KESUVOS 52 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

כתובות דף נב. א

אשה שהיתה אסורה על בעלה כדלהלן, ונשבתה האם צריך לפדותה?

אלמנה לכהן גדול ממזרת ונתינה לישראל
לאביי חייב לפדותה [1] אינו חייב לפדותה [2]
לרבא אינו חייב לפדותה [3] אינו חייב לפדותה

הדיר האיש את אשתו הנאה (שצריך לגרשה), ושוב נשבית, מה הדין?

באשת כהן באשת ישראל
לר' אליעזר פודה ונותן לה כתובה פודה ונותן לה כתובה
לר' יהושע לאביי: פודה ונותן לה כתובה [4]
לרבא: נותן לה כתובה ולא פודה [5]
נותן לה כתובה ולא פודה

נשבתה בחיי בעלה [6] ומת בעלה, האם היורשים חייבים לפדותה או לא?

נודע לבעלה מחיים שנשבית לא נודע לבעלה מחיים שנשבית
לברייתא קמייתא וסברת לוי חייבים לפדותה אינם חייבים
לברייתא בתרייתא ולרב אינם חייבים אינם חייבים

כתובות דף נב: א

נשבית והיו מבקשים ממנו כדלהלן, האם חייב לפדותה?

היו מבקשים ממנו פי י' מדמיה היו מבקשים ממנו פי י' מכתובתה
לתנא קמא פעם א' פודה ואח"כ אם רצה פעם א' פודה ואח"כ אם רצה
לרבן שמעון בן גמליאל אינו פודה אינו פודה [7]

-------------------------------------------------

[1] דכיון שהתנאי בכתובת אשת כהן הוא "אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך למדינתך", וא"כ גם באלמנה לכהן גדול יכול להתקיים התנאי הזה, דהכלל הוא שיש לה כתובה ותנאי כתובה כל שהוא "למישקל ולמיפק" וגם כאן היא מקבלת הכתובה ויוצאת.

[2] כיון שלא מתקיים התנאי כתובה "אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך לי לאינתו" דהרי אסורה עליו, לכן לא חייב בתנאי זה.

[3] דכיון שלא איסור שבייה גרם לה, אלא איסור דבר אחר גרם לה שהיא אסורה עליו אמרינן לא נתשעבד בתנאי כתובה, דעל זה ישראל וכהן שוים, דכל מה שהכהן מתנה הוא רק אם נאסרת עליו מחמת שביה שבכל אופן יפדה אותה, אבל לא משום דבר אחר.

[4] ס"ל לאביי דמודה ר' יהושע בכה"ג שפודה ונותן לה כתובה, דאף שהדירה ואסורה עליו לא גרע מדין אלמנה לכהן גדול שאביי לשיטתו ס"ל שפודה ונותן כתובה. וס"ל לאביי שכל המחלוקת שלהם היא באשת ישראל, דר' אליעזר אזיל בתר מעיקרא - דהיינו שעת כתיבת הכתובה והיא היתה ראויה לו (ובזה שונה מדין ממזרת ונתינה לישראל שלכו"ע אין פודה אותה - דהרי משעה ראשונה כבר לא ראויה לו), ואילו ר' יהושע אזיל בתר לבסוף, וכיון שבשעת השביה כבר נדר ואינה ראויה לו - אין צריך לפדותה.

[5] ס"ל שבין באשת כהן ובין באשת ישראל נחלקו ר"א ור' יהושע, דר' אליעזר אזיל בתר מעיקרא והיתה ראויה לו ונתחייב לפדותה, ואילו ר' יהושע אזיל בתר שעת השביה ולא היתה ראויה לו מחמת שהדירה ולכן נותן לה כתובה ולא פודה.

[6] ואם נשבתה אחר מיתת בעלה, לכו"ע אין חייבים היורשים לפדותה.

[7] ומסיקה הגמ' דלרשב"ג שני קולות יש לו, שאם היה כתובתה יותר מדמיה נותן רק דמיה, ואם היו דמיה יותר מכתובתה נותן רק כתובתה.

עוד חומר לימוד על הדף