כתובות דף צט. א

אמר לשלוחו למכור לו באופנים דלהלן, מה הדין?

מכור לי לתך - ומכר לו כור מכור לי כור ומכר לו לתך
ללשון ראשון ספק בגמ' [1] -----
ללשון שני הוי מוסיף - ולתך מיהא קנה ספק בגמ' [2]

נתן בעל הבית לשליח בטעות כסף של הקדש, לקנות לו כדלהלן, מה הדין?

הבא לי חלוק בדינר [3],
והביא בג' חלוק ובג' טלית
הבא לי בסלע קטנית של פול,
והביא בחצי פולין ובחצי מין אחר
לתנא קמא שניהם מעלו [4] שניהם מעלו
לר' יהודה רק השליח מעל [5] שניהם מעלו [6]

כתובות דף צט: א

אמר לשלוחו מכור לי בית כור משדות שלי בלשונות דלהלן?

מכור לאחד ולא לשנים מכור לאחד [7] (ולא הזכיר לא לב')
לרב הונא אם מכר לשנים
המקח בטל [8]
אם מכר לשנים המקח בטל
לרב חסדא, לרבה ב"ה ולרב נחמן מוכר אפי' למאה

כתובות דף צט: א

ב"ד שמכרו וטעו?

טעו בכל דהו טעו בשתות טעו בחצי (מנה במאתים)
לתנא קמא מכרן קיים מכרן בטל מכרן בטל
לרשב"ג מכרן קיים מכרן קיים בלא הכרזה: מכרן בטל
בהכרזה: מכרן קיים

-------------------------------------------------

[1] הסתפקה הגמ' האם חשיב כמעביר על דברי המשלח - וחוזר בו המשלח, או נידון כמוסיף על דבריו וממילא הלוקח קנה את הלתך והלתך השני חוזר.

[2] הסתפקה הגמ' האם חשיב כמעביר על דברי המשלח משום שלא רוצה המשלח שיהיו עליו הרבה שטרות - וחוזר בו המשלח. או שאומר לו שטוב עשה, דאם לא יצטרכו לך זוזי ישאר לך הקרקע, ואם יצטרכו לך זוזי תשוב ותמכור את הלתך שנשאר מן הכור.

[3] מדובר בדינר של זהב ששוה ששה סלעים של כסף.

[4] ומדין זה רצתה הגמ' להוכיח את נידון הספק הנ"ל שאם אמר לו מכור לי כור ומכר לו לתך - המקח קיים דהוא רק מוסיף על דבריו, וגם כאן הרי ביקש ממנו לקנות לו בסלע חלוק וקנה לו חלוק ששוה חצי סלע. ודחתה הגמ', דמיירי בכה"ג שהביא לו חלוק ששוה שש בשלש, דהיינו שהצליח השליח להשיג את החלוק בזול, דבכה"ג ודאי מרוצה בעל הבית. אלא שמקשה הגמ' דכיון שודאי עשה שליחותו במה מעל השליח, ומתרצת שהוא מעל בטלית.

[5] ומקשה הגמ' דלפי האוקימתא הנ"ל שקנה לו שוה שש בשלש למה באמת לא מעל המשלח - דלכאורה ודאי הוא מרוצה בזה. ומתרצת הגמ', דס"ל לר' יהודה שטוען הבעה"ב שאם היה מביא לו חלוק בשש כ"ש שהיה מביא יותר טוב, דאם בשלש הביא חלוק ששוה שש, בשש היה מביא חלוק ששוה אפי' יותר מי"ב, דכך הדרך שכל שקונה ביותר דמים כך מוזילים יותר על המחיר (והיינו אם בשלש הוזילו לך חצי, בשש היו מוזילים יותר מחצי והייתי מרויח הרבה), וא"כ חשיב שהעביר על שליחותו ורק השליח מעל.

[6] כאן מודה ר' יהודה, משום שאין דרך להוזיל בקטנית אם קונה כמות יותר גדולה (דמדובר שמודדים את הקטנית בכלי מדה קטן - ולא מוכרים בשומא), וא"כ כיון שהשיג שוה סלע בחצי סלע - ודאי שהבעה"ב מרוצה ממה שעשה, ולכן שניהם מעלו.

[7] אכן רבינו חננאל גורס, שאם אמר "לאחד" ודאי כוונתו לאפוקי שנים, והמחלוקת דלהלן היכא שאמר בסתם מכור לי כור משדותי, ולא הזכיר מנין האנשים כלל.

[8] דהרי גילה דעתו בפירוש שאינו רוצה שיתרבו עליו שטרות.

עוד חומר לימוד על הדף