כתובות דף נח. א

נתארסה והגיע הזמן או נשאת לכהן (ונותן לה מזונות ע"י שליש), האם נותן לה תרומה?

בארוסה בת כהן בארוסה בת ישראל,
או בנשואה אפי' בת כהן
לר' טרפון נותן לה הכל תרומה [1] - כדי מזנותיה [2] צריך לתת לה גם מחצה חולין [3]
לר' עקיבא צריך לתת לה גם מחצה חולין צריך לתת לה גם מחצה חולין
לר' יהודה בן בתירא נותן לה שני שליש תרומה ואחת של חולין [4]
לר' יהודה נותן הכל תרומה - כדי שתקח חולין [5] צריך לתת לה גם מחצה חולין
לרשב"ג נותן לה תרומה כפלים בחולין [6] צריך לתת לה גם מחצה חולין

מה טעם דמשנה ראשונה ומה טעם משנה אחרונה?

משנה ראשונה אוסרת מאירוסין,
ומתירה בהגעת זמן
משנה אחרונה,
אוסרת גם בהגעת זמן
עולא שמא תתן תרומה בבית אביה לאחיה [7] משום סמפון - שמא ימצא בה מומין
לרב שמואל משום סמפון - וסגי בבדיקת חוץ [8] משום סמפון - ולא סגי בדיקת חוץ [9]

כתובות דף נח: א

מה הוא גדר תקנת מזונות ומעשה ידים, ומה נפ"מ?

עיקר הגדר מה הנפ"מ
לרב הונא מזונות עיקר התקנה,
ומעשה ידים משום איבה
יכולה לומר לבעלה
איני ניזונות ואיני עושה
לריש לקיש מעשה ידים עיקר התקנה,
ומזונות תחת מעשה ידים
אינה יכולה לומר לבעלה
איני ניזונת ואיני עושה

המקדיש מעשה ידי אשתו [10], האם קדושים?

מעלה לה מזונות לא מעלה לה מזונות
לרב ושמואל קדושים [11] אינם קדושים - ועושה ואוכלת
מעלה לה מעה כסף לא מעלה מעה כסף
לרב אדא בר אהבה [12] קדושים אינם קדושים - ועושה ואוכלת

המקדיש מותר מעשה ידי אשתו, האם קדושים?

מעלה לה מעה כסף לא מעלה לה מעה כסף
לרב
ושמואל
לר' מאיר קדושים מחיים קדושים לאחר מיתה [13]
לר' יוחנן הסנדלר אינם קדושים [14]
מעלה לה מזונות לא מעלה מזונות
לרב אדא
בר אהבה
לר' מאיר קדושים מחיים קדושים לאחר מיתה
לר' יוחנן הסנדלר אינם קדושים

-------------------------------------------------

[1] דכיון שהיא בת כהן, ובקיאה היא בשמירת תרומה ולמוכרה בימי טומאתה לכן נותן לה הכל תרומה ותמכור ותקנה חולין. ודוקא בארוסה דהואיל ובבית אביה היא - טורח אביה למכור התרומה בשבילה לפי שהוא רגיל בכך, אבל נשואה אפי' שהיא בת כהן לא מטריחים אותה לצאת לשוק למכור - דכל כבודה בת מלך פנימה, דהא אביה ואחיה אינם אצלה כדי שימכרו בשבילה.

[2] והגם שאם יתן לה בדיוק כדי מזונותיה תרומה, כשתמכור את התרומה לא תוכל לקנות חולין, כיון שהתרומה זולה הרבה מן החולין, בכל אופן אינו חייב להשלים לה, והעיקר שנותן כדי מזונותיה אפי' שהוא מתרומה.

[3] ואף שאין ימי נדתה עולים כל כך הרבה, מ"מ נשים עלולות להטמא בקל לכן צריך לתת מחצה חולין, כן פירש ביפה עינים בשם הירושלמי.

[4] דרגילה להיות טמאה שליש חודש, לכן יתן לה שליש חולין לימי טומאתה.

[5] כלומר, צריך לתת לה הרבה תרומה, שיספיק לה למכור אותם ותוכל לקנות כדי מזונותיה מחולין בימי טומאתה. וזה הנפ"מ שיש בין שיטת ר' יהודה לר' טרפון, שלר' טרפון נותן כדי מזונותיה מתרומה ובימי טומאה מפסידה שצריכה להשלים ההפרש בין תרומה לחולין, ואילו לר' יהודה נותן לה תרומה ברוח שתוכל למכור ולקנות כדי מזונותיה חולין לימי טומאתה.

[6] ומיקל עליה יותר מר' יהודה, שכיון שיהיה לה כל כך הרבה תרומה, תוכל למכור התרומה בזול מאד ובלא טרחא ובקל תקנה לעצמה חולין כדי צרכה לימי טומאתה.

[7] אולם משהגיע זמן הוא מייחד לה מקום - כדי שלא תפסיד מזונותיו לתתם לאחרים.

[8] שמא ימצא בה מומין ויתבטלו הקידושין, אכן מעת שמגיע הזמן הוא בודק אותו בקרובותיו בדיקת חוץ, ויש לסמוך על זה שאין בה מומין.

[9] בדיקת חוץ שבודקה בקרבותיה לא שמה בדיקה, ויש לחוש שמא ימצא בה מומים כשיכנסנה שבודקה בעצמו.

[10] ומיירי שהקדיש "ידיה לעושיהן" - שהידים נמצאות בעולם. אבל אם הקדיש מעשה ידיה הוא תלוי במחלוקת האם יכול אדם לה קדיש דבר שלא בא לעולם, דלר"מ קדוש ולר' יוחנן הסנדלר אינו קדוש.

[11] וכתבו התוס' (בד"ה מאי), דמה שהעמידו את המשנה בניזונת, הכוונה שהוא רוצה לזונה והיא אינה רוצה, אבל אם היא ניזונת ממש ממנו ודאי שאינה עושה ואוכלת.

[12] ס"ל שתקנו מעשה ידים תחת מעה כסף, ולכן אינו קשור לנידון אם מעלה לה מזונות או לא מעלה לה מזונות, אלא תלוי אם מעלה לה מעה כסף או לא.

[13] ונאמרו בגמ' שני טעמים לשיטתו, או משום דס"ל לר"מ בעלמא שאדם יכול להקדיש דבר שלא בא לעולם, או הטעם משום שר"מ ס"ל בעלמא ש"אין אדם מוציא דבריו לבטלה" ולכן על כרחך כוונתו היא כאילו אמר לה "יקדשו ידיך לעושיהן" - שהידים נמצאים בעולם.

[14] דאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, וס"ל לא אומרים ש"אין אדם מוציא דבריו לבטלה".

עוד חומר לימוד על הדף