כתובות דף יב. א

כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה, באופנים דלהלן האם יש לה כתובה מנה [1]?

בדין הברייתא -
יש עדים שלא נסתרה
בדין המשנה -
רק מוחזקת שלא נבעלה
מאן דמתני אברייתא [2] יש לה יש לה
מאן דמתני אמתניתין יש לה [3] אין לה

כמה גובין לבתולה ואלמנה בת ישראל ובת כהן?

בתולה אלמנה
בת ישראל מאתים מנה
ובת כהן
ומשפחות מיוחסות בישראל
ארבע מאות [4] עיקר הדין: מנה
תקנה ראשונה: מאתים
תקנה שניה: מנה

כתובות דף יב: א

האם מוציאים ממון ע"פ הטענות דלהלן?

מנה לי בידך
והלה אומר איני יודע
לא מצא לאשתו בתולים
ואומרת משארסתני נאנסתי [5]
לרב יהודה ורב הונא - ברי עדיף חייב חייב [6]
לרב נחמן ור' יוחנן - לאו ברי עדיף פטור לרבן גמליאל: חייב [7]
לר' יהושע: פטור

-------------------------------------------------

[1] רבה רצה לדייק לפי הלשון הראשון מהברייתא ולפי הלשון השניה מהמשנה בדין מי שהיתה מוחזקת שהיא בתולה מן הנשואין או אפי' יש לה עדים שלא נסתרה שאם מצא שאינה בתולה אין לו טענת בתולים להפסידה המנה שיש לה כדין אלמנה, ולא יכול לומר שהיה מקח טעות. ולמד מזה רבה דש"מ ש"כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה" - אפי' כשלא נשאת יש לה כתובה מנה. ורב אשי דחה שבעלמא "כנסה בחזקת בתולה ונמצא בעולה" אין לה כלום כיון שהוי מקח טעות, ושאני הכא שהרי נשאת. ויש בזה ב' לשונות כדבסמוך.

[2] הגמ' מבארת דמאן דמתני את דברי רבה ומה שענה לו רב אשי על הברייתא שאפי' יש לה עדים בנשאת יש לה כתובה מנה כיון שהיה לו לדעת שכיון שנשאת יתכן שנבעלה אפי' שהעדים אומרים לו שלא נבעלה, ואין ללמוד מכאן לבעלמא שכשלא נשאת שאם "כנסה בחזקת בתולה ונמצא בעולה יש לה כתובה מנה" דשאני הכא שכבר נשאת, אבל בעלמא אין לה כלום משום דהוי מקח טעות, כ"ש שיש לדון כן במקרה של המשנה שאין לה עדים דאמרינן שכיון שנשאת לכן יש לה מנה דודאי לא חשיב מקח טעות אבל בעלמא שלא נשאת הוי מקח טעות.

[3] דכיון שיש עדים שמעידים שלא נבעלה לא הוי מקח טעות דיכול לומר שהוא על העדים סמך.

[4] ביארו התוס' (בד"ה ובית דין) דאף שכתב בלשון "וחזו ליכי" ולא כתב בלשון תוספת ג"כ גובה, ולא אמרינן דלא חזו אלא כיון שהוא מנהג טוב חשיב חזו.

[5] וא"כ נסתחפה שדך - שתחתיך איבדתי בתולי, ואתה חייב לי מאתים כדין בתולה, ולא כמו שאתה טוען שקודם שארסתני נבעלתי ומקחך מקח טעות ואין אתה חייב כלום.

[6] לשיטתם כיון שברי עדיף ודאי שהיא נאמנת שהיא טוענת טענת ברי, ודבריהם רק כפי דברי רבן גמליאל.

[7] ביארה הגמ' שדברי רב נחמן דס"ל בעלמא שאין ברי עדיף יכולים להיות גם אליבא דרבן גמליאל דס"ל במשנתנו דנאמנת, ונאמנותה אינו מטעם דברי עדיף אלא משום שיש לה מגו שיכלה לומר שהיא מוכת עץ שהיא טענה טובה לה יותר שלא פוסלת את עצמה לכהונה, (דבטענת "נאנסתי תחתיך" - פוסלת עצמה לכהונה ונפ"מ אם תתאלמן ממנו), וכן יש לה חזקת הגוף שמסייעת אותה שלא איבדה בתוליה אלא רק עתה אחרי שנתארסה ולא קודם לכן).

עוד חומר לימוד על הדף