הלכה א' (כא: - כה:)
ירק שאין כיוצא בו נשמר - פטורין ממעשרות (אא"כ משמרין בחצר) וקונה בשביעית מע"ה (בבלי - מזון ג' סעודות) [אין חשש איסור שמור (לר"ת באכילה, לראשונים לקנות)]
ואינם ספיחין [לא נחשדו]
ואינם ספיחין [לא נחשדו]
לר"י ספיחין אסורין [אטו הנזרעין] חוץ מחרדל [אינו חשוב לזרוע], לרבנן אף חרדל
לר"ע ספיחין שהתחילו לגדול בשביעית אסורין מדאו' [הן לא נזרע ולא נאסוף]
לר"ש ספיחין שהתחילו לגדול בשישית מותרין [לא נזרע - בשביעית] חוץ מכרוב [ממהרים להצמיח אמהות (עלים גדולים) בשביעית ויאמר של שישית הן]
לחכמים אסורין [אטו כרוב]
כבוד הגדול השנים עדיף מהגדול בחכמה
כרפס הנהרות = פיטרוסלינן
לר"י ור' חוניא ורב ור' חנינא להל' שבת ויו"ט קדושה אחת
לרבנן ור' יוחנן (ולרב בנאכל העירוב) להל' ב' קדושות וביצה הנולד בזה מותרת בזה
א"צ לעקור ספיחי לוף ושורש הקורנס (נשארין בארץ כמה שנים)
ואם הוסיפו עלין בשמינית מותרין [ר"ש - הולכין בירק בתר גמר פרי]
ואם הוסיפו עלין בשמינית מותרין [ר"ש - הולכין בירק בתר גמר פרי]
מותר לתלוש עלי ספיחין ונרקבין [הפסד ממילא]
רשב"י הקפיד על פורץ גדר, כותי ומלמד תינוקות שלעגו על טהרת טבריה - ומתו; יצא ממערה ע"י ק"ו מציפור שניצול ע"י בת קול; טיהר טבריה ע"י השלכת תורמסין וצפו המתים; החיה מת שטמן הכותי
הלכה ב' - ג' (כה: - כו.)
זמן הביעור [ולבהמתך (בבית) כל זמן ולחיה (בשדה)]:
לת"ק כשכלה האחרון לחיה מכל ארץ (הר, שפלה, עמק) של יהודה עבר הירדן וגליל (9 סה"כ)
[בבלי - חיה שביהודה אינה גדילה בגליל וכו' וחיה שבהר אינה גדילה בעמק]
[בבלי - חיה שביהודה אינה גדילה בגליל וכו' וחיה שבהר אינה גדילה בעמק]
לר"ש ג' ארצות ביהודה, ושאר א"י כשיכלה מהר המלך שביהודה, וזיתים ותמרים וחרובים עד שיכלה מכל א"י [דרך להביאן ממקום למקום]
צבאים שנשלחו לאפריקא חזרו למקומם לסוף ל' שנים
מילין (עפצים) גדלים בהר, תמרים בעמק, שקמים בשפלה, קנים בנחל
(נ"מ למקח וממכר, לעגלה ערופה)
(נ"מ למקח וממכר, לעגלה ערופה)
שפלה שבהר כהר, והר שבשפלה כשפלה
חוץ מלוד שהרו כהר המלך ושפלתו כשפלת הדרום (יהודה)
חוץ מלוד שהרו כהר המלך ושפלתו כשפלת הדרום (יהודה)
הר ושפלה שבבית חורון כעמק שלו (עמק יהודה)
אוכלין בסוריא על האחרון שבכולה
לר"ש אוכלין עד כשכלה מן ההפקר [אין החיה יכולה לאכול], לר' יוסי אף מן השמור [עוד לא כלה]
לר' יוסי אוכלין כשנשאר בקינים, ות"ק דברייתא חולק
לת"ק אוכלין עד שכלה הפירות שגדלו פעם שנייה בשנה, לר"י רק בבכרו בקיץ
לת"ק מבערין ענבים אפי' לא כלו סיתווניות (קטנים של סתיו), לר"י אא"כ בכרו בקיץ
הלכה ד' (כו.)
ג' כבשים - לר"א ביעור בזמן הראשון [טעם איסור בלוע בו],
לר' יהושע האחרון [טעם האחרון בראשון],
לר"ג (להל') כ"א בזמנו [טעם כמבוער],
לר"ש תמיד כל הירקות כמין אחד ואוכלין על האחרון
לר' יהושע האחרון [טעם האחרון בראשון],
לר"ג (להל') כ"א בזמנו [טעם כמבוער],
לר"ש תמיד כל הירקות כמין אחד ואוכלין על האחרון
חזקיה - משהתחיל להסתפק מאוצר א"צ לבער [כאילו גמרו]
הגיע זמן הביעור - לר' יאשיה מפקיר בפני ג' אוהבים ויחזור ויזכה, וכשאין אוהבים יפקיר בשוק כשאין אנשים, לר' חגיי ור"א מחלק לכולם קודם הביעור עד ג' סעודות
הלכה ה' (כו:)
גשמי רביעה שנייה זמן ביעור לעשבים ועלי גפנים יבשים [נרקבים], לר"ע אף לחים
עלי קנים וחרובים אין להן ביעור [מתייבשים וקיימים]
"עד הגשמים" = זמן רביעה שנייה, "עד הגשם" = אולי גשם אחד, לפ"מ עד רביעה שלישית
הרי עלי עץ - מביא גיזר אחד [ב' גזירין כל אחד קרבן בפנ"ע]
כשתרד רביעה שנייה אין עניים נכנסים לפרדס [רומסין הגידולין] אלא הבעה"ב מוציא הלקט לעניים
למשנתנו נתבטל קדושת שביעית מתבן וקש משתרד רביעה שנייה [נסרח ממאכל בהמה] -
ר' חנינא - ומאז מה שבבית מותר ליהנות ולשרוף [התירו לצורך אדם]
לברייתא דר' הושעיה כל שלא נסרח אסור
ר' חנינא - ומאז מה שבבית מותר ליהנות ולשרוף [התירו לצורך אדם]
לברייתא דר' הושעיה כל שלא נסרח אסור
ונתבטל קדושת שביעית משגבלו בטיט או ישן על הכר (באיסור [נראה כמפסיד; רידב"ז - הנאת כילוי אסור])
ספק אם יש גזירת ספיחין על מאכל בהמה - לר' בא בר זבדי מותר,
ר' זעירא - בבית ברסנא החמירו
ר' זעירא - בבית ברסנא החמירו
עץ התלתן (מאכל בהמה) וזרעו מצטרפים לאסור בנותן טעם בשביעית (אם יש איסור ספיחין בעץ; אחר הביעור) כלאים והקדש (ולא תרומה)
הלכה ו' (כז. - כז:)
בשעת הביעור מחלק ג' סעודות לכ"א [כמבוער]
אחר הביעור לר"י עניים זוכין מהפקר [ואכלו אביוני עמך]
לר' יוסי אף עשירים [אביוני ועמך/אביוני עמך ויתרם]
לר' יוסי אף עשירים [אביוני ועמך/אביוני עמך ויתרם]
ר"ש - עשירין אוכלין מאוצר ב"ד אחר הביעור [ואכלו אביוני עמך עד שיתרם מביאין לאוצר; פ"מ - כמבוער]
לר"ל פירות עבירה (רידב"ז - זריעה, בי' - אחר ביעור) בירושה או מתנה לר"א מותרין באכילה [נפלו בעל כרחו] משא"כ מציאה
לחכמים ימכרו ויפקיר דמיהן [שלא תהא חוטא (המוריש) נשכר בהחזקת טובה]
לחכמים ימכרו ויפקיר דמיהן [שלא תהא חוטא (המוריש) נשכר בהחזקת טובה]
לר' יוחנן מח' לפני ביעור - לר"א יתן לאחרים ולא לעצמו [כב"ש שהחזקת טובה אסורה],
לחכמים לב"ש ימכרו ויפקיר דמיהן [שלא יחזקו לו טובה]
לחכמים לב"ש ימכרו ויפקיר דמיהן [שלא יחזקו לו טובה]
אף במאכל בהמה דמיהן נאסרו אחר הביעור, ואסור להוציאן לחו"ל
ר' יהושע בן לוי רצה לקנות בשביעית רק מגוי [ס"ל יש קנין בא"י] שידע שאינו גזל בידו
עיסת שביעית חייבת בחלה
שביעית בזה"ז מדרבנן מתקנת ר"ג וחביריו