כתובות דף פא. א

האם ניתנה כתובה להגבות מחיים, והאם שטר העומד להגבות כגבוי דמי?

האם ניתנה כתובה להגבות מחיים האם שטר העומד להגבות כגבוי דמי
לבית שמאי לא ניתנה - דדורשים מדרש כתובה ניתנה להגבות - וספק סוטה שמת בעלה גובה [1]
לבית הלל ניתנה - דלא דורשים מדרש כתובה לא נתנה להגבות - וספק סוטה אינה גובה

כתובות דף פא: א

יבם אינו רשאי למכור בנכסי אחיו - כיון שלא כתב לה דקנאי ודקנינא, מה הדין ביבם שרצה לייבם ורצה אחיו לפוסלה בגט - כדי שיחלוק עמו בנכסים, והקנה לו היבם בקנין חציים?

מה הדין ומה הטעם
לרב יוסף, ר' חנינא בר פפי לא קנה אחיו לפי שאסור למכור בנכסים [2]
לאביי, ורב מניומי ב"ר נחומי קנה אחיו אסור למכור לכתחילה אבל בדיעבד מכור

-------------------------------------------------

[1] רבא הקשה, דמדוע אנחנו מחייבים את היבם לקבור את השומרת יבם, יאמר "אח אני יורש - אשתו אין אני קובר", פי', דכיון שלא ירשתי את הכתובה ממנה למה אתחייב בכתובה - דאת הכתובה ירשתי מאחי. וענה לו אביי, שבאים עליו ממ"נ דאם את אחיו הוא יורש הרי הוא עומד תחתיו ויצטרך לקבור את אשתו כמו שאחיו היה צריך. ואם לא יקבור אותה, יצטרך לתת את כתובתה, דכיון שהכתובה היא תחת הירושה - כשלא קובר אינו זכאי בכתובה. וחזר רבא והקשה, הרי "לא ניתנה כתובה להגבות מחיים" וכיון שכן לא נחשב שיש ליבם חוב כתובה כלל, ואיך אפשר לומר שאם לא יקבור יצטרך לשלם כתובה. ועל זה ענה לו אביי, דכלל זה ד"לא ניתנה כתובה להגבות מחיים" ב"ש אומרים אותו (וב"ה חולקים), וב"ש עצמם סוברים ש"שטר העומד להגבות כגבוי דמי" וגם כאן הכתובה נחשבת כעומדת להגבות, ולכן חייב היבם לקבור אותה, ואם לא יקבור אותה יצטרך לשלם לה כתובתה.

[2] וזה דוקא במקרקעי אבל במטלטלים כיון דקיי"ל כחכמים דאין מטלטלים משתעבדים לכתובה לכן יכול למכור.

עוד חומר לימוד על הדף