KESUVOS 45 - Dedicated by Dr. Yehoshua Daniel of Efrat, Israel, to honor the memory of his mother z"l, Musha bas Chaim Ze'ev Ha'levi.

כתובות דף מה. א

מה חילוקי הדינים בג' מדות דתני שילא בנערה המאורה שזינתה בבית אביה בעודה ארוסה?

מה היא מיתתה? והיכן?
א. באו עדים אחר שנשאת סקילה בפתח בית אביה
ב. באו עדים בעודה ארוסה סקילה בפתח שער העיר
ג. באו עדים בבית
אביה אחר שבגרה [1]
לתני שילא בחנק [2] בבית דין
לר' יוחנן בסקילה בבית הסקילה

באו עדים אחר שנשאת שזינתה בעודה נערה מאורסה, מה הדין בדלהלן לרבא? [תוד"ה אמר].

באו עדים מעצמם כשהוציא שם רע - והיה אמת
לרש"י (לפי' התוס') בחנק [3] בסקילה
לרבינו שמואל בסקילה בסקילה

נכנסה לחופה ולא נבעלה, ובאו עדים שזינתה מה דינה? [תוד"ה אמר].

באו עדים מעצמם כשהוציא שם רע - והיה אמת
לרש"י (לפי' התוס') בחנק בחנק
לרבינו שמואל בחנק בסקילה אבל לא בפתח בית אביה [4]

כהן משיח ונשיא שחטאו ואח"כ נתמנו, באופנים דלהלן איזה קרבן הם מביאים?

נודע להם חטאם קודם שנתמנו נודע להם חטאם אחר שנתמנו
לרבנן שעירה או כשבה כהדיוט שעירה או כשבה כהדיוט
לר' שמעון שעירה או כשבה כהדיוט פטורים [5]

כתובות דף מה: א

היכן סוקלין את החוטאים דלהלן?

בעיר שרובה ישראל בעיר שרובה עכו"ם
נערה מאורסה שזינתה יש לאביה בית: פתח בית אביה
אין לו: פתח שער העיר שזינתה
פתח בית דין [6]
העובד ע"ז פתח שער העיר שעבד בה [7] פתח בית דין

מה דין המוציא שם רע ונמצא שקר?

כשבעל כשלא בעל

ללשינא
קמא
לת"ק דברייתא א', ולרבנן לוקה ומשלם מאה סלע לוקה ומשלם מאה סלע
לר' יהודה לוקה ומשלם מאה סלע פטור
ולר' אליעזר ב"י לוקה ומשלם מאה סלע לוקה [8] אבל לא משלם
לאיכא
דאמרי [9]
לת"ק דברייתא א' לוקה ומשלם מאה סלע פטור
לר' יהודה לוקה ומשלם מאה סלע לוקה [10] אבל אינו משלם

אליבא דר' יהודה היכא שלא בעל ד"לוקה מכל מקום" - האם מה"ת או מדרבנן? [תוד"ה רבי].

אליבא דרב נחמן בר יצחק אליבא דרב פפא
לרש"י מכת מרדות מדרבנן מה"ת משום לא תלך רכיל [11]
לרבינו תם מכת מרדות מדרבנן מכת מרדות מדרבנן

-------------------------------------------------

[1] והיא עדיין ארוסה בבית אביה, בכל אופן כיון שנשתנה גופה - דהרי כשזינתה היתה נערה ועכשיו היא בוגרת, לכן היא נידונת כאילו זינתה אחר שבגרה.

[2] ואמר רבא - שזה דוקא כשבאו והיא עדיין בבית אביה - וכדברי הברייתא, אולם אם באו העדים אחר שנשאת, והיה בדרך שהבעל הוציא שם רע עליה ונמצא אמת שבאו עדים, חייבת סקילה, דזה הוא החידוש של מוציא שם רע. ולכך הברייתא השניה אמרה שנערה המאורסה שזינתה ומשבגרה הוציא עליה שם רע - אם היה אמת נסקלת.

[3] וכתבו התוס' דלפי זה הא דקתני לעיל בתני שילא "באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה בסקילה" - צריך לדחוק לרבא דאיירי במוציא שם רע דוקא ונמצא אמת - שבאו עדים, דאי לא הוציא שם רע - הויא לרבא בחנק, דכיון דאישתני דינא שנשאת אישתני קטלא.

[4] וס"ל שהחידוש במוציא שם רע שאפי' אם זינתה אחר חופה ולא נבעלה עדיין, שבעלמא בלא הוצאת שם רע היתה בחנק, בכל אופן אם היה בדרך של מוציא שם רע ואח"כ באו עדים חייבת סקילה, אכן כיון שלא זינתה בבית אביה אלא אחר שיצאה משם, לכן לא נסקלת בפתח בית אביה.

[5] דכיון שנשתנה דינו אישתני קטלא.

[6] כתבו התוס' (בד"ה על) דלאו דווקא על פתח ב"ד אלא חוץ לב"ד כי היכי דלא ליתחזי ב"ד רוצחים.

[7] דכתיב (דברים יז:ה) גבי עובד ע"ז "והוצאת את האיש ההוא וגו' אל שעריך" - והיינו השער שעבד שם ע"ז ואפי' אם לא נידון בעירו אלא בעיר אחרת מחזירים אותו לעירו לסקול אותו על פתח שער עירו.

[8] לרש"י לוקה משום אזהרת לא תלך רכיל והיינו מדאורייתא, ואילו ר"ת (בתוד"ה רבי) חולק וסובר שכל המלקות הם מדרבנן.

[9] ס"ל שכל הברייתא הראשונה היא אליבא דר' אליעזר בר' יעקב, ונחלקו ת"ק ור' יהודה בדעתו.

[10] כך פירש ר' יהודה את דברי ר' אליעזר בן יעקב שלוקה מכל מקום, וע' בטבלא הבאה.

[11] ומפרש רב פפא שמה שאמר ר' יהודה, ומה שאמר ר' אליעזר בן יעקב "בעל לוקה לא בעל אינו לוקה" - היינו בממון שממון לא משלם אם לא בעל. וא"כ נמצא שמלקות לוקה מ"מ לר' יהודה היינו מדאורייתא ומשום אזהרת לא תלך רכיל.

עוד חומר לימוד על הדף