מכות דף י"ח ע"א

למסקנא לר' שמעון, על איזה לאוין המנויים בסוגיא לוקה האוכל עולה? [תד"ה איסורא].

בחוץ ממחיצתו או לפני זריקה בשאר הלאוין
לשיטת רש"י לוקה [1] אינו לוקה [2]
לשיטת תוס' לוקה לוקה [3]

מכות דף י"ח ע"ב

אליבא דר' אלעזר הפריש בכורים קודם סוכות, מה מעכב בהן?

כשעבר החג כשלא עבר החג עדיין
קריאה מעכב [4] אינו מעכב
הנחה מעכב מעכב

האם הנחה מעכבת בביכורים לתנאים דלהלן? [תד"ה ומאן].

אליבא דר' יהודה אליבא דר' אליעזר בן יעקב
לרש"י אינה מעכבת מעכבת
לתוס' אינה מעכבת אינה מעכבת [5]

-------------------------------------------------

[1] עי' רש"י ד"ה מיהדרו, שפירש דהגם שיש לנו שני פסוקים והם מיותרים, ר"ל דהיה יכול לכתוב אחר שני הפסוקים שבדברים פרק י"ב פסוק ו' וז' ששם מנה הכתוב מעשרות ובכורים ובכור וכו', את התיבות: לא תוכל לאוכלם, ואז כל הפסוק [בדברים י"ב י"ז] שהזכיר ר' שמעון הוא מיתר, ועל כרחך שבא להוסיף לאו לכל אחד. ומ"מ א"א להוסיף בכל אחד (חוץ מבכורים) יותר מהלאו של לפני זריקה.

אלא שפירש רש"י שחוץ למחיצתו של כל אחד אני יודע מהפסוק דבשר בשדה טריפה לא תאכלו שהוא מלמד מלקות על כל מי שאוכל בשר שיצא חוץ ממחיצתו.

[2] וכמו שנתבאר לעיל שאין לימוד ללמד עליהם, ומ"ש ר' שמעון לוקה חמש, חמש איסורי קאמר.

[3] תוס' מפרשים שהיות ואת האיסור כבר שמענו באוכל חוץ לחומה מק"ו ממעשר, טוב להעמיד לאו בדבר חדש שלא מצאנו בו עדיין איסור, כגון בכורים עד שלא קרא וכן בכל אחד לאו חדש כמו שאמר ר' שמעון ולוקה על כל אחד מהם.

[4] ואע"פ שס"ל לר' אלעזר שקריאה אינה מעכבת, היינו דוקא באופן שאפשר לקורא, אז אין קריאה מעכבת, אולם אם היו ראויים לקריאה ועבר הזמן שעתה א"א לקרוא הדין שירקבו, דאז קריאה מעכבת בהן.

[5] רש"י כאן פירש שלר"א ב"י שני הפסוקים מדברים בהנחה וא"כ אני יודע שהנחה מעכבת, אולם תוס' הביאו פירוש רש"י מהחומש (ומ"ש לפנינו פרק חרש - הוא טעות סופר) ששני הפסוקים מיירי בתנופה, ולכך פירשו שר"א ב"י ס"ל כר' יהודה שהנחה לא מעכבת, והמ"ד שסובר שהנחה מעכבת הוא הת"ק דר' יהודה.

עוד חומר לימוד על הדף