כתובות דף ח. א

במה נחלקו לוי ורב אסי דלהלן?

לוי בירך חמש - ולא בירך יוצר האדם רב אסי בירך שש - גם ברכת יוצר האדם
להו"א חדא יצירה הואי [1] שתי יצירות הואי [2]
לדחייה [3] בתר מעשה דחדא יצירה אזלינן בתר מחשבה לעשותו שנים אזלינן

מתי אומרים בברכת הזימון שהשמחה במעונו אחר התחתונה [4]?

תוך שבעה ומשבעה עד ל' מל' עד י"ב חודש אחר י"ב חודש
כשאמר מחמת החתונה אומרים אומרים לא אומרים
כשלא אמר מחמת החתונה אומרים לא אומרים לא אומרים

כתובות דף ח: א

האם חתנים ואבלים עולים למנין או לא?

חתנים אבלים
לרב עולים למנין אינם עולים
לברייתא
לר' יוחנן
עולים למנין בברכת המזון: עולים למנין [5]
בשורה, ברכת המזון דרחבה:
אינם עולים

-------------------------------------------------

[1] פי', שאדם וחוה היו בחדא יצירה של גוף אחד דו פרצופין, ואח"כ רק נתחלקה חוה מן האדם ולא חשוב עוד יצירה, ולכן לא מברכים שתי ברכות גם "יוצר האדם" וגם "אשר יצר את האדם בצלמו" - וסגי רק באשר יצר.

[2] פי', שחוה נוצרה מהזנב של אדם, וא"כ היה כאן יצירה שניה, וכיון שהיו שתי יצירות יש ב' ברכות נפרדות כנגדן.

[3] הגמ' דוחה שלכו"ע חדא יצירה הואי, ובכל אופן יש טעם לברך ב' ברכות לפי רב אסי, ומשום דאזיל בתר מחשבה שעלה במחשבה לעשותו שנים.

[4] מבואר בגמ' שגם קודם החתונה היו אומרים, היכא שכבר "רמו שערי באסינתא", ויש בזה ב' פירושים ברש"י. א) מתי ששורים שעורים בגיגית כדי לעשות שכר לצורך החופה. ב) היו זורעים שעורים בעציץ לרמז שיפרו וירבו כשעורים הללו שצומחים מהר.

[5] רש"י פירש כאן שלא קאי לענין מנין עשרה, אלא לענין ברכת הזימון בשלשה שבזה הנידון עם האבלים ממנין שלשה או לא. אכן התוס' (בד"ה כי), חלקו וס"ל שקאי על ברכת אבלים שבברכת המזון, וכתבו שמכאן מוכח שצריך שתהיה בעשרה.

עוד חומר לימוד על הדף