כתובות דף לד. א

המבשל בשבת בשוגג או במזיד, מה הדין התבשיל למבשל בעצמו, ומה הדין לאחרים?

בשוגג במזיד
לר'
מאיר
למבשל מותר בשבת בעצמה לרש"י: אסור לעולם
לתוס': מותר במוצ"ש בכדי שיעשו
לאחרים מותר בשבת בעצמה מותר במוצ"ש בכדי שיעשו [1]
לר'
יהודה
למבשל מותר במוצ"ש בכדי שיעשו אסור לעולם
לאחרים מותר מוצ"ש בכדי שיעשו [2] מותר מוצ"ש בכדי שיעשו
לר' יוחנן
הסנדלר
למבשל אסור לעולם אסור לעולם
לאחרים מותר מוצ"ש בכדי שיעשו אסור לעולם

גנב שטבח האם חייב ד' וה' אליבא דרבנן?

כשטבח בשבת טבח שור הנסקל או לע"ז
לרב אחא
ורבינא
חד אמר: מעשה שבת אסור מה"ת פטור [3] פטור
וחד אמר: מעשה שבת אסור מדרבנן חייב [4] פטור

שור שנגח את האדם ונתחייב סקילה בבית שומר, האם נפטר השומר בהחזרתו לבעליו?

קודם גמר דין אחר גמר דין
לרבנן נפטר בזה [5] אינו נפטר וצריך לשלם
לר' יעקב נפטר בזה נפטר בזה

כתובות דף לד: א

גנב גדי באופנים דלהלן וטבחו, האם חייב ארבעה וחמשה - לרבה, ומדוע?

הדין הטעם
גנב גדי קודם שבת וטבחו בשבת;
גנב גדי חוץ למחתרת וטבחו במחתרת
חייב ד' וה' דכבר נתחייב בגניבה, ועל הקנס דחידוש הוא מת ומשלם
גנב גדי בשבת וטבחו בשבת;
גנב גדי במחתרת וטבחו במחתרת
פטור מד' וה' נפטר על הגניבה - דאין מת ומשלם, ואין תשלומי ג' וד'

כתובות דף לד: א

הניח להם אביהם פרה שאולה, מה הדין בדלהלן?

ידעו שהיא שאולה ומתה להם,
האם חייבים באונסיה?
לא ידעו שהיא שאולה,
ושחטוה ואכלוה, מה הדין?
לא הניח להם אביהם
אחריות נכסים
פטורים מאונסיה משלמים דמי בשר בזול
הניח אביהם
אחריות
נכסים
לרבא מאן דמתני ארישא: חייבים לשלם הכל
מאן דמתני אסיפא: פטורים מאונסיה [6]
חייבים לשלם הכל
לרב פפא פטורים מאונסיה חייבים לשלם הכל

האם אומרים דין קם ליה בדרבה מיניה, ב"חייבי מיתות שוגגים" (או מזידין בלא התראה)
אליבא דרב דימי [7]?

מה הדין הטעם
לר' יוחנן חייב ממון כיון שאינו מותרה לעונש החמור
לריש לקיש פטור מממון כדילפינן לקמן (לד.) שאם פטור כשהתרו
- פטור נמי כשלא התרו

-------------------------------------------------

[1] ורש"י כאן סתם וכתב: במזיד לא יאכל. הוא לעולם, אבל אחרים ישראלים אוכלים. ולא פירש מתי אחרים אוכלים האם למוצ"ש או מיד. וע' בשטמ"ק שפירש בשיטת רש"י שאחרים אוכלים ממנו מיד.

[2] ולפי מה שמבואר בשטמ"ק לשיטת רש"י יהיה מותר מיד, כמו דס"ל במזיד דר"מ באחרים.

[3] דהוי שחיטה שאינה ראויה - ואליבא דר' שמעון דלא הוי שחיטה.

[4] ואה"נ מה שחלקו חכמים על ר"מ ופטרו זה רק בע"ז ושור הנסקל, אבל בטובח בשבת חייב.

[5] ואף שב"ד עתידים לקחת את השור הזה ולדון אותו ולסוקלו, מ"מ קודם גמר דין - כשמחזירו עדיין הוא שור מעליא.

[6] וזה כסברת רב פפא שחיוב האונסים חל רק בשעת המיתה ולא כבר משעת השאלה, ולא דומה לגזלן שחייב באונסים משעת הגניבה. ולכן כאן בשעה שחל האונס כבר האב השואל נפטר ולא חל חיוב האונסים על נכסיו - והם פטורים מלשלם.

[7] לקמן (דף לד.), רבין חולק על רב דימי בזה.

עוד חומר לימוד על הדף