טבלאות - כריתות יז

KERISUS 17 (7 Elul) - Dedicated in memory of Esther Miryam bas Harav Chaim Zev and her husband Harav Refael Yisrael ben Harav Moshe (Snow), whose Yahrzeits are 7 Elul and 8 Elul respectively. Sponsored by their son and daughter in law, Moshe and Rivka Snow.

כריתות דף יז. א

לאמוראים דלהלן, למי מודה ר"ג שפטור, ובאיזה ענין נחלקו?

	למי מודה ר"ג שפטור?	ובמה כן נחלקו?
לרב חסדא	לר' עקיבא [1] - בזדון שבת ושגגת מלאכות	בשגגת שבת וזדון מלאכות [2]
לרבה	לר' אליעזר - בזדון שבת ושגגת מלאכות	בהוציא חצי גרוגרת לרשות אחת ועוד הוציא חצי לרשות אחרת [3]

כריתות דף יז: א

ספק אכל חלב ספק לא אכל [4], מה הדין באופנים דלהלן?

	בחתיכה אחת ספק חלב ספק שומן	בב' חתיכות ואין ידוע איזו חלב ואיזו שומן
לרב אסי	חייב אשם תלוי
לחייא בר רב [5]	פטור	חייב אשם תלוי [6]

כריתות דף יז: א

מה טעמי המחלוקת הנ"ל [7]?

	למאן דמחייב בחתיכה אחת	למאן דמחייב רק בב' חתיכות
לרבה	יש אם למסורת מצוַת כתיב [8]	יש אם למקרא מצווֹת קרינן
לר' זירא	לא בעינן שיהיה אפשר לברר איסורו	בעינן שיהיה אפשר לברר איסורו [9]

באופנים דלהלן, האם חייב אשם תלוי למאן דמצריך חתיכה אחת מב' חתיכות?

	בשני כזיתים	בכזית ומחצה [10]
לרבה	חייב אשם תלוי	פטור
לר' זירא	חייב אשם תלוי	חייב אשם תלוי

-------------------------------------------------

[1] והיינו בכותב ב' אותיות בב' שבתות בזדון שבת ושגגת מלאכות - שפטור, כיון דהשבתות הויין כגופים ומחלקים, ולא מצטרפים ב' השיעורים.

[2] ר"ג ס"ל שאם עשה זאת בשגגת שבת וזדון מלאכות - חייב, דאף שבעלמא אמרינן ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק, מ"מ כאן לא מהני לר"ג - דאין ידיעה לחצי שיעור. ור"ע ס"ל דיש ידיעה לחצי שיעור, ושפיר מחלקים הימים שבינתיים ולא מצטרף.

[3] הנה הוקשה לגמ' במה נחלק עליו ר"א עד שנוכל לומר שאף שחולק עליו בדבר אחד מודה לו בדבר אחר. אם נאמר שנחלק עמו בשגגת שבת וזדון מלאכות שר"ג מחייב ור"א פוטר משום שלא מצטרף - דימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק. אין לומר כן, דהא גם ר"א מודה שאין ידיעה לחצי שיעור. ואם נאמר שלגבי האורג בשבת חוט אחד על בגד שיש בו כבר ג' חוטים שר"ג סובר שחייב הגם שבחוט אחד אין שיעור - מ"מ מצטרף לג' חוטים שכבר היו, ור"א סובר שפטור. ומודה ר"ג לר"א גבי כותב ב' אותיות בב' שבתות בזדון שבת ושגגת מלאכות שהוא פטור דשבתות כגופין דמיין ומחלקים. גם זאת אין לומר, היות שגם ר"א סובר שחייב מתי שמוסיף חוט אחד על האריג. ולמסקנא תירץ רבה שהגם שנחלקו לענין אם הוציא חצי גרוגרת מרשות היחיד לרה"ר אחת וחזר והוציא חצי גרגרת לרה"ר אחרת שלר"ג חייב דרשויות מצטרפות לשיעור, ולר"א פטור משום דאין רשויות מצטרפות, מ"מ מודה ר"ג לר"א גבי כותב ב' אותיות בב' שבתות בזדון שבת ושגגת מלאכות שהוא פטור דשבתות כגופין דמיין ומחלקים.

[4] כתבו התוס' (בד"ה מדסיפא), שלמ"ד דבעינן ב' חתיכות גם בבא ד"אכל ספק יש בו כשיעור וספק אין בו כשיעור" - מיירי בחתיכה מב' חתיכות וכל אחת יש בה כשיעור, ויש לו ספק אם אכל כשיעור ספק לא, וספק אם אכל מהחתיכת חלב או מהחתיכת שומן, והדין דגם בספק ספיקא מביא אשם תלוי.

[5] וכן אמר רב יהודה בשם רב להלן, וגם רבה בר אבוה אמר כן בשמו.

[6] ולדבריו הסיפא שאמר "שומן וחלב לפניו ואכל אחד מהן" - הוא פירוש לרישא שאמרה "ספק אכל חלב ספק לא אכל", ואינם שני מקרים.

[7] כאן הבאנו לב' טעמים שנזכרו בעמוד זה, ולקמן (דף יח.) נזכר טעם שלישי - דבעינן ב' חתיכות כדי שיהיה "איקבע איסורא", ע"ש.

[8] כתיב (ויקרא ד:כב) "וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה", ואם דרשינן אם למסורת "מצוַת" כתיב - ומשמע אחת, ואם אם למקרא קרינן מצווֹת דמשמע שנים.

[9] ופירש"י (בד"ה אפשר) דכיון שאשם תלוי אינו בא אלא להגין מן הייסורין עד שיוודע לו ויביא חטאת, א"כ צריך שיהיה אפשר לו להכיר באיסורו, ובחתיכה אחת שא"א - שלעולם לא יבוא לידי חטאת, אינו מביא אשם תלוי.

[10] באופן זה יש נפ"מ, דלרבה שבעינן מצוות - אין כאן, היות שאין שיעור בכל אחד מהזיתים. ולר' זירא דבעינן דיהא אפשר לברר איסורו, הא אפשר לברר האיסור בחצי זית שנותר.

עוד חומר לימוד על הדף