כתובות דף סט. א

האחים ששעבדו (מכרו) או שמשכנו נכסי ירושתם, האם גובה אחותם נדוניה או מזונות מהם?

לפרנסה למזונות
לרבי מוציאים אין מוציאים
לר' יוחנן אין מוציאים [1] אין מוציאים

בתקנת חכמים שתקבל הבת עישור נכסים, עשאוה יורשת או כבעלת חוב?

כיצד דינה? מה הנפ"מ?
לאמימר בתחילה יורשת ולא יכולים לסלקה במה שירצו [2]
לרב אשי, ואמימר במסקנא בעלת חוב [3] ויכולים לסלקה במה שירצו

כתובות דף סט: א

המשליש מעות לבתו / לחתנו לצורך בתו ליקח מהן שדה, והיא אומרת נאמן עלי בעלי, מה הדין?

כשהבת קטנה כשהבת גדולה
בתקופת האירוסין יעשה השליש מה שנאמר לו
כשכבר נישאת לר"מ: יעשה השליש מה שנאמר לו
לר' יוסי: ינתנו לבעל
יתנו לבעל

-------------------------------------------------

[1] הגמ' הסתפקה האם ר' יוחנן שמע מה שרבי אמר שאין מוציאים וחלק עליו, או שלא שמע את דברי רבי, ויתכן שאם היה שומע היה חוזר בו.

[2] פי', אם היתה בעלת חוב יכולים לתת לה כסף או איזה קרקע אחת בשווי עישור הנכסים ולסלקה, אבל עתה שהיא יורשת הרי היא כאחד מן האחים ומקבלת עשירים מהירושה בכל דבר כמו שאר האחים.

[3] והסיקה הגמ' שהיא נקראת בעל חוב של האחים ולכן גובה מהם מבינונית ושלא בשבועה, דאם היתה בעלת חוב של האבא הדין הוא שהיתה גובה רק מזיבורית ובשבועה כדין הנפרעת מנכסי יתומים.

עוד חומר לימוד על הדף