדם, וכל אדם אין חייבין עליו

אילן בגבול תחום ערי מקלט - הולכין אף בתר נופו להצילו

הרג בערי מקלט גולה לשכונה אחרת, לוי שהרג גולה מעיר לעיר

לכבד רוצח - "אני רוצח" "אעפ"כ" [וזה דבר הרוצח]

ג' ערים בא"י מכוונות כנגד ג' בעבר הירדן;

הפרישו קרית יערים עד שכיבשו שכם, גמלה עד שכיבשו קדש

נפלה עיר אחת - בונין אותה מאותו שבט, ובדיעבד משאר שבטים [שש ערי מקלט תהיינה לכם - קולטות כאחת]

ערי מקלט - בינונית, שווקים, מים, דיורים, אוכלוסין (כפרים סמוכין),
בלי בית הבד ובית בצירה לר' נחמיה (וחכמים מתירין), ואין מפשילין חבלים או עושים כלי זכוכית [לא להרגיל גואל הדם לשם]

לרב ביאה שנייה ביפת תואר אחר כל המעשים, לר' יוחנן אף ביאה ראשונה

לרב גג מזבח דבית עולמים קולט, לר' יוחנן רק ערי מקלט

הרוגי ב"ד נכסיהן ליורשין, הרוגי מלכות נכסיהן למלכות

כשמת יואב נעשו ישראל כמדבר, מביזה היה בונה מרחצאות/מפרנס חכמים; הקב"ה מורה דרך תשובה; תפלה בעת רצון מהני אף לקללת חנם; במקום שנאמר וידבר יש חידושי דינים; עושים בית וועד לת"ח שגלה; מח' אם לעת"ל 15/12/9 ערי מקלט; בבית שני היה חסר אש ארון אורים ותומים שמן המשחה ורוח הקודש; כשמכבדין אותו כחכם בב' מסכתות יפרסם שיודע רק אחת

הלכה ז' (ז: - ח.)

לר"י משלמים שכר ללוים [חלק הלויים], לר"מ לא [ניתנו ללוי לדירה בלבד]

במיתת כה"ג - לר"י אינו חוזר לגדלותו הקודמת, לר"מ חוזר

רב חסדא - מודדין אף המדרון למגרש ערי לויים ולעגלה ערופה,
לר"א בריה"ג מקדרין לערי לויים [תחום שבת נלמד מאלפיים דשדות וכרמים]

אין קוברין לוי בערי לויים [ולכל חייתם - לחיים]