גמ' טו: - יז:
גמ' יז: - יט.
גמ' יט. - כב:
גמ' כב: - כג:

גמ' טו: - יז:

חזור לראש הדף

הותיר מיו"ט בלי הערמה יאכל בשבת

או יעשה ערוב תבשילין - כששייר ממנו כזית בשעה שהתחיל העיסה

ערוב תבשילין [זכור את יום השבת, אשר תאפו אפו - אופין על האפוי]

רבא - שיברור מנה יפה לשבת - ולא ביו"ט שמא יפשע

רב אשי - אטו יו"ט לחול (רש"י - הוא רק כגומר)

לר"א - שמחת יו"ט רשות [או כולו לה' או כולו לכם]

לוו עלי ואני פורע, מזונותיו קצובים חוץ משבת ויו"ט ובניו לת"ת;

שמאי - כל ימיו לכבוד שבת, הלל - ברוך ה' יום יום;

צריך להודיע מתנה דלא עבידא לאגלויי: מתן שכר שבת \ נשמה יתירה

מח' ב"ש וב"ה אי ב' תבשילין או א', לרשב"א לכו"ע ב' ומח' בביצה ע"ג דג,
לחנניה לב"ש פת לאפיה תבשיל לבישול וכו'

צריך תבשיל [רש"י - היכר] ולא פת
וב' לשונות באביי אי אין מערבין בדייסא [בעי מידי דמלפת, דלא שכיח]

א"צ דעת מי שהניחו לו, אבל פושע וחוץ לתחום אינו יכול לסמוך

לרבי מערבין עירובי חצירות ביו"ט ערש"ק [טלטול מותר ביו"ט], לת"ק אסור [רש"י - נראה כמתקן]

שבת ויו"ט - ב"ש מתפלל ח' ברכות, ב"ה - ז' ומסיים מקדש השבת, לרב והזמנים

שבת ר"ח/חוה"מ - לר"א מעין המאורע בהודאה, במוסף קדושת היום באמצע ברכת שבת; רשב"ג ור' ישמעאל בריב"ב - אף בערבית... קדושת היום באמצע

ביו"ט ראשון של גליות - עירוב תבשילין ומַתנֶה (לנהרדעי אף בר"ה (ו.)), לרב אף תחומין

ורבא חולק [איסור קנין שביתה]

ממלא כל הקדרה בשר (רש"י - אפי' לחול), ממלא חבית מים [רש"י - חד טרחא]

לרשב"א, להל' - כל התנור פת [נאפת יפה]

לא הניח ערוב תבשילין - לרש"י קמחו נאסר ויקנה לאחרים

עבר ואפה - בעיא, אבל הערמה (רש"י - בב' קדרות) אסור [טפי ממזיד, כחנניה לב"ש] ואסור כשיש לו אחריני (וכן במעשר או הטביל במזיד)

רש"י טז.

דגים קטנים מלוחים אין בישול נכרי - דבנאכל חי אינו בישול דלא אהני

גמ' יז: - יט.

חזור לראש הדף

אסור להטביל כלים בשבת וביו"ט [רבה - שמא יעבירנו ד"א וגזרו בבור בחצרו וביו"ט; רב יוסף - גזרה משום סחיטה וגזרו השאר; רב ביבי - שמא ישהה (תקלה); רבא - נראה כמתקן כלי]

רבי - טבילת כלי אגב מימיו אסור, השקה בכלי אבן ביו"ט ולא בשבת

רבנן - אגב מימיו ביו"ט ולא בשבת, השקה אף בשבת

משיקין מים בכלי אבן [כיון דאין לו מים זהיר],

מדלין בכלי טמא [ע"י דליו זכור, לא נראה כמתקן],

נטמא ביו"ט מטבילין [טומאה דלא שכיח] (מח' ברש"י באב הטומאה),
בולד הטומאה מטבילין [כהנים זריזים, אין תיקון דאורייתא],

נדה מערמת וטובלת בבגדיה [זכורה], מטבילין פעם ב' לדעת דבר שני

טבילת אדם בשבת ויו"ט - לב"ש אסור, לב"ה מותר [נראה כמיקר, והואיל ומותר בשבת מותר ביו"כ, אין גזרה שישהה...]

מח' ת"ק ור"ש שזורי בטבילת כלים ביה"ש [מח' ברהיט אי מחשבתו שהוא יודע נכרת מתוך מעשיו, אי לא גמיר בהל' של פחות מכעדשה - הערב שמש נמי לא גמיר]

גמ' יט. - כב:

חזור לראש הדף

ב"ש - לא מביאין עולת יחיד [לכם ולא לגבוה, וחגותם ולא עולת ראייה]

לא סומכין אשלמים [רש"י - משתמש בבע"ח, לא גמרינן סמיכה בחובה מנדבה, לר' יוסי - אפשר מעיו"ט]

ב"ה - מביאין עולות ראייה [רש"י - ולא יראו פני ריקן, שמא יעבר הרגל ויאנס, לה' - כל דלה', מתוך, ק"ו משבת, שלחן רבך ריקן]

סומכין אשלמים [גמרינן סמיכה בחובה מנדבה ומעולת חובה (בנין אב), לר' יוסי - תיכף לסמיכה שחיטה [וסמך ושחט]]

עולא - לכו"ע ביו"ט אין קריבין נדבות [אפשר לאחר זמן, רש"י - לה' דומיא לחגיגה זמן קבוע ברגל, אפי' חלק בעלים משלחן גבוה]

עבר ושחט - רבא - זורק רק לאכילת בשר [שבות]

רבה ב"ר הונא - זורק לאימורין לערב חוץ משבת

ר"א בר"ש, לרב יוסף ב"ה אליבא דרשב"א, לרש"י אבא שאול - מקריבין נדבות ביו"ט

בל תאחר - ת"ק - אפי' שלא כסדרן, ר"ש - כסדרן, ר"א בר"ש - חג הסוכות גורם

הרי עלי תודה ואצא חגיגה, נזיר ואגלח ממע"ש - תנאו בטל [רש"י - כבר אמירתו לגבוה]

עולת חובה טעונה סמיכה [כמשפט - כעולת נדבה]

בהמה חציה של נכרי ישחוט [א"א לכזית בלי שחיטה],

רב חסדא - עיסה חציה של נכרי אסור לאפות [אפשר למפלגה]
חוץ: מ1/2 עיסת כלבים [אפשר לפייסן בנבילה], לרב הונא בבני חילא דיהבי לינוקא [כל חדא חזי לינוקא] (לרש"י רב הונא חולק ארב חסדא) - לריב"ל אפ"ה אסור.

ריה"ג - לכם ולא לכלבים; ר"ע - לכל נפש אפי' בהמה (רש"י - כשמזונותן עליך), לכם ולא לעכו"ם

ריב"ל, רבא - מזמנין גוי לשבת ולא ליו"ט [שמא ירבה בשבילו] לרש"י לרב הונא מותר להרבות

רב אחא ב"י - אין מזמנין בשבת [שיורי כוסות (נסך) ואסור בטלטול אפי' אגב דבר היתר (רש"י - איסה"נ מוקצי טפי)]

לב"ש אין מתוך אפי' להנאת כל הגוף

אי לא הניח עירוב - כדי חייו מותר (א' מכל)

רבא - לב"ש אפי' הניח עירוב אין טומנין [מוכח לשבת]

אביי - טומנין כשטמן עריו"ט לעירוב (כחנניה)

לב"ש אין זוקפין חוליות מנורה, לב"ה מותר [מח' אי בנין וסתירה בכלים]

מותר לחתוך ראש הפתילה (דולק, שכבה)

לר"י - כיבוי נר לחוס אסור [רש"י - שלא לצורך, סותר ע"מ לבנות] לצורך מותר

לרבנן - אפי' לצורך אסור אפי' במקום הפסד

אמימר - מותר למכחל העין ע"י גוי בשבת [מסייע אין בו ממש], ביו"ט שני דר"ה בעצמו, לר"י אף ביו"ט ראשון [לכל צרכיכם]

לאפות פת מרובה - לב"ש אסור [טרחא דלא צריך]

לב"ה מותר [רש"י - פת נאפה יפה]

גמ' כב: - כג:

חזור לראש הדף

ר"ג - מכבדין בין המטות, לחכמים אסור [אשווי גומות]

ר"ג - מוגמר כלים אסור; להריח מותר [רש"י - הנאת הגוף כאוכל נפש]

לרבנן אסור [אינו שוה לכל נפש] אבל לעשן פירות לשמואל ורבא מותר אף ע"ג גחלת [אוכל נפש], לרב ורב הונא אסור וע"ג חרס מח' [כיבוי, הבערה, מוליד ריח]

מוליד ריח אסור [רש"י - קרוב לעושה מלאכה חדשה] חוץ: ממוסיף ריח, לצורך אוכל נפש

ר"י - קירוד בהמה אסור [דבר שאינו מתכוין], קרצוף (עץ ששיניה גסות) מותר

רבנן - קרצוף אסור [אטו קירוד]

ראב"ע, להל' - אף קירוד מותר [כר"ש דשא"מ מותר]

ריחים כג' כלים (רש"י - נ"מ כשאזל חד שם טמאה משום אידך)

גרירת עגלה אקרקע לר"ש מותר [א"מ], ב' תנאי בר"י אם מותר [כובשת]

רש"י כג. - כג:

לרב יהודה מבעיר ע"ג חרס שהסיקו מותר - לרש"י - הבערה ע"י שינוי - כלאחר יד

טומאת כברה עץ - לרש"י - משום ארוג

מדרש לעגלה - לרש"י - מיוחדת לישיבה

עוד חומר לימוד
למסכת ביצה