גיטין דף כו. א

סופר הכותב שטרות, האם יכול להכינם קודם שיצטרכו להם?

בגיטין בשאר שטרות
לתנא קמא כותב טופס ולא יכתוב תורף כותב טופס ולא יכתוב תורף
לר' יהודה לא יכתוב לא תורף ולא טופס לא יכתוב לא תורף ולא טופס
לר' אלעזר לא יכתוב לא תורף ולא טופס לרש"י: כותב טופס ולא יכתוב תורף
לתוס': כותב אפי' התורף [1]

כמו מי היא דעת ת"ק, מה הביאור לפ"ז "מפני התקנה"?

כמו מי היא דעת ת"ק מה הביאור "מפני התקנה"
לרב יהודה, ולר' יונתן כר' אלעזר דעדי מסירה כרתי תקנת סופר [2]
לר' שבתי אמר חזקיה כר' מאיר דעתי חתימה כרתי משום קטטה [3]
לרב חסדא בשם אבימי אמרי לה כר' מאיר דעתי חתימה כרתי משום תקנת עגונות [4]
ואמרי לה כר' אלעזר דעדי מסירה כרתי משום תקנת עגונות [5]
-------------------------------------------------

[1] מלבד מקום השטר כדי שלא יהיה שטר מוקדם.

[2] שהיה לו גיטין מזומנים, כי מעיקר הדין היה צריך להיות שכיון ש"כתב" היינו כתיבה ממש שאפי' טופס לא יוכל לכתוב, כדי שלא יבוא ויפגע באיסור תורה לכתוב גם את התורף שלא לשמה. אלא משום תקנת סופר כדי שיהיה להם גיטין מזומנים התירו לכתוב הטופס שלא לשמה.

[3] שאם תשמע האשה שהסופר כותב גט בשם בעלה ושמה, תחשוב שהבעל צוה לו לכתוב את הגט ותבוא להתקוטט עם הבעלה. ולכך אף שאליבא דר' מאיר "כתב" - היינו וחתם, ואפי' את התורף אפשר לכתוב שלא לשמה. בכל אופן תיקנו משום קטטה שלא יכתוב את התורף ששם יש את שם האיש והאשה כדי שלא יבואו לידי קטטה.

[4] והיינו טעם הקטטה הנ"ל דבאמת מותר לכתוב גם התורף אבל שלא יהיה לו מזומן גט בידו ויגרשנה בקל ותהיה עגונה, וקרי לי עגונה בלשון השאלה שתהיה עגונה מבעלה (אבל ודאי שתוכל להתחתן עם אחר).

[5] ובאמת גם טופס לא היה ראוי לכתוב, אלא חיישינן שאם יצטרך ללכת למדינת הים ולא יהיה גט מוכן, יצא בלא לגרשה ותשאר עגונה ממש.

-------------------------------------------------