הלכה א' (יט. - יט:)

משילין פירות דרך ארובה (ולא מגג לגג שאינם שוים) וחלון מפני הגשמים ביו"ט
ולא בשבת [טירחא]

מכסים פירות מפני הדלף ביו"ט (וי"מ אף בשבת)

נותן כלי תחת הדלף אף בשבת ואינו מוקצה [כנהר הבא מחוץ לתחום]

ביצה שנולדה ביו"ט - לר' ינאי אין כופין עליה כלי אלא סומכין, לשמואל כופין עליה ולא יגע בה,

ברייתא דר' הושעיה - אף מלמטה לבטלו מהיכנו

רב - מצודות ניטלין לתתם תחת ראשו [לצורך גופו ומקומו]

נותן כלי מתחת להציל טבל לתוכו [תקנה להציל מוקצה שלא כדרכו]
אבל לא להציל פירות מוקצה שלא נגמרה מלאכתן

נותן כלי מתחת להציל שמן מנר שכבה אף לר"י

הלכה ב' (יט: - כא:)

אין עולין באילן [שמא יתלוש ויאכל; ינענע] ואפי' יבש [כר"מ דאינו כתלוש; אטו לח]
או לדרוך על זמורה או שרשי כרוב גבוהין ג"ט

יורדים מבהמה [שלא תיחנק; שביתת בהמה [למען ינוח שורך]] ולא מאילן [ינענע]

נשענים על בהמה - באדם בריא; בנשען קצת

לא שטים על מים [בבלי - שמא יעשה חבית של שייטין] ולא שטין דבר וי"א אף מים אלא כדי לשתות מים זכים [לא גזרו; כמסלק קליפה]

לא מספקין מכעס, ולא מטפחין לשמחה אלא לאחורי ידיו לרבי ולר' יונה (ור"מ וחברייא חולקין)

רבי זכה לתורה שראה ר"מ מאחוריו; ר' יוחנן ור"ל זכו לתורה שראו אצבע של רבי

לא מרקדין (עוקר רגל ומניח רגל)

מח' אם מותר להקיש על פתח וכסא, וספק על הכרס

לא דנין, מקדשין, חולצין, מייבמין [שמא יכתוב; ירו' יומא - קידושין דומה לקנין]

אין דנין ערב שבת דיני נפשות מדאו' [אין ממיתין בשבת והוי עינוי הדין]
ודיני ממונות מדרבנן [להכין לשבת]

אין עושין סעודת אירוסין ערב שבת [ימשך בתיקון הסעודה]

שמואל - אפי' בט' באב יארס [שמא יקדמנו אחר בתפלה (ואפ"ה לא תתקיים בידו)]

אין מקדישין [כמקח וממכר] ולא מגביהין תרומה ומעשר [מתקן]

לר' יוחנן מקדיש חובת היום בעזרה [כמו שהקרבתן דוחה יו"ט; אין שבות במקדש], ור"ל חולק

ערב פסח בשבת מח' אם לוקח פסחו ממוכרי טלאים ומקדיש או נמנה עם מוכרי פסחים [מח' אי מקדישין או לא (וכבר הוקדש למי שיתמנה ותנאי ב"ד שמעותיו חולין; בהקדיש ע"מ שיחול בשבת; בהקדיש לבדק הבית ואז מותר להקדישו לפסח בשבת)]

שוחקין עצי בשמים אחרי מילה ביו"ט [מתוך] ולא בשבת

לגי' חרדים שוחקין סממנים לרפואה לפני המילה ביו"ט [מתוך]
ולא בשבת אא"כ כבר מל [פיקוח נפש]

לר"י דמתיר מכשירי אוכל נפש - לרב חסדא מותר לחדד שפוד

לר' חנינה בד"ר אבהו מותר להוליד אש (אבל לחדד שפוד לכו"ע שרי)

מותר להשחיז סכין זה על זה

הבערה שלא לצורך - לחזקיה אסור, לברייתא מותר [לא תבערו וכו' ביום השבת (תוס' - ללאו יצאתה ורק בשבת)]

לב"ש אסור, לב"ה מותר, ר' יוחנן לא הכריע להלכה

הלכה ג' (כא:)

תחום בהמה כרגלי הבעלים, אבל במסר לרועה ערב יו"ט או כשיש רק רועה אחד בעיר הוי כרגלי הרועה

כלים של אחים שאינן מיוחדין לאחד מהם - כרגלי כולם לחומרא

הלכה ד' (כא: - כב.)

שאלה תבלין ומים ומלח ועצים לעיסתה - כרגלי שתיהן [אינם בטלים כמו בדיני ממונות]

לר"י לא לפי המים [אין בן ממש (טפלין); נבלעים (נ"מ בשאלה לחמים)]

הלכה ה' (כב.)

שלהבת אין בה ממש: לתחומים, אין מועלין מדאו', של עבודה זרה מותרת, מותרת למודר הנאה, פטור על הוצאה

אין מברכין בורא מאורי האש על גחלת אא"כ לוחשות ונקטפת האש בקיסם

הלכה ו' (כב.)

בור של עולי בבל (הפקר) כרגלי הממלא (לר' יוחנן בן נורי בפ"ד עירובין שביתתן במקומן)

באר בגבול ב' תחומין - לר' יוחנן עושין מחיצה של ברזל,
לר' יוסי בן חנינה אפי' של קנים כשהמים לא נמשכין להדיא לכאן

ואין המים שנכנסין בטלין ברוב [החמירו; מין במינו]

הלכה ז' (כב. - כב:)

פירות מופקדין - מח' רב ושמואל אי כרגלי הבעלים או כרגלי הנפקד אא"כ המפתח ביד בעלים או לא מסר לו רשותו

ראיה מהמשנה דכרגלי הבעלים

הלכה ח' (כב:)

מנות כרגלי האורחים רק בזיכה להם מערב יו"ט

בהמות הלנות מחוץ לעיר (לת"ק מפסח עד חשון, לרבי תמיד) מוקצה

דברים שנכנסו מחוץ לתחום אינם מוקצה ומותרים בטלטול תוך ד' אמות

הדרן עלך מסכת ביצה

עוד חומר לימוד
למסכת ביצה