כתובות דף טו. א

תינוקת שנאנסה האם כשרה לכהונה? [תוד"ה כמאן].

ברוב של כשרים אחד בשני רובי של כשרים
לרבן גמליאל לרש"י: כשרה
לתוס': אם טוענת ברי כשרה [1]
כשרה
לר' יהושע פסולה כשרה
לר'
יוסי
לרב חייא בר אשי פסולה כשרה
לרב חנן בר רבא כשרה - בהוראת שעה [2] כשרה

נגע או בשרץ או בצפרדע מת מה הדין, ומדוע?

ברשות היחיד ברשות הרבים
תשעה צפרדעים ושרץ אחד בניהם טמא - דכל קבוע כמחצה [3] טהור [4]
תשעה שרצים ושרץ אחד ביניהם טמא טהור - דכל קבוע כמחצה [5]

כתובות דף טו: א

מצא תינוק מושלך בעיר כדלהלן, מה דינו?

לאיזה ענין חשוב כן ולאיזה ענין אינו חשוב
אם רוב גוים - גוי מאכילים אותו נבלות - כגוי לענין לפקח את הגל [6]
אם רוב ישראל - ישראל להחיותו ולהחזיר לו אבידה - כישראל לענין יוחסין [7]
מחצה על מחצה - ישראל נגח שור תם שלו שור שלנו - כישראל [8] נגח שור תם שלנו שור שלו [9]

-------------------------------------------------

[1] הוקשה לתוס', הרי כל מה שהכשיר רבן גמליאל הוא רק כשטוענת ברי שלכשר נבעלה, ותירצו שאה"נ מיירי הכא בכה"ג שטוענת ברי ובלא ראוה שנאנסה שנאמנת במגו, ויעו"ש עוד.

[2] ומעמיד את משנתנו באופן שלא היו שני רובי - דהיינו בקרונות של ציפורי, אלא ס"ל שהיה שם הוראת שעה של צדדי היתר להתיר אפי' ברוב אחד, כן פירש"י. וכתבו התוס' (בד"ה מאן), דלפירושו אין מחלוקת לדינא ביניהם, והביאו שר"ח פירש שס"ל דחד רובא סגי, והוראת שעה היתה להחמיר שצריך תרי רובי.

[3] פי', אף שמן הדין לכאורה היה לטהר אפי' ברה"ר משום שאזלינן בתר הרוב ורוב צפרדעים, מ"מ כיון שהשרץ קבוע ביניהם הוי כמחצה על מחצה, וספק טומאה ברה"י טמא.

[4] משום שספק טומאה ברה"ר טהור, אכן כאן אין הקבוע סבה לקולא אלא אדרבה סבה לחומרא דבלי הקבוע יש כאן רוב לקולא והקבוע עושה מחצה על מחצה וסבה להחמיר אלא שכיון שהוא ברה"ר טהור.

[5] כלומר, אם לא היה דין קבוע היה צריך ללכת אחר הרוב ולטמא אפי' ברה"ר, וע"י הקבוע הוא נעשה ספק של מחצה על מחצה והדין הוא שברה"ר ספקו טהור, וזה מקרה שדנים בקבוע לקולא.

[6] הסיקה הגמ' שעל הרישא נאמרה מימרא של שמואל, וה"ק: דאין הולכים בפיקוח נפשות אחר הרוב, וחוששים למיעוט ומפקחים עליו את הגל בשבת.

[7] הכי אמר רב, דאף דאזלינן בתר רוב לענין להחזיר לו אבידה, מ"מ אם בת היא להשיאה לכהונה לא מהני רוב אחד, ולכן לא מהני מה שנמצא בעיר שרובה ישראל.

[8] דאינו משלם אלא חצי נזק כישראל, אבל אם נתבע אותו נזק שלם יכול לטעון "תביאו ראיה שאיני ישראל ואתן לכם כדין גוי שמשלם נזק שלם".

[9] לזה אינו נידון כישראל, והדין שפטורים מלשלם לו כל זמן שלא יביא ראיה שהוא ישראל, דיאמר לו הנוגח שהוא גוי ושור של ישראל שנגח שור של גוי פטור.

עוד חומר לימוד על הדף