גמ' עג: - עח:
גמ' עט. - פא:
גמ' פב. - פה.
גמ' פה: - פח.

גמ' עג: - עח:

חזור לראש הדף

ר' יוחנן - חצי שיעור אסור מה"ת [חזי לאיצטרופי, כל חלב]
ר"ל - מדרבנן (חוץ מר"ש דאמר כל שהוא למכות) [אינו אכילה]

יש קרבן שבועה על הנשבע לקיים דבר שמותר דאו' ואסור מדרבנן,
חוץ משבועת העדות למשחק בקוביא [אם לא יגיד - ולאו בר הגדה]

ענותך - אין פת בסלו / אינו רואה; עינו בכוסו - עריות / עולם כמישור;
דאגה ישחנה מדעתו / לאחרים; עפר לחמו - טעם / שיאכל.

פרשת המָן ושליו

ה' עינויים [שבתון, ה' עינויין כתיבי]

ועניתם: אכילה - והאבדתי את הנפש - אבידת נפש, מויענך במָן
שתייה - בכלל אכילה - ואכלת במע"ש וכ' שֵכָר (= יין [ג"ש לנזיר])
סיכה - דניאל - לא סכתי, ותבא כמים בקרבו
רחיצה - יתור - וסוך לא סכתי, דוד - עיף
נעילת הסנדל - דוד - יחף
תשמיש - אם תענה את בנותי

גבריאל נדחה מחמת צינון גחלים וחזר דלמד זכות

היתר רחיצת מקצת גופו ללכלוך, יד א' לתת פת לתינוק, עד צוארו להקביל פני רב או תלמיד או לשמירת פירות או לשיעור ולחזור - דרך מלבוש (רב אשי אוסר בסנדל לכתחלה בשבת),
לר"א מלך וכלה ל' יום

סיכת מקצת גופו לחטטים, לחולה

אפי' בחול אסור ללכת בנחל דרדיפי מים יותר מגובה מתניו ואפי' בספינות

מעיין מבית קדשי הקדשים

אסור ביו"כ לישב ע"ג טינא דטופח ע"מ להטפיח [רש"י - לחלוח הוי עונג קרוב לרחיצה]

ר"פ - אסור להצטנן בכוס מלא [שמא ישפכו עליו], ובחרס אפי' בחסר [רש"י - פולט],
רב אשי - אפי מתכת אסור בחסר

מותר לשרות מטפחת במים עיו"כ ולנגבו (גי' רש"י - רק קינוח ידים לחים עליו עיו"כ)
ולמחר מקנח בו (ולמסקנא לרש"י בשרייה ונגיבה עדיין יש סחיטה)

סנדל שעם מותר, לכו"ע קב הקיטע אסור (אביי - בדיש כתיתין [תענוג], רבא - מנעל),

נעילת סנדל לתינוק אסור [גזרו בלא ריביתייהו], לר"א חיה מותר, סכנת עקרב מותר

גמ' עט. - פא:

חזור לראש הדף

שיעור עצם כשעורה - ר"פ - יבישה בקליפתה

רב אשי - כותבת הגסה = בגרעינתה (לרש"י - כמוהו וכגרעינתה יחד)

רב יהודה - יתירה מכביצה, רב זביד - חסרה מכביצה, בכדי א"פ [אשר לא תעונה - מיתבא דעתי' (אפי' לעוג)]

טומאת אוכלין (לרש"י לטמא אחרים) כביצה [מכל האוכל אשר יאכל - אוכל הבא מאוכל - ביצת תרנגולת; אוכל שאוכלו בב"א - שיעור בית הבליעה]

ר' אלעזר - האוכל חלב בזה"ז צריך שיכתוב שיעור [שמא ב"ד אחר ירבה שיעור כזית]

שיעורי עונשין - ר' יוחנן - הללמ"ס, אחרים - שכחום וחזרו ב"ד של יעבץ ויסדום

שיעור שתייה ביו"כ: ב"ש - רביעית, ב"ה - מלא לוגמיו בריוח, ר"א - מלא לוגמיו דחוק,
ר"י בן בתירא - כדי גמיעה

מלא לוגמיו - שמואל - יסלקנו לצד א' ויראה כמלא לוגמיו, כ"א כפי גודלו [בדידיה מיתבא דעתי']

אכילה גסה (רש"י - על השבע שלא להנאה) פטור
[אשר לא תעונה פרט למזיק (רש"י - האוכלין ואת עצמו)]

זר שבלע (רש"י - בלא כסיסה) והקיא תרומה ואכלן אחר - ראשון משלם קרן וחומש
[רש"י - דרך אכילה] ושני משלם דמי עצים לראשון [רש"י - קנאן הראשון ורק ראויין להסקה]

צירוף שיעורין - ר' יהושע ב"ל - דוקא בטומאתו ושיעורו שוה
ורבנן חולקים - ר"נ ור' יוחנן - ומודים דאין צירוף כותבת ומלא לוגמיו לישוב הדעת
(ור"ח ור"ל חולקים)

אזהרה לאכילה: ר"ל - אשר לא תעונה - לא אפשר בלשון לאו, ג"ש עונש עונש ממלאכה, ג"ש עצם עצם ממלאכה, עינוי עינוי מאשת איש, שבת שבתון משבת, תשבתו "שבתכם"

תוספת יו"כ [בתשעה בערב, מערב עד ערב, מדאצטריך בעצם למעוטי תוספת מעונש ואזהרה]
האוכל בט' כהתענה ט' וי' [ועניתם את נפשותיכם בתשעה (רש"י - התקן עצמך להתענות)]

תוספת שבת ויו"ט [תשבתו, שבתכם]

רש"י - אין דרך אכילתו, אינו ישוב הדעת

לרבי - חומץ חי חייב [משיב נפש], רב גידל - להל' רק פורתא ולא מזוג בדיעבד פטור

גמ' פב. - פה.

חזור לראש הדף

חינוך לתענית לתינוק (לרש"י לנקבה שנה קודם):

רב חסדא - לשעות (אוכל שעה מאוחר), לבריא משנת י"א (י' ויום א'), לחולה משנת י"ב (י"א ויום א')

רב הונא ור"נ (לרש"י אין מח') - בן ט' (בריא) ובן י' (חולה) לשעות, בן י"א ובן י"ב להשלמה

ר' יוחנן - בן י"א לבריא בן י"ב לחולה לשעות

מאכילין עוברה שהריחה (רש"י - שניהן מסוכנין) עד שתשיב נפשה

יהרג ואל יעבור בע"ז [בכל נפשך], ג"ע [היקש נערה המאורסה לרוצח], שפכ"ד [מאי חזית]

ר' ינאי - חולה כנגד רופא א' - אוכל
חולה וב' אומרין "א"צ" כנגד ב' דאומרין "צריך" - אוכל [רש"י - כיון דאיכא תרי, ספק נפשות להקל], רש"י פד: - הולכין בתר רוב דעות

מר ב"ר אשי - אפי' חולה כנגד ב' בקיאין אוכל

אחזו בולמוס מאכילין הקל הקל: להפריש תרו"מ בשבת - שביעית - נבילה - לת"ק טבל לפני תרומה [א"א לתקן], לבן תימא תרומה לפני טבל [לא חזיא לכהן]

טבל דרבנן למסוכן - רבי - א"צ לעשר, ר' אלעזר בר"ש - יעשר
ואולי מודה רבי בדגן בעציץ שאינו נקוב אטו נקוב

בולמוס; ר"מ דייק בשמא; כלב שוטה; צפידנא (חולי שינים)

חושש בפיו (בגרונו) מטילין לו סם בשבת לכו"ע

ספק נפשות דוחה שבת אפי' לצורך שבת אחרת

רפואה לפיקו"נ בשבת לא ע"י נשים, כותיים, גר"א - קטנים, אלא גדולי ישראל

אין מחללין על פי דברי נשים, כותיים אבל מצטרפין לדעת אחרת

שמואל - ט' כותיים וישראל א' - ופרשו כולהו לחצר אחרת מפקחין הגל [לרש"י - איתחזק ישראל בחצר המפולת]

מפקחין גל אפי' לחיי שעה

בדיקת חיים - מלמעלה בודק עד חוטמו, ממטה כלפי ראשו - מח' תנאים עד לבו או עד חוטמו

פיקו"נ דוחה שבת [ר' ישמעאל - ק"ו מבא במחתרת, ר"ע - מעל מזבחי תקחנו להחיות הנידון - אע"פ שעבודה דוחה שבת, ר' אלעזר - ק"ו ממילה (רש"י - דיש כרת), ר' יוסי בר"י - אך את שבתותי תשמורו, ר' יונתן בן יוסף - קודש היא לכם - בידכם, ר"ש בן מנסיא - ושמרו... לעשות שבתות הרבה, שמואל - וחי בהם (רש"י - ולא לידי (אפי') ספק מיתה)]

רש"י פב. - פה.

נקבה לא חייבת במסי"נ לעריות [קרקע עולם]

לרש"י - לשמואל דמפקחין ברוב כותיים, כ"ש דמצוה להחיותו

רוב כותים מאכילו נבילות - עד שיגדל ויקבל גירות

גמ' פה: - פח.

חזור לראש הדף

לרבי יו"כ מכפר על כל עבירות אפי' בלי תשובה - חוץ מפורק עול, (לועג אחבירו), מגלה פנים בתורה, מפיר ברית [כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר - כל זמן שעַוֹנָה בה], אחטא וי"כ מכפר, בין אדם לחבירו [לפני ה']

חלוקי כפרה: עשה ול"ת הניתק לעשה - תשובה

ל"ת גמור - תשובה ויו"כ, ויש ברייתא דתשובה בלבד חוץ מלא תשא [לא ינקה, את שמו - אבל שאר לאוין כן]

שגגת כריתות - חטאת ואשם ודאי (רש"י - ומסתמא תשובה איכא)

כריתות ומיתת ב"ד - ברייתא - תשובה ויו"כ, ר' ישמעאל - ויסורין

חילול ה' (רש"י - חוטא ומחטיא אחרים) - ר' ישמעאל - תשובה, יו"כ, יסורין, מיתה

היכי דמי חילול ה'...; גדולה תשובה;

תשובה מאהבה - נעקר למפרע, כזכיות, משא"כ מיראה - אבל קרויין בנים
משא"כ מיסורין - "עבדים", ל"ב ברש"י - ואשובה אליכם לאחר תשובה

יפרסם חטאו - במפורסם [רש"י - שיתבייש], בבאל"ח [רש"י - שיבקשו ממנו שימחול לו]

ר' יוסי בר"י - מוחלין על עבירה ג' פעמים ולא ד'

ת"ק - לא יתודה על חטא יו"כ שני [ככלב שב על קיאו] וראב"י חולק [וחטאתי נגדי תמיד]

ר"י בן בבא - צריך לפרוט [ויעשו להם אלהי זהב] ור"ע חולק [אשרי - כסוי חטאה]

מפרסמין חנפים; יראת דיין; נשיאת פנים בעוה"ז; מזכה בנים, רבים

פיוס בג' שורות של ג' בנ"א, ורב (רש"י - מחמיר לעצמו) אפי' הרבה פעמים
במת - י' בנ"א על קברו

וידוי קודם אכילה, עם חשיכה,

ואע"פ שהתודה ערבית יתודה שחרית, מוסף, מנחה, נעילה - וש"ץ באמצע תפלתו

עיקר וידוי - אבל אנחנו חטאנו

נעילת שערים - רב - תפלה יתירה, שמואל (איתותב) - מה אנו מה חיינו
וחותם בוידוי (הקל הסולחן) לר"מ, ולחכמים אם רוצה

רב - נעילה פוטרת ערבית אף למ"ד חובה [כרבנן דר' יוסי בר"י - זמן נעילה בלילה]

לת"ק דר' חנינא בן גמליאל מתפלל מוצאי יו"כ ז' מעין שמו"ע (לרש"י - הביננו - מפני הטורח)

טבילת קרי מותרת ביו"כ למ"ד טבילה בזמנה מצוה (ר' יוסי בן חלפתא),
למ"ד נעילה ביום (ר' יוסי בר"י)

קרי ביו"כ סימן טוב אם עלתה שנה

הדרן עלך מסכת יומא

עוד חומר לימוד
למסכת יומא