גמ' נ. - נד:
גמ' נד: - נז.

גמ' נ. - נד:

חזור לראש הדף

מנהגים: חומרי משם, לשם [רש"י - זלזול המקום], אל ישנה משום מח' חוץ מדב"ת ומפירות שביעית, אל תטוש [גמ' נדרים - נדר], סרכי מילתא - לא יאמר "מותר" לכותאי ולבני מדה"י

מותר לשנות: מא"י לבבל, דעתו לחזור - רשב"א - אבל לא בכותאי ולא מלאכה ביו"ט שני, ראה גברא רבה

ערב פסח - מלאכה מחצות, משמתינן משא"כ עש"ק

אין סי' ברכה: 1. מלאכה ע"ש ועריו"ט ממנחה, 2. מוצ"ש, 3. תענית ציבור, 4. מצפה לשכר אשתו וריחים, 5. קנים וקנקנים, 6. תגרי סימטא, 7. מגדלי דקות, 8. קוצצין אילן, 9. חלק יפה, 10. שכר דכותבין סת"ם ותגריהן חוץ מלשמה ומשכירין עצמן, 11. דמתורגמנין, 12. מיתומים, 13. ומעות ממדה"י

אסור לרחוץ עם אביו ובעל אמו (ר"י - אלא לשמשו), חמיו, בעל אחותו, רבו (אלא לשמשו), ובני כבול גזרו אחים

ר"ע - ספיחין אסורין [לא נזרע - לא נאסוף] (לרש"י - מזמן הביעור)

ר"ש - חוץ מכרוב [לרש"י - לא נקרא "כלה לחיה" לענין ביעור]

(ובגדל בשישית אסור אחר ביעור [כרוב גדילים מהר ונראים כשביעית])

חכמים - הכל אסור [גזרינן]

מח' ת"ק ור"י דמחמיר בביעור:

1) רב שישא - ממקום שלא כלו למקום שלא כלו וכלה במקומו,

2) אביי - למקום שכלה וחזר למקומו,

3) רב אשי - ג' כבשין ביחד ומח' אי בתר אחרון כר יהושע או כר"ג כפי המין [ממשות אסור וטעם כמבוער]

4) רבינא - אי תמר כמו אחרון בצוער או כבין הכיפין.

ת"ק להל' - ביעור בכ"מ, רשב"א - יחזרו לא"י [אשר בארצך]

שביעית - לא כלה ולא לההפסד בדנחית ל"פירי" (גפן לר' יוסי סמדר, לרבנן בוסר (כפול הלבן))

ביעור ענבים פסח, זיתים עצרת, גרוגרות חנוכה ותמרים פורים (לר' יוחנן הפוך)

שמואל, ר' אבא בשם ר' יוחנן - ברכה על אור רק במוצ"ש

עולא ורבה בב"ח כר' בנימין בר יפת בשם ר' יוחנן - מוצ"ש אף באור של עצים ויו"כ באור ששבת [רש"י - חידוש - שהותר]

חלל דגיהנום קודם העולם, אורו יום ב'; אור דידן עלה במחשבה יום ו', ונברא מוצ"ש

מנהגים: איסור מלאכה ע"פ עד חצות, לא למכור דקה לגוי, לא לאכול צלי ליל פסח, נר יו"כ, איסור מלאכה ט' באב

אסור למכור לגוי גסה [גזירה אטו שכירות ונסיוני - שביתה], עגלים וסייחים -
ר"י מתיר שבורין [לא משהי], בן בתירא מתיר סוס [רק שבות]

רב, ר' יוסי - אסור "בשר זה לפסח", מקולס אפי' לא אמר [לרש"י - דעכשיו קורא שם לדמים]

ר"ש - מותר [שלא כדרך המתנדבים (לרש"י -דלא קרא שם מחיים)]

יו"כ בשבת לרשב"א מדליקין, לחכמים לא

רש"י נב. - נב:

ג' כבשין בחבית - לר"א - אוכלין על הראשון - לרש"י - כיבוש משוי כחד

ג' ארצות וג' בכ"א - לרש"י - עד שתכלה מכל ג' שבארצותיה

ביעור - לרש"י - למרמס חיה ובהמה

גמ' נד: - נז.

חזור לראש הדף

תענית ציבור - ביה"ש אסור, לשמואל מותר

ט' באב - שמואל - ביה"ש מותר,

רבא ור' יוחנן - אסור ומש"כ ט' באב לא כתע"צ היינו למלאכה, לנעילה, לכ"ד ברכות, וחמיר לעוברות ומניקות, אצבעו במים, דלא כג' ראשונות דביה"ש מותר

יו"כ חמיר מט"ב: בין השמשות לשמואל, ספיקא דיומא, נעילה, מלאכה, תוספת, כרת

לרשב"ג - אין מיחזי כיוהרא ויבטל ממלאכה ט' באב כת"ח [כמה בטלנין] משא"כ חתן בק"ש (לר' יוחנן איפוך חד)

ר"מ - מלאכה ערב פסח תלוי במנהג. ר"י - איסור בגליל ולב"ש אף הלילה.

רבינא - ב' מקצת היום ככולו לא אמרינן להשרשה ג' ימים שיתיר העומר

ר"מ - גומרין בי"ד רק לצורך המועד

חכמים מתירין חייטין ספרין וכובסין ור' יוסי בר"י רצענין [מותר להדיוט חוה"מ]

י"ד חוה"מ
לחכמים חייטין וכו' עושין מלאכה הדיוט
מושיבין שובכין

אם ברח מחזיר תוך ג'

ומח' בישבה פחות מג'

אביי - רפת לאשפה

רפת לצדדין

רבא - אי מלא כרפת, לאשפה

מוליכין ומביאין כלים מבית האומן בלי צורך מועד

מביאין רק לצורך מועד

או לא מאמינו עם חשש גניבה

לא מיחו בכורכין את שמע -

ר"מ - לא היו מפסיקין (לרש"י - בין אחד לואהבת),

רבא - היום על לבבך, ר"י - לא אמרו ברוך שם (רש"י - י"ג - אמרו - בקול רם)

מיחו בגמזיות של הקדש - רבנן - למ"ד אין מעילה בגידולין אבל איסור יש.

מיחו באוכלין נשר בשבת (רש"י - בנתלשו היום) - עולא בשם ר"ל - בשל מכבדות (כפות בראש האילן) גזירה שמא יעלה ויתלוש.

רבין בשם ר"ל - בשל בין הכיפין (למטה) - מוקצה דמוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם

פאה: אוכל, נשמר, גידולו מן הארץ, לקיטתו כא' פרט לתאנים, ומכניסו לקיום פרט לירק.

ומיחו בראשי לפתות דסברי מכניסו ע"י דבר אחר לא שמי' קיום כר' יוסי ור"ש

מח' - לר' יוסי פאה לקפלוט. לר"ש - לכרוב.

רש"י נה:

מותר לקצור מעמקים לפני העומר [פסולה למנחות] ולכתחלה לא גודשין.

עוד חומר לימוד
למסכת פסחים