כתובות דף עב. א

אשה שהיתה נדרנית, או שלא היתה מפרישה חלה, מה הדין?

אשה נדרנית אשה שלא מפרישה חלה
לר' מאיר יכעיסנה כדי שתידור בפניו ויפר "אין אדם דר" וכו' ומוציאה בלא כתובה [1]
לר' יהודה יכעיסנה כדי שתידור בפניו ויפר יפריש חלה בעצמו
ל"אמרו לו" "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת" - ומוציאה בלא כתובה

אשה שיצאה במקומות דלהלן, באופנים דלהלן מה דינה?

לרה"ר מחצר לחצר דרך מבוי בחצירה
פרועת ראש עוברת על דת משה עוברת על דת משה מותרת [2]
קלתה [3] עוברת על דת יהודית מותרת [4] מותרת

כתובות דף עב: א

קידשה על תנאי שאין עליה נדרים וכנסה באופנים דלהלן, ונמצאו עליה נדרים מה הדין?

כנסה על תנאי שאין עליה כנסה סתם
לרב תצא בלא גט צריכה הימנו גט [5]
לשמואל תצא בלא גט תצא בלא גט

-------------------------------------------------

[1] הביאה הגמ' שתי ברייתות במעשים אלו של אשה נדרנית ושאינה מפרישה חלה, ובאחת אמר ר"מ תקנתא ובאחת אמר ר' יהודה תקנתא, ועל שניהם אמרו להם "אין אדם דר עם נחש" וכו', ומסיקה הגמ' שמי שאומר את התקנה גבי הפרשת חלה - דהיינו ר' יהודה, ודאי שהוא מודה בתקנה של ר' מאיר גבי נדרים, אבל מי שאומר את התקנה גבי נדרים ס"ל שגבי חלה אין תקנה, דיכול לקרות שישכח ויאכל בלא הפרשת חלה ונמצא שנכשל בגללה.

[2] כן פירשו התוס' (בד"ה ואלא) והראשונים, שזה פירוש קושית הגמ' "ואלא בחצר א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו" וכו', דהרי אפי' בלא קלתה אלא שיוצאת פרועת ראש לגמרי לחצר ביתה ג"כ מותר - במקום שלא רואים אותה, ואם לא כן (ותאמר שאסור) - לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה בכשרות.

[3] קלתה הוא סל של נצרים שיש בו חורים, ויש לו בית קיבול מלמעלה להכניס בו פלך ושאר דברים שאשה צריכה להם, ויש בו בית קיבול למטה להכניס את ראשה בו. והחיסרון בכיסוי הזה, שכיון שיש בו נקבים הרי ששערה נראה קצת דרך הנקבים.

[4] פירש"י בהמדו"ק דכיון שעוברת כל כך מהר ולא שוהה שם, לא מספיקים להבחין במה שנראה קצת שערה דרך נקבי קלתה, ולא חשיבא כפרועת ראש.

[5] רב מעמיד את הסיפא של המשנה שאמרה "כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה" - ויש לדייק תצא שלא בכתובה אבל גט צריכה, ושמיירי על האופן של הרישא שקידשה על תנאי וכנסה סתם.

עוד חומר לימוד על הדף