12th CYCLE DEDICATION
KESUVOS 38 - Dedicated by Reb Avraham Tallant in memory of his mother, Basya bas Reb Shalom Shachna, who passed away on 13 Tishrei 5768. Arriving in America before WW II, Mrs. Tallant remained true to her religion through very trying times and raised her family on the principles of the Torah.

כתובות דף לח. א

האונס או מפתה נערה שנתארסה ונתגרשה, מה הדין?

האם יש לה קנס? מי מקבל קנסה?
לר' יוסי הגלילי אין לה קנס - "אשר לא ארשה" [1] ----
לר' עקיבא יש לה קנס לתנא דמתניתין: קנסה לעצמה [2]
לתנא דברייתא: קנסה לאביה [3]

כתובות דף לח: א

האונס או מפתה נערה, ולא הספיק לעמוד בדין ומתה, מה הדין?

האם יש לה קנס? מי מקבל קנסה?
לאביי אין לה קנס [4] ----
לרבא
ללישנא קמא
יש לה קנס [5] אם יש בגר בקבר: בהו"א - דבנה [6],
במסקנא - ופקע כח אביה [7]
אם אין בגר בקבר: דאביה
למר בר
רב אשי [8]
אם מיתה עושה בגרות אין לה קנס ----
אם אין עושה בגרות יש לה קנס קנסה לאביה

-------------------------------------------------

[1] ודייק, הא "ארשה" - אין לה קנס כלל, ואפי' אם לבסוף נתגרשה.

[2] ודורש "אשר לא ארשה" - קנסה לאביה, אבל אם "ארשה" קנסה לעצמה. ומקשה הגמ', הרי מצינו כשממעטים בוגרת ובעולה - ממעטים לגמרי. ותירצה הגמ', שלר"ע קרא ד"אשר לא ארשה" אינו מיותר, דצריך לו לאפנויי ליה לגז"ש למפתה, כדי ללמוד שכמו שכאן חמשים כך במפתה חמשים, וכמו שבמפתה הוא שקלים כך כאן בשקלים, ומזה למדנו שבין באונס ובין במפתה הקנס הוא חמשים שקלים.

[3] וכן יש לנו ללמוד "מן הדין: הואיל ואביה זכאי בכסף קידושיה ואביה זכאי בכסף קנסה, מה כסף קידושיה אע"פ שנתארסה ונתגרשה לאביה (כשתתקדש שוב) - אף כסף קנסה אע"פ שנתארסה ונתגרשה לאביה.

[4] דדריש: "לאבי הנערה - ולא אבי מתה".

[5] לפי הלישנא דלפנינו רבא חולק בדין לגמרי על אביי, ולא דורש "אבי הנערה ולא אבי מתה" - וס"ל שאין המיתה מפקיעה את הקנס. ומה שאמרה כאן הגמ' "מלתא דפשיטא ליה לאביי מיבעיא ליה לרבא", לא קאי על דברי רבא כאן, אלא על הלישנא של מר בר רב אשי בדברי רבא (לקמן דף לט.) וכמו שיבואר.

[6] בהו"א סברה הגמ' שיתכן שתתעבר מביאה זו כשהיא כבר נערה ותספיק ללדת ולד של קיימא - ולא תגיע לימי בגרות עדיין, ולכך יתכן שתמות ותבגר בקבר, ויש מקום לדון האם הקנס מגיע לבנה שהוא יורשה, או שאין בגר בקבר והוא שייך לאביה. והקשו התוס' (בד"ה יש) "הא אין אדם מוריש קנס לבניו". ותירצו בכמה אופנים ע"ש.

[7] הקשתה הגמ' (לקמן דף לט.), דכיון ש"אין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים" (לא פחות ולא יותר), א"כ לא יתכן שתלד תוך ו' חדשים. ולכן פירשה הגמ', שהנפ"מ היא: שאם יש בגר בקבר "פקע זכות אב". ופירש"י וז"ל: פקעה תביעת אב וזכה הלה במה שבידו שאין בעל דינו קיים וקנס לאו ממון הוא להורישו לאביה בתורת ירושה כל כמה דלא גבתיה.

[8] לקמן דף לח. ומבואר ברש"י (שם בד"ה מר) שמר בר רב אשי אמר את דבריו בדעת רבא, וכפי דבריו נאמרה הלשון לעיל "מלתא דפשיטא ליה לאביי מיבעיא ליה לרבא", וה"פ: מה דפשיטא ליה לאביי דבמיתה פקע אב, איבעיא ליה לרבא אי מיתה עושה בגרות ופקע אב וכו'.

עוד חומר לימוד על הדף