כתובות דף סד. א

מה דין מורד ומורדת גבי שומרת יבם?

מורדת מורד
למשנה
ראשונה
תבע/ה לייבם כותבין אגרת מרד עליה [1] כותבין עליו אגרת מרד
תבע/ה לחלוץ נזקקין לו [2] נזקקין לה
למשנה
אחרונה
תבע/ה לייבם אין נזקקין לו אין נזקקין לה
תבע/ה לחלוץ נזקקין לו נזקקין לה

כתובות דף סד: א

אין פוחתין מככר הניקח בפונדיון כשהשער ד' סאין בסלע, כיצד הוא החשבון?

ארבע סאין סלע
שוה... כ"ד קבין, מ"ח חצאי קב [3] מ"ח פונדיונים [4]

כתובות דף סד: א

כמה סעודות יש בקב וכמה יש בככר, וכמה ביצים יש בסעודה?

כמה יש בקב ובככר כמה ביצים יש בסעודה
לר'
יוחנן בן
ברוקה
להו"א [5] ד' סעודות - כל קב ב' ככרות ששה ביצים [6]
למסקנא לל"ק דר"ח ו' סעודות [7] ארבעה ביצים [8]
לל"ב דר"ח ח' סעודות [9] שלשה ביצים [10]
לר' שמעון [11] ט' סעודות - כל קב ג' ככרות שני ביצים ושני שליש ביצה [12]
-------------------------------------------------

[1] ענין כתיבת האגרת הוא, שב"ד מסכימים עם טענתו שאשתו מורדת, ופוחתים לה מכתובתה כל שבוע ז' דינרים כדין משנתנו. מכיון שלמשנה ראשונה מצות יבום קודמת למצות חליצה.

[2] רש"י מפרש שאם תבע לחלוץ והיא אינה רוצה לחלוץ אלא להתיבם, ותוס' מפרשים שהכוונה שאינה רוצה לא לחלוץ ולא להתייבם. והנה לפי הו"א פירושו שנזקקין היינו שכותבין עליה אגרת מרד, אכן לפי המסקנא שאמרה "אידי ואידי בתבעה לייבם" - משמע שבתבע לחלוץ לא כותבים אגרת מרד, ולפ"ז נזקקין לו היינו נזקקים לטענתו לסייעו.

[3] בכל סאה יש ששה קבין, נמצא שבד' סאין יש כ"ד קבין, ומ"ח חצאין, וחצי היינו ככר הניקח בפונדיון.

[4] כיצד, בכל סלע יש ארבע דינרים, ובכל דינר יש שש מעות, ובכל מעה יש ב' פונדיונים. 4 כפול 6 כפול 2 = מ"ח. ולפ"ז בפונדיון אחד אפשר לקנות חצי קב קמח.

[5] ולפ"ז בסוגיין שנותן לה ב' קבים, נמצא שיש כאן ח' סעודות, ומקשה הגמ' דאיך יספיק לה ח' סעודות לשבוע.

[6] פי', בכל קב יש כ"ד ביצים (דבקב יש ד' לוגים ובלוג ששה ביצים), ועתה שאנחנו סוברים שבכל קב יש ד' סעודות, א"כ כל סעודה היא רובע הקב שהם ששה ביצים.

[7] פי' בהו"א הבנו שבכל ככר יש ב' סעודות (ובקב ד' סעודות ובשני קבים ח'), אולם למסקנא מבארת הגמ' שדרך לתת לחנוני חלק מהככר וזו היא פרנסתו, וא"כ מכל חצי קב קמח משתכר החנוני שליש ולכך הוא מוכר ב' שלישי חצי הקב בפונדיון, ובב' שלישי חצי קב יש מזון שתי סעודות, הרי שבכל חצי קב יש ג' סעודות. ולפ"ז כאן במשרה את אשתו ע"י שליש שנותן לה את הקב קמח נמצא שבקב אחד יש ו' סעודות ובשני קבים יש י"ב סעודות.

[8] דכיון שנותן שליש לחנוני, א"כ נמצא שבכל קב יש לו רק ט"ז ביצים, ומזה עושה ב' ככרות שבכל אחת ב' סעודות, הרי שיש בכל סעודה ד' ביצים.

[9] וללשון השני אמר רב חסדא שהחנוני משתכר חצי, וא"כ בכל חצי קב הוא מוכר בפונדיון רק רבע הקב, ובזה יש מזון ב' סעודות, וא"כ נמצא שבקב קמח יש שיעור של ח' סעודות. [ולישנא א' מיירי שבעה"ב נותן עצים, ול"ב מיירי שהחנוני נותן]. ובשני קבים קמח שנותן המשרה את אשתו יש ט"ז סעודות.

[10] דכיון שנותן חצי לחנוני, א"כ נמצא שנשאר בידו י"ב ביצים, ומהם עושה ב' ככרות שבכל אחת ב' סעודות, הרי שיש בכל סעודה ג' ביצים.

[11] ומקשה הגמ' שלפי שיטתו כאן אצלנו שצריך לתת לה ב' קבים, הרי שנותן לה י"ח סעודות, ולכאורה היא אינה זקוקה לכל כך הרבה סעודות בשבועה דדי לה בי"ד סעודות. ולמסקנא תירצה הגמ' דלרבנן צריכה ט"ו סעודות כיון שבשבת יש שלש סעודות, ולר' חידקא צריכה ט"ז סעודות כיון שלשיטתו יש בשבת ד' סעודות. ועוד השנים או שלש סעודות המיותרות צריכים לה לארחי פרחי.

[12] דכיון שיש ט' סעודות בקב, אם נחלק עשרים וארבע ביצים לט' סעודות, יעלה שכל סעודה היא שני ביצים ושני שליש ביצה.

-------------------------------------------------