גמ' יג. - יג:
גמ' יד. - טז.
גמ' טז: - יז.
גמ' יז: - יט:
גמ' יג. - יג:

חזור לראש הדף
כהנים ולוים חייבים בבכור בהמה טהורה

קנין ישראל מישראל - גופו בכסף, מטלטלין - ר"ל (רש"י להל') - במשיכה [מיד עמיתך],
ר' יוחנן - מעות [לרש"י - נלמד מהקדש]

ישראל מגוי - גופו בכסף [היקש לאחוזה]

מטלטלין - ר"ל - כסף [מיד עמיתך במשיכה], אמימר - משיכה, ורב אשי חולק ["לעמיתך" למעוטי אונאת גוי]

גוי מישראל - גופו בכסף [מכסף מקנתו], מלחמה [שבי]

מטלטלין - ר"ל - כסף [ממכר (משיכה) לעמיתך], ר' יוחנן - משיכה

לאמימר - משיכה [כר' יוחנן - לעמיתך בכסף, כר"ל - לעמיתך למעט מאונאת גוי]

קונה גרוטאות מגוי שקיבל לדון כישראל (לר"ל) ונמצאת ע"ז - במשיכה יחזיר [מקח טעות,
רב אשי - (רש"י - בלא קיבל) משיכה אינו קונה]

בכסף ומשיכה - לים המלח [שלא יראה כמוכר ע"ז, אביי - איבעי לעיוני קודם]

רבינא - אין מחוסר אמנה לגוי

גמ' יד. - טז.

חזור לראש הדף
קדם מום להקדשן - קדושת דמים למזבח:

שחטו בחוץ פטור (בבמת יחיד מלקות [לא תזבח לה' - אם אינו ענין])

אין תמורה [טוב ברע - אבל לא רע מעיקרו]

אסור בגיזה [כבדק הבית לר"א (כה. - מדרבנן), מיחלף בקדושת מזבח, רש"י טו: - מעילה]

ולדות שנולדו לפני פדיון אסורים והם נפדים תמימים [לא חמור מאמם]

מתו - ר"ש (וחכמים) - נפדו לכלבים [אותה - מיעוט מהעמדה והערכה]

תד"ב לוי - יקברו [הכל בעי העמדה והערכה]

ולאחר פדיון חייב בבכור, ומותר בגיזה

חוץ מבכור [רש"י - רחם מקדשו] ומעשר [רש"י - לא יבקר] ותמורת קדשים [לא ימיר אותו טוב ברע] וולדות של קדשים - אפי' קדם מומן, קדשי

העמדה והערכה - ר"ש - רק קדשי מזבח (חוץ מבע"מ מעיקרו)

חכמים - ר"ל - רק בדק הבית, ר' יוחנן - הכל חוץ מבעל מום מעיקרו

תנא דבי לוי - הכל

פסולי המוקדשין שנפדו:

פטור מבכור [כצבי], ממתנות [וכאיל], אסור בגיזה [תזבח]

ולדות שנולדו קודם פדיון קדשי [אם זכר] ומח' אי מקריבין או לרעייה

נתעברו קודם ונולדו לאחר פדיון אסור

רב הונא - לכיפה למות [מקדושה דחויה [רש"י - ב' לריעותא - אמן נדחו, נולד אחר פדיון] ולא אלימי להפדות [רש"י - מדאו' פדוי - ירך אמו]]

ר' חנינא - סמוך לפדיון אמן מתפיסן לשם אותו [ג"ש בשעריך מבכור] זבח [רש"י - חשבינהו ולא פקעה בפדיון אמן] ונפדו במומן

[שמא יגדל עדרים עדרים (רש"י - 1) של פסו"מ בלי פדיון - טעם לרב הונא, 2) של ולדות - טעם לרב הונא ור' חנינא, 3) של פסו"מ שנפדו - גיזה - טעם למשנה דאסורין)]

נתעברו אחר פדיון מותר [כצבי ואיל]

חָלב אסור [בשר ולא חלב, תזבח ואכלת - משעת זביחה]

שחיטת חוץ חייב בדוקין שבעין [כר"ע - אם עלו לא ירדו - ראוין לפנים]

עושין תמורה [רע בטוב, הקרבה - אם נקבה] ומתה [מקדושה דחויה ולא אלים להפדות, ממעלי הגרה טמא הוא, היקש לחטאות מתות]

מתו יקברו [לר"ש ולר' יוחנן בחכמים - דבעי העמדה, הו"א - כמ"ד אין פודין
לכלבים [ואכלת]]

האוכל מחטאת המתות עובר בלא תאכלו ממעלי הגרה

רש"י יד.

קדושת דמים לפני פדיון פוטרת מבכורה ומתנות - לרש"י - כקדושת הגוף

גמ' טז: - יז.

חזור לראש הדף
צאן ברזל מגוי (לשלם בי' שנים וכל שנה הוולדות ביניהן) הולדות כשיבכרו פטורין מבכורה [אביי - דהגוי קיבל אונסא וזולא = ברשותו, רבא - יד גוי באמצע - כח תפיסה]

ת"ק - לרב הונא ולדי ולדותיהן חייבין, לרב יהודה פטורין, ודור הבא חייבין

העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן (רש"י - "אם ימותו תטול הולדות") - ולדי ולדותיהן פטורין ודור הבא חייבין, רשב"ג - כל הדורות פטורין

רחל בת רחל בת עז או רחל בת עז בת רחל - לר"מ חייב בבכורה, וחכמים פוטרין [מח' אי הולכין בתר אם או סבתא, אי חזרה שיות למקומן ואינו נדמה, אם די במקצת סימנין או לא (כר"ש)]

ר' יוחנן - מודה ר"מ בשעיר ר"ח ורגלים דבעי שעיר מששת ימי בראשית [אחד - המיוחד מאז], וכן לענין צמר של שעטנז, לתכלת, טומאת נגעים [דומיא דפשתן דלא נשתנה]

הדלה גפן ע"ג תאנה פסול לנסכים [זבח ונסכים, כזבח דנדמה פסול]

גמ' יז: - יט:

חזור לראש הדף
לריה"ג אפשר לצמצם בידי שמים וכ"ש בידי אדם, לרבנן אף בידי אדם א"א לצמצם

נרצח מכוון בין ב' עיירות - ת"ק - לא עורפין [אפשר לצמצם - "קרובה" ולא קרובות]

ר"א - שתיהן מביאין ב' עגלות [אפשר לצמצם - אפי' קרובות]

חכמים - עגלה א' בשותפות ויתנו [א"א לצמצם]

ספק איזה לכהן - הו"א דר"ט - היפה לכהן [בריא יצא קודם], למסקנא - שניהם שוין,

ר"ע - היפה לישראל

שניהם ירעו עד שיסתאבו, ומה שביד ישראל - לר"מ חייב במתנות [של כהן ממ"נ],
לר' יוסי פטור [חליפין ביד כהן - אינו זוכה כזוכה - וכאלו מכרו]

מת א' מהן - ברשות בעה"ב - המע"ה, ברשות רועה - יחלוקו,

בחצר בעה"ב ורועה כהן - ר"ט - יחלוקו [מקני לכהן מקום בחצרו לבכורות],

ר"ע - המע"ה [לא מקני - דיש פסידא דבעה"ב]

יוצא דופן והבא אחריו -

ר"ט - שניהן ירעו [ספק אי בכור לדבר א' (לוולדות, לרחמים) הוי בכור]

ר"ע - שניהן פטורין [בעי בכור לכל דבר, כלל הצרי????????ך לפרט - בכור, פטר רחם]

רש"י יז:

לרש"י - אפשר לצמצם בידי שמים אע"ג דאין מקפידין בכך, כ"ש בידי אדם דמתכוונים